פתרון בחינת הבגרות באנגלית (צילום: חדשות 2)
פתרון בחינת הבגרות בהיסטוריה ב' | צילום: חדשות 2

הצעת פתרון - בחינת הבגרות בהיסטוריה ב'.

הפתרונות המופיעים בהצעת פתרון זו מובאים בתמצות בלבד. יש לפרט ולהרחיב כל אחד מהם בהתאם לדרישות הבחינה.

פרק ראשון

שאלה 1

סעיף א': הצעדים טרום גטואיזציה: גירוש יהודים מיישוביהם / אריזציה / הוצאה ממערכת החינוך / איסורים על קיום התרבות היהודית.

סעיף ב': מטרת ההפרדה: מימוש האידיאולוגיה הנאצית (תורת הגזע ואנטישמיות מודרנית).
מטרות הקמת הגטו לפי הקטע: ריכוז לעבודות כפייה / הרעבה.
דרכי הפיקוח: שמירה של חיילים גרמנים מבחוץ ומבפנים מנהלי עבודה יהודים (יודנראט).

שאלה 2

סעיף א': עקרונות באידיאולוגיה הנאצית הקשורים ליהודים - תורת הגזע / אנטישמיות.
עקרונות באידיאולוגיה הנאצית הקשורים לעם הגרמני - עיקרון המנהיג / תורת הגזע / מרחב מחייה / פאן גרמניזם.

סעיף ב': צעדי נאציפיקציה:
- שריפת הרייכסטאג.
- הוצאת המפלגות והאיגודים מחוץ לחוק.
- חוק ההסמכה.
- יצירת משרת הפיהרר.
- אופציה - חוקי נירנברג.

שאלה 3

סעיף א': יעדי מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית בשנים 39-33:
- שלב א' - ביטול חוזה וורסאי. (36-33)
- שלב ב' - הרחבת שטחי גרמניה בנימוק של פאן גרמניזם (39-37).

סעיף ב': ביטוי תוקפנות מדיניות החוץ הגרמנית:
- האנשלוס (סיפוח אוסטריה) - 1933-8, שימוש במפלגה הנאצית המקומית לשם יצירת פרובוקציות ועד לסיפוח אוסטריה על פי "הזמנת" הקאנצלר האוסטרי שושינג.
- סיפוח חבל הסודאטים - 1938/9, שימוש במיעוט הגרמני המקומי לסיפוח חבל אסטרטגי (ביצורים, מחצבים, מחנות צבא ותעשייה), שיא מדיניות הפיוס המתבטא בוועידת מינכן.
- תגובת המעצמות - מחאות ללא פעולה ממשית, הסבר כללי של מדיניות הפיוס ונימוקיה.

פרק שני

שאלה 4

דפוסי הפעולה:
משתפי פעולה - "היא חשדה כבר מזמן שתרזה מסתירה יהודים... ולאחר כמה דקות הקיפו השוטרים את הבית.."
הצלת יהודים ("חסידי אומות עולם") - "בזכות מאמצים גדולים של קרוביה..."
מניעים לשת"פ - מסורת אנטישמיות/ פחד מהטרור הנאצי/ הטבות חומריות.

מניעים להצלה - מניע דתי/הומני/מוסרי/הכרות אישית.
פעילות אחד מחסידי אומות עולם - אוסקר שינדלר/ ראול וולנברג = 6 נקודות.
הסבר מדוע זה עונה להגדרת "חסיד אומות עולם" = 6 נקודות.

שאלה 5

סעיף א': עם פלישת גרמניה לבריה"מ החל הרצח ההמוני של היהודים מהסיבות הבאות:
- היהודים היו מזוהים עם הקומוניסטים (איבה אידיאולוגית , פקודת הקומיסרים)
- בחסות ערפל המלחמה אפשר היה לבצע את הרצח ההמוני.
- רצח היהודים היה מובנה בתוך האידיאולוגיה הנאצית.
- אי אפשר להיפטר מהיהודים , עם הכיבוש "קיבלו" עוד 2.5 מיליון יהודים

סעיף ב': מטרות כינוסה של וועידת וואנזה היו:
- השגת תיאום בין זרועות הממשל לייעול "הפתרון הסופי"
- להודיע לכל הנוגעים בדבר שהממונה והמפקד על הפתרון הסופי הוא היידריך וה-SS
שלושה מהנושאים שהועלו בוועידה, הם:
- רצח כל העם היהודי. פרוטוקול פירוט הקהילות היהודיות. 11 מיליון.
- דרכי הטיפול במישלינג
- דרכי הטיפול בזקנים - גטו הזקנים.
- הגדרת הפתרון הסופי בשם קוד - משלוח היהודים למזרח.

