בכל פעם שעולה סיפור על מקרה התעללות בגן ילדים קשה שלא להיות מוטרד מהמחשבה היכן היו הסייעות האחרות ואנשי הצוות הנוספים ומדוע לא דיווחו להורים ולרשויות על המתרחש בגנים. לאחר שתיקה ארוכה החליטו כמה מהן לספר ל"החדשות" מה באמת קורה בגנים, כיצד מתנהלת השגרה הבעייתית ומהם דפוסי ההתנהגות. בנוסף הן מנסות לספק תשובה לשאלה המטרידה - מדוע הן לא התערבו?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מאז חשיפת מקרה ההתעללות ב"גן מתוק" בגבעתיים אף אחת מהסייעות לא דיברה. כעת, מ' מספרת מה קרה שם. "היה שם מקרה של ילד שהגיע לחצר ולא הפסיק לבכות, הרגשתי שהוא פשוט רועד הסתבר שהיא נתנה לו סטירה בפנים. היא החליטה שהילד הזה חולמני מדי". כשמ' נשאלת מדוע היא לא דיווחה על מה שראתה היא מספרת ש"רציתי הרבה פעמים פשוט לקום וללכת משם ולא לחזור יותר ומצד שני אמרתי - מה יהיה עם הילדים האלה?".
נ' מחיפה עבדה במשך שני וחצי בחמישה גנים שונים באזור והזדעזעה פעם אחר פעם. "הם חייבים לסיים את המנה שהיא מכינה, אם לא, לוקחים את הכפית הכי גדולה שאפשר ואז דוחפים את האוכל בכוח גם אם התינוק לא רוצה, הם ידחפו את האוכל העיקר שהוא יאכל בעצם".
בגן נוסף שעבדה היה תינוק בן שנתיים שבכה לאורך כל המשמרת. "כשניסיתי להרגיע אותו ולשים אותו על הידיים אמרו לי לא לקחת אותו כי אז הוא יתרגל". כשאמו של הילד הגיעה סיפרה לה נ' שהתינוק בכה כל היום. "העובדות פשוט הגיעו אליי ואמרו לי 'איך יכולת להגיד לה דבר כזה?' אנחנו לא מספרים אם הילד בוכה".
גם בגן החמישי, גן פרטי בשכונה טובה על הכרמל נ' הופתעה מהיחס לילדים. "בארוחת הצהריים לא היה מספיק אוכל והילדים מבקשים עוד אוכל, אם ילד אחד לא סיים את האוכל מעבירים לילד אחר, ואם הילד לא יקבל את האוכל מצלחת אחרת, אז בעצם הוא יישאר רעב".
חשוב לציין שיש גם מקומות אחרים, גנים פרטיים ראויים מאוד עם צוותים טובים שחושבים על טובת הילדים. אבל בדיוק בגלל אלה שלא - חייבים למצוא פתרון מקיף. חוק המצלמות שיידון בוועדה לזכויות הילד הוא חשוב אבל לא מספק. דרוש פיקוח אמיתי על התזונה ועל הבטיחות, שתהיה הכשרה של צוותים. כל זה למען ביטחונם הפיזי והנפשי של ילדינו.