דוד גרוסמן (צילום: רויטרס)
דוד גרוסמן | צילום: רויטרס

שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום (שני) כי הסופר דויד גרוסמן הוא חתן פרס ישראל לספרות ושירה עברית לשנת תשע"ח, אותו יקבל ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. "גרוסמן הוא אחד הקולות המרגשים, העמוקים והמשפיעים בספרות הישראלית", כתב בנט על הסיבות לבחירה. "בחכמת לב עמוקה, ברגישות אנושית ובלשון ייחודית הוא הפך ליוצר בעל שם בינלאומי. זכינו שהוא משלנו, אכן מישהו לרוץ איתו".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

ועדת הפרס ציינה בנימוקי זכייתו את יצירתו הענפה שכללה "רומנים, סיפורים, מסות, כתיבה תיעודית ויצירה לילדים", והוסיפה כי הוא העמיד "יצירות מופת המצטיינות בכוח דמיון עשיר, בחכמת לב עמוקה, ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית ורבת הדהודים".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בירך על הענקת הפרס לגרוסמן. "הזכייה הזו משמחת אותי עוד יותר מזכייתו במאן בוקר כי היא בבחינת אמירת תודה של העם כולו לסופר הענק הזה - על כתיבתו, על רגישותו, על גיבוריו שהפכו לחלק מאתנו, על לבו הגדול ועינו החדה. אשרינו".

בחודש יוני זכה גרוסמן בפרס הספרות היוקרתי "מאן בוקר" לשנת 2017, על ספרו "סוס אחד נכנס לבר", והפך לישראלי הראשון שזכה לכבוד זה. "דוגמא ומופת למלאכת הכתיבה", אמר על הספר יו"ר פאנל השופטים ניק בראדלי.

בראדלי הוסיף על הבחירה בגרוסמן כי הוא "הגיע לרמה גבוהה מאוד של כתיבת רומנים, והצליח בכך בצורה יוצאת דופן. ספרו 'סוס אחד נכנס לבר' שופך אור על רעיון האבל מבלי לחטוא בסנטימנטליות. גיבור הספר הוא דמות מאתגרת ומלאה בחסרונות ועם זאת הוא מרתק".

גרוסמן בהפגנה נגד היחס למבקשי המקלט (צילום: יוסי זילברמן, חדשות 2)
גרוסמן בהפגנה נגד היחס למבקשי המקלט | צילום: יוסי זילברמן, חדשות 2

"התרגשתי לראות כי הספר נכנס לתחרות", אמר גרוסמן טרם נודע לו דבר הזכייה. "שמחתי לראות כי היצירה שלי בלטה בין כל הספרים הנפלאים האחרים שיצאו השנה. בגלל חשיבות הפרס, קיבלתי שפע ברכות מחברים ומשפחה מכל רחבי העולם ששמעו את החדשות הטובות". גרוסמן הוסיף כי זה חשוב עבורו שהפרס לוקח ברצינות גם את עבודת המתרגמת. "זה חשוב לי שהמתרגמת מקבל פרס שווה לסופר", אמר. "גם אני עסקתי בתרגום, ואני יודע שאנו המתרגמים נוטים להרגיש לא מוערכים".

פרס ישראל בפיזיקה: "הפרופסור המצוטט ביותר בעולם"

אתמול הודיעה ועדת פרס ישראל כי פרופסור שלמה הבלין יקבל את הפרס בתחום חקר הפיזיקה. בנימוקי הוועדה נכתב כי "פרופסור הבלין הוא בין פורצי הדרך של מספר תחומים בפיזיקה סטטיסטית והשלכותיה במערכות מורכבות בשטחים שונים. הוא עוסק בהכללה של הידע מתחומים פיזיקליים לתחומים רחבים ביותר כגון: רשתות חברתיות, רשתות טכנולוגיות, מערכות פוליטיות ועוד". הוועדה אף ציינה כי הבלין המצוטט ביותר על ידי המדענים ברחבי העולם.

עוד הודיעה הוועדה כי פרופסור יצחק שלזינגר יהיה חתן הפרס בתחום חקר הפסיכולוגיה. שלזינגר נחשב לאחד מ"מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגוויסטיקה", והוא תרם רבות "לחקר תהליכי העיבוד הלשוני להתפתחות השפה אצל ילדים".