שאלה 6

סעיף א': שלושה מהנושאים שבהם היו למארגני המרד התלבטויות ו/או קשיים היו:
- שאלת העיתוי, מתי לפתוח במרד.
- שאלת שיתוף הפעולה עם היודנראט.
- האם למרוד מתוך הגטו או לברוח ליערות ולהצטרף לפרטיזנים.
- מחסור בנשק ובאמצעי לחימה.

הם פעלו בנושאים הבאים:
- בשאלת העיתוי, מרד גטו ורשה כדוגמא, התקבלה ההחלטה לפתוח במרד רק כאשר היה ברור שזוהי האקציה האחרונה, והמרד יפרוץ עכשיו או לעולם לא.
- בשאלת העיתוי, התחשבו בדעת היודנראט, שהמרד לא ישיג כל מטרה מלבד נקמת הנאצים ביהודים שיישארו בגטו, ולכן מועד המרד היה באקציה האחרונה.
- נעזרו בקשרים עם המחתרת הפולנית להשגת נשק. וייצרו בקבוקי תבערה בעצמם.

סעיף ב': שלושה מניעים:
- הזדהות עם העם בתוכו גרו
- גיוס חובה
- נקמה בנאצים
- למנוע התעוררות אנטישמית במדינתם עקב הטענה שהם נלחמים בנאצים את מלחמת היהודים והיהודים לא נלחמים.

 פרק שלישי

שאלה 7

סעיף א': על פי המפה ההחלטה שהתקבלה באום:
- שתי מדינות לשני עמים, החלטה 181
- ירושלים בינלאומית
- יפו שייכת למדינה הערבית

סעיף ב': השינויים במפה התרחשו בעבות סירובם של הערבים לקבל את החלטת האום 181 והם פתחו במלחמת השחרור כבר למחרת היום 30/11/1947. השינויים הם:
- ירושלים המערבית נכנסה לתחום המדינה היהודית והוכרזה בירתה
- נכבשו שטחים שבחלוקה היו ערביים ושטח המדינה יהודית גדל
- יפו סופחה והפכה לחלק מתל אביב.

שאלה 8

סעיף א': המאבק הצמוד והמאבק הרצוף:
המאבק הצמוד - הוא המאבק שבו נקטה "ההגנה" שנשמעה להחלטות הסוכנות ובן גוריון. מאפייניו: העפלה, התיישבות, מאבק צבאי במתקנים הפוגעים בהעפה (מכ"ם החוף). מטרה נוספת, פעילות מדינית והשגת דעת קהל חיובית (ראה אקסודוס).
המאבק הרצוף - בו נקטו "לח"י" ו"אצ"ל". המאבק דגל בגישה שיש לסלק את השלטון הבריטי בכוח צבאי ולפגוע בהם עד שיעזבו את הארץ.

סעיף ב': שתי פעולות נגד הבריטים -
מאבק צמוד:
- המאבק על ההתיישבות בביריה
- העלאת 11 הישובים לצפון הנגב
- אוניות המעפילים "אקסודוס"
- פיצוץ תחנות הראדאר הימי הבריטי.
מאבק רצוף:
- פיצוץ בתי הזיקוק במפרץ חיפה
- הפריצה לכלא עכו
- תליית הסרג'נטים

 שאלה 9

סעיף א':

כאשר הסתיימה מלחמת העולם השנייה (להלן: מלח"ע 2) ניתן היה לראות תהליך מהותי שלדה קולוניזציה. ראשית חשוב להבהיר כי מדובר בתהליך אשר מטרתו הייתה להוציא את המדינות הזרות מהארצות שנכבשו.

צרפת, אנגליה ואיטליה החלו לאחר המלחמה לוותר על שטחים מעבר לים וזאת עקב בעיות כלכליות, חברתיות ואף ביטחוניות. מדינות אלו החלו להעניק אוטונומיה ובחלק מהמקרים אף עצמאות למדינות אותן כבשו. כאשר בוחנים מה היו הגורמים ניתן להבחין כי עלייתן של ארה"ב וברה"מ והפיכתן למעצמות על אשר התנגדו לאימפריאליזם הביאו לחוסר יציבות של האמפריות.

