לפני כשנה החליטה משפחת בלום מתל אביב לארוז את חפציה ולעבור ליישוב אחר במרכז הארץ לאחר שחוותה מסכת אלימות קשה ומתמשכת מצד אחד השכנים. גור בן ה-9 אובחן בפוסט טראומה ונאלץ לעבור שנה של טיפולים פסיכולוגיים כדי להתמודד עם מה שחווה מהשכן, אך שום דבר לא הכין אותו למה שייאלץ לסבול מצד חבריו לספסל הלימודים בבית ספרו החדש.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הוריו של גור הבטיחו לו שיהיה לו טוב במקום החדש ובתחילת שנת הלימודים רשמו אותו לסניף מקומי של אחת מתנועות הנוער. כבר ביום הראשון שניים מהילדים המקובלים הטילו עליו חרם, שאליו הצליחו לרתום את שאר הילדים, והחלו לקרוא לו "וירוס".
אביו של גור: ניסו להשתיק אותנו, אמרו שהוא צריך ריטלין
מאז גור מתמודד חודשים ארוכים עם הבריונות הקשה. "אחרי כמה פוסטים בקבוצות ביישוב נקראנו לראש המועצה שביקש שלא נדבר על הדברים הרעים ביישוב", סיפר האב, עופר, בפוסט בפייסבוק. "ביקשנו ממנו שיביא לנו בעלי מקצוע שיטפלו בזה".
"ישבנו גם עם מנהלת הבית ספר והיועצת וכל מי שצריך כדי שזה יעזור", הוסיף. "אמרו לי שהבן שלי צריך ריטלין, אבל הוא ילד מצטיין. הם רצו שהוא יהיה הבעיה. אנשי היישוב כעסו עליי למה התעצבנתי על אותם שני ילדים ונהיה בלאגן. בשורה התחתונה - למרות שפנינו לראש המועצה כלום לא השתנה".
עופר סיפר שגם אתמול (שלישי) הגיע אליו בנו אחרי ששוב צחקו עליו במהלך פעולה בתנועה. "הוא במצוקה, הוא בוכה כל יום", הסביר בעצב. "אין לו חברים. הדרך היחידה להתחבר עם ילדים מהכיתה זה דרך משחקי מחשב, כי בבית הספר הילדים המקובלים אסרו לדבר איתו. אני מרגיש חסר אונים. לא ייתכן שיש לבן שלי עוד שנתיים בכיתה הזאת וזה יימשך. אין בית ספר אחר ורק עברנו לפני שנה. לעבור עוד הפעם זה עוול כלכלי ונפשי".
בעקבות החרם שהוא עובר, גור החליט להקליט שיר נוגע ללב וצילם קליפ שבו הוא מבקש להעביר מסר לילדים שיפסיקו את החרם עליו. "אני גור, תקשיבו לי טוב. זה המסר שלי", הוא אומר בליווי הניגון לשיר "באתי לחלום" של הזמר נתן גושן. בפזמון, גור שר: "אני באתי לחלום, אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום".
"זה מרגיש נורא ומשפיל כל כך"
השיר מלווה בקליפ שבו גור משתף את הסיפור שלו שכתב על גבי דפים. "הם קוראים לי וירוס, עושים תנועות של ריסוס. מרססים אותי בכאילו. אומרים שאני מדבק!", כתב גור. "עושים פרצופים של גועל. צועקים 'איכס, הוא מדבק!'. מאיימים על האחרים שמי שישחק איתי הם לא יהיו חברים שלו. אני לא אגיד באיזה יישוב, אני לא אגיד באיזה בית ספר כי אני לא רוצה לפגוע באחרים".
גור סיפר שחלק מהילדים משחקים איתו "פורטנייט" במחשב, אבל בבית הספר הם מתעלמים ממנו ולא מוכנים לשחק איתו או להיפגש איתו אחרי הלימודים. "ניסינו הכול עם בית הספר", הוא הסביר. "המורה גם ניסתה הכול. ניסינו להזמין הביתה. באמת שאני לא יודע מה עשיתי להם? למה? מה עשיתי?", הוא שואל. "זה מרגיש נורא! זה משפיל וקשה כל כך".
גור שיתף שהוא חולם שיהיו לו חברים שישחקו איתו בחופש הגדול כדי שיוכל להיות כמו כולם. "אני חולם לא להיות לבד", הוא כתב. "אני רק רוצה להיות מוזמן. להיות עם כולם. כמו כל אחד. אני עצוב כל יום ואני חשבתי שיהיה לי טוב במקום החדש אחרי השכן הרע בבית הישן".
"עכשיו יהיה חופש גדול ואני אהיה כל היום מול המסך. רק שם הם מוכנים לשחק. רק שם. כשהמקובלים לא יודעים ואני עצוב שאהיה כל החופש לבד. אני חולם שיהיה לי חופש. חופש כמו כל הילדים. שנה שעבר בחופש עברנו בית. מה יהיה בחופש השנה?".
אביו סיכם בפוסט בפייסבוק שבו שיתף את השיר: "אם שני הילדים האלו ישנו את הגישה, השמיים הם הגבול. הוא מוכן להיות חבר של כל אחד. הוא רק רוצה שיפסיקו להעליב אותו ולפגוע בו".
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il