לזכר ששת מיליון הקורבנות: הטקס המרכזי במסגרת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערך הערב (רביעי) ביד ושם בירושלים, ובמהלכו נשאו דברים ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא המדינה יצחק הרצוג.

ראש הממשלה נפתלי בנט פתח את דבריו בהקראת דף עדות על תינוקת רכה, שנלקחה מידי אימה איירין רייך לאחר שנולדה באושוויץ ונרצחה בעודה בת חצי שעה בלבד – עוד לפני שזכתה אפילו לקבל שם. "השואה היא אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית", אמר בנט.

"אני טורח לומר זאת כי ככל שהשנים נוקפות, יש יותר שיח בעולם שמשווה אירועים קשים אחרים לשואה", הדגיש בנט. "אבל לא, גם המלחמות הקשות ביותר בימינו אינן השואה ולא דומות לשואה". לפני כחודש ספג נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי ביקורת פומבית בטענה שהשווה בין זוועות המלחמה שמבצעים הרוסים באוקראינה לבין השואה במהלך נאום שנשא בפני חברי הכנסת.

ראש הממשלה, נפתלי בנט
"כל קבוצה נלחמה לבדה מול הגרמנים", ראש הממשלה בנט

"מעולם, בשום מקום אחר ובשום זמן אחר, לא פעל עם אחד להשמיד עם אחר, בצורה כל-כך מתוכננת, שיטתית וקרת רוח, מתוך אידיאולוגיה מוחלטת ולא מתוך תועלתנות", המשיך בנט. "שנאה היא רגש קל לתפעול ולהצתה. אלה היסודות האפלים ביותר בנפש האדם, שלעיתים מתפרצים בדמות שנאה עיוורת לאחר, שאם רק ייעלם ייפתרו כל הבעיות שלי".

"ומה הלקח? מה עלינו לעשות עם זה? התשובה שלי ברורה: הציווי הגורלי שלנו הוא לעמוד לגורלנו. לסמוך רק על עצמנו. להיות חזקים ואף פעם לא להתנצל על קיומנו או על הצלחתנו. מדינת ישראל חייבת להיות הכי חזקה. תמיד. להיות עם הצבא הכי חזק, עם חיל האוויר האיכותי ביותר, עם הלוחמים האמיצים ביותר, עם המוסד והשב"כ המתוחכמים ביותר. ומעל הכל - עם האמונה העמוקה ביותר בצדקת דרכנו".

"איזו איבה יכולה להצדיק פיצול ברגע שכזה?"

בהמשך דבריו התייחס ראש הממשלה לפילוג הפוליטי במדינה. "נקודה אחרונה", אמר, "חשובה דווקא בימים אלו. מרד גטו ורשה נחשב, בצדק, לשיא של גבורה יהודית - קרב בלתי אפשרי של יהודים מעטים מול גרמנים רבים. כולנו גדלנו על מורשת זו".

"מה שפחות מדובר הוא העובדה הטראגית, שמול הגרמנים נלחמנו, לא כגוף אחד, אלא שני ארגונים יהודים מתחרים, שלא שיתפו פעולה ביניהם. האצ"י - ארגון צבאי יהודי, שהשתייך לזרם הרביזיוניסטי, לימין. הארגון היהודי הלוחם, אי"ל, שהשתייך לזרם הסוציאליסטי, לשמאל".

יום השואה (צילום: קארן גילרמן)
צילום: קארן גילרמן

"כן, אחיי ואחיותיי", אמר בנט. "אפילו בימים האפלים ביותר בהיסטוריה היהודית, בתוך תופת ההשמדה, השמאל והימין לא השכילו לשתף פעולה. כל קבוצה נלחמה לבדה מול הגרמנים. ואני מנסה להבין איזה פער אידיאולוגי היה כל-כך חשוב עד שיוכל להפריד בין שתי קבוצות יהודים שנלחמו בקרב נואש והרואי כזה? איזו איבה פנימית הייתה יכולה להצדיק פיצול ברגע שכזה?".

"אחיי ואחיותיי, אסור, פשוט אסור לנו, לאפשר לאותו גן מסוכן של פלגנות, לפרק את ישראל מבפנים. היום, ברוך השם, במדינת ישראל, יש לנו צבא אחד, ממשלה אחת, כנסת אחת, ועם אחד - עם ישראל. כשאנו מאוחדים, אף אויב חיצוני לא יוכל לנו".

הרצוג: "עלינו להוכיח שההיסטוריה מלכדת אותנו"

נשיא המדינה יצחק הרצוג פתח את נאומו בהצגת תמונתה של משפחה יהודית על שפת הבור, רגע לפני הוצאתה להורג על ידי הנאצים. "לאורך שואת יהודי אירופה, תינוקות, ילדות וילדים, נשים, זקנים וגברים, הובלו אל בורות המוות, ונטבחו", אמר הרצוג. "כמו האם ובנה הקטן הם לא השאירו אחריהם לא שם ולא זיכרון. 'כעמיר מאחרי הקוצר', נפלו היהודים אל הבור. 'ואין מאסף'".

"אחיותיי ואחיי, שלוש שנים אחרי שנפתחו שערי המחנות שורדי השואה היו לגיבורי התקומה", המשיך הנשיא. "לנס, למופת, לסמל. מדינת היהודים קמה כמגדלור שמבטא את ניצחון האור על האופל, ומבטיח – שלעולם לא יתחבא ילד יהודי במרתף חשוך ומבודד מפני מבקשי נפשו; לעולם לא יקרעו הורים מילדיהם וישלחו לדרכם האחרונה, רק משום היותם יהודים; ולעולם, לעולם לא יעמדו רוצחים נתעבים, מאחורי משפחה יהודית, יירו בה וישליכו אותה לגיא צלמוות".

יום השואה (צילום: Security Services Archive)
תמונת המשפחה על שפת הבור שהציג הנשיא הרצוג | צילום: Security Services Archive

גם הרצוג קרא לחיזוק החיבור בין חלקי העם: "עלינו להוכיח, ובראש ובראשונה לעצמנו, שלא רק ההיסטוריה מלכדת אותנו כעם, אלא גם העתיד המשותף שלנו, הוא בסיס איתן להעמקת החיבורים בינינו; לא פחות מעברנו. עלינו להמשיך ולבנות את אומתנו כך שתשגשג, תתעצם, ותוכל לכל אתגר. עלינו לפעול בצורה מלוכדת ונחושה מול הטרור והשנאה שמובילים נגדנו ארגונים ומדינות, ולבצר את עוצמתה של ישראל כקיר ברזל בהגנה מפני אויבינו".

מספר היהודים בעולם עדיין נמוך מבערב המלחמה

בישראל חיים היום 161,400 ניצולי שואה, בגיל ממוצע של 85.5. בשנה האחרונה הלכו לעולמם 15,553 ניצולים וניצולות – יותר מ-42 בממוצע מדי יום. בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, מספר היהודים בעולם עמד על כ-16,600,000. ערב הקמת המדינה בשנת 1948, המספר עמד על 11,500,000.

_OBJ

כיום חיים בעולם כ-15,000,000 יהודים, עדיין פחות ממספרם ערב המלחמה. מהם כמעט 7,000,000 חיים בישראל – 45% מיהודי העולם. 6,000,000 נוספים חיים בארצות הברית, כמעט 450,000 בצרפת וכמעט 400,000 בקנדה. בגרמניה חיים כמעט 120,000 יהודים היום.