גורם נוסף הנו התפתחות מגמות לאומיות בקרב מדינות ערב אשר באו לידי ביטוי בהקמת תנועות לאומיות אשר יצאו בדרישה מהמעצמות לפנות את המדינות עליהן הן שלטו. חשוב לציין כי תנועות אלו קמו בהשפעת הלאומיות האירופאית אשר החלה בסוף המאה ה-19 באירופה וחלחלה לארצות המזה"ת וצפון אפריקה מאוחר יותר.
גרום משמעותי היה הקמת ארגוני התנגדות כנגד המעצמות. בחלק מהמקרים הנסיגה התבצעה בהסדר אולם, בחלק אחר רק לאחר אלימות המעצמות נסוגו. הדוגמא הבולטת הנה הארגון האלג'ראי ה-FLN אשר פעל כנגד השלטון הצרפתי באלג'ריה.

המלחמה הקרה הייתה גורם לא מבוטל בכל הקשור לדה קולוניזציה. שתי המעצמות רצו להטיל את השפעתן במדינות האזור. המזה"ת היה ועודנו נכס אסטרטגי עבור המעצמות. הנפט היה לגורם דרמטי בתהליך זה. המעצמות כחלק מהמלחמה העניקו כספים רבים לטובת המדינות ובכך נוצרה מציאות בה המדינות פעלו להוציא את השלטון הכובש מארצם. אך חשוב לציין כי במקום צרפת, אנגליה ואיטליה נכנסו (אומנם לא בפועל) המעצמות ארה"ב וברה"מ.

סעיף ב':

הפעולות להוצאת המדינות ששלטו על ארצות ערב השפיעה גם על מצבם של היהודים בארצות האסלאם. ראשית, הקמת מדינת ישראל במאי 1948 ותוצאותיה המורכבות של מלחמת העצמאות, הביאו לשינוי ביחס כלפי היהודים. התבוסה במלחמה הביאה לכעס אשר לווה לא אחת באלימות כלפי היהודים. אזרחי המדינות הזדהו עם הפלסטינים והזעם הופנה כלפי היהודים. במצרים לדוגמא אשר הצטרפה למלחמת העצמאות השתנה היחס ליהודים. הוטלו גזרות קשות על הקהילה היהודית וכן רכוש יהודי הוחרם.

עירק הנה דוגמא אשר יכולה להבהיר את השפעת הדה קולוניזיציה על הקהילה היהודית. במהלך המלחמה היהדות הוגדרה כפשע פלילי שדינו מאסר! לאור זאת יהודים נאסרו, רכושם הוחרם וחלק מהיהודים פוטרו ממקום עבודתם, בעיקר בשרות הציבורי. לאחר שהמלחמה הסתיימה היחס הנוקשה ליהודים נמשך וחוקקו חוקים אנטי יהודים. יהודים נדרשו לוותר על האזרחות ועל הרכוש. מציאות זו עוררה את הפעילות הציונית. בעירק פעלה מחתרת אשר פעלה בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל להעלאת יהודים למדינת ישראל. מבצע "עזרא ונחמיה" היה מבצע להעלאת יהודי עיראק לישראל. ניתן לראות כי ככל שהסכסוך ישראל - ערב גבר כך התחזק היחס הקשה ליהודים בעירק.

שאלה 10

סעיף א':

בקטע המקור אשר מציג את המציאות ערב המלחמה ניתן לראות גורמים אשר הביאו לפרוץ המלחמה. כאמור לאחר מבצע סיני (מלחמת קדש) נקבע כי אזור חצי האי סיני יהיה שטח מפורז. המשמעות הנה שטח אשר אסור לשני הצדדים להכניס כוחות צבא חמושים בנשק כבד קרי, טנקים, כלי ארטילריה ומטוסים. בהסדר נקבע כי " כוחות האו"ם ישמשו כגורם חיץ האמור לפקח על שמירת אופיו המפורז של חצי האי סיני". נאצר נשיא מצרים פקד על כוחות האו"ם לסגת ולפנות את חצי האי. פעולה אלימה זו מהווה גורם משמעותי למלחמה שכן מדובר בהכרזה כי הצעד הבא הנו הכנסת כוחות צבא, במקרה הזה, מצריים, לשטח שפונה.

בנוסף, נכתב בקטע "הממשל האמריקאי הנשיא אייזנהאוור מחויבות אמריקאית מעורפלת להבטחת חופש שייט של ישראל במיצרי אילת...". מצרים עצרה כלי שייט ישראלי בכניסתו לתעלת סואץ ובכל הפרה מצרים סעיף נוסף בהסדר.

האירוע אשר הוגדר "קאזוס בלי" קרי עילה למלחמה היה הצבת תותחים על מיצרי טיראן במפרץ אילת. תותחים אלו חסמו למעשה שייט של כלים ישראליים במפרץ אילת. לאחר פעולה זו לא יכלה עוד מדינת ישראל להתעלם והתקבלה ההחלטה לבצע הכנות לקראת יציאה למלחמה.

