סדר היום של משפחת חאמד משכונת בן גוריון בנצרת עלית מתחיל מוקדם מאוד. האם סאוסן קמה עם שחר כדי להקפיץ את הילדים לבית הספר, שנמצא בעיר השכנה - נצרת. סאוסן כבר יודעת שאם לא תמהר ותצא מוקדם מהבית, היא תתקע בפקקים. "אנחנו גרים בעיר הזאת, ואנחנו אזרחים לכל דבר. אנחנו משלמים את כל המיסים שאנחנו חייבים לשלם", אמרה סאוסן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אז איך הם הגיעו למצב הזה? פשוט מאוד. ראש עיריית נצרת עלית, שמעון גפסו, החליט שהוא לא רוצה בית ספר ערבי בעירו.
"לפי החוק, מי שאמור לספק את המסגרת החינוכית, מי שאמור לבנות את בתי הספר, זו הרשות המקומית יחד עם משרד החינוך", הסביר עאוני באנא, מנהל המחלקה לזכויות מיעוטים באגודה לזכויות האזרח. "בנצרת עלית, כל זה מתקיים רק ביחס לתלמידים היהודים. יותר מאלפיים תלמידים ערבים - אין להם בית ספר, אין להם איפה ללמוד בתוך העיר. אנחנו מתכוונים להמשיך הלאה ולפנות לבית המשפט כדי לחייב את העירייה", אמר.
מלבד הטרחה וחוסר הנוחות, המשפחות מתקוממות על כך שהם צריכות להוציא את הילדים מעיר מגוריהם, מה שמעביר לדור ההמשך מסר ברור על חוסר שוויון ואפליה. וגם העלויות גבוהות. חלק מהמשפחות החליטו לשלוח את ילדיהם דווקא לבתי ספר פרטיים באזור, בגלל רמת החינוך בחלק מבתי ספר ציבוריים, מה שמסתכם בעשרות אלפי שקלים למשפחה עם מספר ילדים.
המשפחות הערביות בנצרת עלית יוצאות למאבק עיקש ומתמיד נגד מה שהן מגדירות המדיניות הגזענית כלפיהן. המטרה היא להקים את בית הספר הערבי הראשון בעיר נצרת עלית, בה הערבים מהווים 20 אחוזים מן האוכלוסייה - 52 אלף תושבים.
בינתיים, הערבים בעיר ימשיכו להוציא הרבה כסף על לימודים, והכול בגלל אג'נדה פוליטית ומאוד לא חינוכית.
מעיריית נצרת עלית נמסר בתגובה: אכן קיים מאבק על צביון העיר, ועמדתו של ראש העיר בנושא ידועה וחד משמעית. במועצות רבות ישנו זמן נסיעה ממושך לבתי ספר. יידע כל אזרח ערבי שמחליט לגור בנצרת עלית שתחול עליו הטרחה שבהסעת ילדיו לבית ספר ערבי שמרוחק עד כ-10 דקות נסיעה.