פעמים רבות מדי אנחנו שומעים על ניצולי שואה שלא מקבלים את מה שמגיע להם. זכויותיהם לא מנוצלות במלואן וסכומי הכסף שאמורים להגיע אליהם אובדים בדרך בשל הבירוקרטיה הסבוכה. לפי נתוני הממשלה, יש בישראל כמאה אלף ניצולים כאלה. לשם כך, ריכזנו את הפרטים שחשוב שתדעו בשביל לסייע לניצולים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ראשית, חשוב לדעת שניצולי שואה מאירופה, תוניסיה ולוב שעלו לארץ לפני 1953 זכאים לתשלום חודשי כלשהו, בדרך כלל מגרמניה או ממדינת ישראל. התשלום נקרא "רנטה", כשהסכום המינימלי שמקבלים מהאוצר מגיע ל-2,308 שקלים מדי חודש ויכול לטפס עד ליותר מ-10,000 שקלים. את הסכום ניתן להעלות, במקרים רבים, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו להם ברשות לניצולי השואה. הסכום הסופי נקבע גם בהתחשב בהכנסות נוספות.
אך גם מי שעלה לארץ אחרי 1953 זכאי לרנטה תחת תנאים מסוימים. אם היה במחנות וגטאות על פי רשימות פורמליות, שהה במסתור או בזהות בדויה במקומות מסוימים במשך 4 חודשים לפחות או שעבד בעבודות כפייה או התלווה להוריו בעבודות כאלו. בכל מקרה, אי אפשר לקבל יותר מרנטה אחת.
הטבות נוספות
גם מי שלא זכאי לרנטה חודשית, בהם יוצאי מרוקו, אלג'יריה ועירק זכאים למענק שנתי של 3,690 שקלים. בנוסף לרנטה ישנן הטבות נוספות הכוללות הנחה של עד 67% בארנונה והנחות במים ובחשמל לחלק מהניצולים.
כלל ניצולי השואה, גם אלה המקבלים מענק שנתי, זכאים להטבות כמו פטור מלא מתשלום על תרופות שבסל הבריאות ותוספת של 9 שעות סיעוד מהקרן לרווחת ניצולי השואה למי שמצבו קשה. כל זה, יש לציין, לא כולל את ההטבות שמגיעות ממדינות נוספות באירופה.
אז למי פונים כדי להוביל לכך שהזכויות המלאות של הקרובים שלכם ימומשו? יש הרבה גורמים שיספרו לכם שזה רק תמורת תשלום - אבל גורמים ממשלתיים כמו הרשות לניצולי השואה או עמותות כמו אביב לניצולי השואה יספקו לכם ייעוץ ללא עלות.