סעיף ב':

מלחמת ששת הימים מהווה ארוע מכונן בהיסטוריה הישראלית וההיסטוריה המזרח תיכונית. ערב המלחמה התחושה בקרב החברה הישראלית הייתה כי יתכן וזהו סופה של המדינה. אולם תוך שישה ימים התמונה השתנתה לחלוטין:

כלכלה: הכלכלה הישראלית יצאה ממיתון קשה בו הייתה נתונה. הממשלה החלה להשקיע בפרויקטים גדולים, רובם קשורים למערכת הביטחון. נוצרה תנופה בתחום הבנייה ובנוסף ניתן היה לראות השקעות של גורמים חיצוניים במדינת ישראל.

חברה: החברה הישראלית עברה ממצב של חרדת קיום לתחושה של ניצחון דרמטי. הגאווה הישראלית הרקיעה שחקים. יחד עם זאת, החברה הישראלית התפצלה משלב זה ואיך מבחינה פוליטית - חברתית. ימין ושמאל היו משלב זה קיצוניים יותר כאשר המחלוקת הייתה ועודנה סוגיית השטחים אשר נכבשו במלחמה. חשוב לציין כי תחושת עליונות זו הביאה לאופוריה וזלזול במדינות ערב אשר פתחו במלחמה נוספת באוקטובר 1973.

יחסים בינלאומיים: בעקבות המלחמה ניתן היה לראות חלוקה מובהקת בין ארה"ב לבין ברה"מ במסגרת המלחמה הקרה. מדינות ערב הזדהו מעתה באופן מוחלט עם ברה"מ וישראל עם ארה"ב. יתרה מיכך, ברה"מ ניתקה באופן רשמי את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל. צרפת, שינתה את יחסה לישראל והטילה על משלוחי הנשק לישראל אמברגו.

שאלה 11

סעיף א':

בשנים אלו עלו יהודים רבים למדינת ישראל הצעירה. תפיסתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון הייתה יצירת יהודי/ישראלי חדש. לא עוד היהודי הגלותי אלא דמות חדשה "צבר". בן גוריון הצהיר "מהתנ"ך לפלמ"ח"... ז"א כל תקופת הגולה יש למחוק אותה. לשם יצירת הישראלי החדש הוחלט על מדינות של "כור היתוך".

בידי שתי מערכות הופקדה המשימה, מערכת החינוך וצה"ל. מערכת החינוך פעלה ראשית כל ללמוד השפה העברית. לשם כל החל בשנת 1954 מבצע ארצי להנחלת השפה העברית. במבצע זה למדו מבוגרים בלימודי ערב את השפה. כמו כן, נחקק חוק חינוך חובה אשר חייב את בני הנוער ללמוד במערכת החינוך הישראלית. בשנת 1953 נחקק חוק החינוך הממלכתי שמהותו הנה צמצום הזרמים בחברה הישראלית ויצירת מערכת אחידה הכפופה לממשלת ישראל. המטרה הייתה כי במערכת זו השפה והערכים יהיו אחידים וזאת על מנת ליצור את ה"צבר".

צה"ל: דוד בן גוריון ראה בצבא בנוסף להיותו כוח לוחם גם כוח חינוכי. הצבא קלט עולים חדשים , במסגרתו למדו העולים עברית ממורות חיילות. צה"ל יצר מציאות בה אין הבדל בין החיילים וכולם שווים. ניתן היה לראות יחידות צבאיות הבנויות מוותיקים, צברים ועולים חדשים. לאור זאת ניתן היה להגדיר את צה"ל - צבא העם.

סעיף ב':

ארועי ואדי סאליב יכולים להוות דוגמא לחוסר שביעות הרצון מכור ההיתוך. הדרישה לשכוח מהעולים החדשים את עברם למען התרבות הישראלית יצרה התנגדות. בקרב העולים מארצות צפון אפריקה הכעס היה רב יותר. התרבות הישראלית הייתה קרובה יותר לתרבות המערב דבר אשר הקל על העולים מאירופה להשתלב. לעומתם יהודי צפון אפריקה ראו בכך פגיעה בתרבותם. האירועים בואדי סאליב החלו כאשר שוטר ירה בעולה חדש אשר היה שיכור ונחשד בקטטה. במדובר בשכונה מוכת אבטלה ועוני שמרבית תושביה היו עולים מארצות צפון אפריקה. אירוע זה היה הניצוץ אשר הבעיר את השכונה. במהלך הימים הבאים חנויות נבזזו, מכוניות הוצתו, שוטרים ואזרחים נפצעו.

