כשליש מבני ה-65 ומעלה מעידים שמאז שהגיעו לגיל הפרישה, חל שינוי לרעה ברמת החיים שלהם. מקרב הגברים והנשים שיצאו לפנסיה, כ-60 אחוזים מהנשים אינן בעלות הסדר פנסיוני וכ-40 אחוזים מהגברים. זה את סיפורם של 3 פנסיונרים, יוסי, סילביה ויצחק, שקיוו בעשור השביעי והשמיני לחייהם לנוח קצת ולבלות - אך נאלצו בעקבות מצבם הכלכלי לחזור לשוק העבודה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
רבים מהם נאלצים לחיות מקצבת זקנה בלבד. קצבה שנעה בין 1,500 שקלים לכ-3,300 שקלים בחודש. בעשור האחרון עלתה הקצבה רק בשקלים בודדים. 30 אחוזים מבני ה-65 ומעלה מעידים שהם לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם.
יוסי עבד כטכנאי מטוסים במשך תקופה ארוכה. בעשור האחרון עבד כאיש טכני בחברת מעליות. כשהגיע לגיל הפרישה, החברה בה עבד נסגרה והוא יצא לפנסיה. אבל מהר מאוד הוא הבין שהוא חייב לחזור לעבוד. גם החיפוש אחר עבודה - הפך למעמסה.
"אני נוסע בשני אוטובוסים כדי להגיע לעבוד", סיפר יוסי קוסלובסקי שעובד כמאבטח בסופר. "אני עובד לפעמים 8 שעות ולעיתים 10 שעות. אני לא יכול להתפנק - אין לי ברירה. בן 70 וחייב לעבוד". יוסי הוסיף: "ציפיתי שבגיל 71 אוכל ללכת לסרט, לראות הצגה, לטוס לחו"ל. אני לא יכול. שילמתי כל חיי ביטוח לאומי וזה מה שהם נותנים לך".
את רוב כספי הפנסיה שלו הוא הוציא כדי לעמוד בהוצאות השוטפות, לאורך השנים גם עזר לשלוש בנותיו להתבסס. עד שהתחיל לעבוד כמאבטח, הוא ואישתו, שעדיין עובדת, התמודדו עם מציאות כלכלית חדשה של הכנסה זוגית הנמוכה מ-8,000 שקלים.
עם קצבה של פחות מ-3,000 שקלים: נאלצה לחזור לעבוד
פתאום בגיל 74, סילביה מצאה את עצמה בחברת קשישים, קשישים ממנה. כל חייה הייתה מוקפת בילדים: יותר מ-40 שנים עבדה כגננת אחרי שעלתה לישראל להגשים את החלום הציוני.
הרבה מהחסכונות שלה ושל בעלה הם הוציאו כשחלה בסרטן. התרופות שלו לא היו בסל התרופות. הוא נפטר, והיא נותרה עם קצבה של פחות מ-3,000 שקלים, ונאלצה לחזור למעגל העבודה.
הנחמה הגדולה של יצחק בכל הסיפור זו העבודה שהצליח למצוא. הוא זוכה לחיבוק חם מהילדים, אבל עדיין, הוא קיווה שבגיל הזה יבלה את היום ללא דאגות ועם הנכדים. הוא ואישתו, זכרה לברכה, עבדו כל החיים, חסכו, אפילו קנו דירה. 30 שנה שהוא עבד כקופאי ראשי בבנק, היה מומחה לזיהוי שטרות מזויפים.
בעשור השביעי והשמיני לחייהם, הם היו בטוחים שיוכלו לשבת בבית. לנוח קצת, לבלות עם הנכדים. אבל עם קצבת זעומה שלא עולה - הם נאלצים לחזור שוב למעגל העבודה, לרוב בעבודות סיזיפיות שאינן הולמות את הגיל. כל זה, רק כדי שיוכלו לקנות תרופות ומזון.
תגובת הביטוח הלאומי: "הביטוח הלאומי תומך בהעלאת קצבאות הזקנה והצמדתו לשכר הממוצע במשק. במהלך השנים מאז 2002 קיצבת הזיקנה נשחקה באופן משמעותי, המקשה להתקיים בצורה מכובדת. הביטוח הלאומי תומך בכל יוזמה שתתקן את העוול ותאפשר לשפר את הביטחון הסוציאלי של הגיל השלישי".