ההשפעות של אירועים אלו הם בעלי חשיבות היסטורית. מדובר בביטוי של זעם, מרמור ותסכול כלפי השלטון. מובילי המאבק היו עולים ממרוקו אשר חשו את התחושות הללו. ההרגשה הייתה כי הם נדחקים לשולי החברה הישראלית. מושג חדש נקבע "ישראל השנייה".

לאור זאת חל שינוי במדיניות ממשלת ישראל להעדפה מתקנת. הוגדל התקציב לשכונות מעין אלו. כמו כן, ניתן ייצוג פוליטי לעולי המזרח. המפלגות הקצו מקומות לטובת עולים אלו.

שאלה 12

סעיף א':

משפט קסטנר היה אירוע דרמטי בחברה הישראלית שלאחר המלחמה. קסטנר יהודי שאר חי בהונגריה היה ראש ועד ההצלה של הפליטים היהודיים. קסטנר ניהל מו"מ עם המודיעין ההונגרי ועם הגרמנים כולל עם אדולף אייכמן וזאת למען הצלת יהודי פולין.

קסטנר עלה לכותרות כאשר בשנת 1953 פרסם מלכיאל גרינוולד יהודי ממוצא הונגרי עלון בו טען כי קסטנר שיתף פעולה עם הגרמנים. המדינה הגישה תביעה משפטית כנגדו על הוצאת דיבה. אלא שבמהלך המשפט התובע הפך לנתבע ולנאשם . היו שהגדירו את קסטנר כמי ש"מכר את נשמתו לשטן..". כמו כן הוא נמצא אשם ע"י בית המשפט. בשנת 1957, נרצח קסטנר בת"א. לאחר אירוע זה חודש המשפט והפעם זוכה קסטנר. אין ספק כי אירוע זה איפיין את החברה הישראלית בתקופה שעד משפט אייכמן. הראייה הייתה ביקרותית כלפי אלו שרדו את השואה ולא לחמו בגטאות או בצבאות כנגד הנאצים. קסטנר אשר ניסה בעבור כסף להציל יהודים נתפס כמשתף פעולה אלא שכיום רואים את פועלו באור אחר. קסטנר ניסה בכל דרך להציל יהודים.

סעיף ב':

משפט אייכמן מהווה אירוע מכונן בתפיסת השואה ע"י החברה הישראלית. המשפט אשר נוהל באופן פומבי נתן לראשונה הזדמנות לחברה הישראלית, הצברית להבין את אשר התרחש בתקופה נוראה זו.
העדים אשר נתנו את עדותם במשפט שפכו אור על שעברו. עדותו של יחיאל דינור (קצטניק) על אשר עבר במחנה ההשמדה אושוויץ חשפה בפני הציבור כי עצם ההשרדות וההשארות בחיים היא הניצחון הגדול של היהודים. בזכות עדותו ועדויות נוספות המושג של "גבורה יהודית בשואה" הורחב. לא רק אלו אשר לחמו בגבורה בגטו וארשה או במחנה ההשמדה סוביבור הם גיבורים אלא גם דמויות כמו דינור אשר שרדו ונשארו בחיים, יצרו מציאות בה הנאצים לא צלחו במשמתם להשמיד את העם היהודי.

חוקרת השואה ד"ר חנה יבלונקה אשר חקרה את משפט אייכמן ןהשפעותיו על החברה הישראלית טוענת כי המשפט העלה לראשונה את אחת מהאשמות של החברה הישראלית כי היהודים הלכו "כצאן לטבח...". יבלונקה מציגה במחקריה כי לא כך היה. יתרה מיכך האצבע המאשימה הופנתה למנהיגות היהודית אשר חייה בארץ ישראל באותה התקופה ולא פעלה למען הצלת היהודים.

במשפט אייכמן אשר נמשך כשנה העידו למעלה מ-100 עדים והוצגו כ-1600 מסמכים. המחקר ההיסטורי טוען כי מטרת המשפט המורכב והארוך הזה הייתה להוכיח את החשיבות של אלו ששרדו. נתן אלתרמן כתב כי "מתהלכים בתוכנו אנשים מן העולם ההוא..." מעתה העם יכיר בהם ובנצחונם על הצורר הנאצי.

ממשפט אייכמן, יום השואה והגבורה כולל את כלל היהודים אשר לחמו ושרדו את השואה ובחייהם הביאו לכישלונה של התוכנית הנאצית להשמיד את העם היהודי.

רוצים לקבל עדכונים על פתרון בחינות הבגרות הבאות? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק  

למידע נוסף וייעוץ מקצועי - ביה"ס "לחמן בגרות ופסיכומטרי" www.lachman.co.il, לחמן בפייסבוק