חשופים ברשת: בדוח מיוחד שמפרסם היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון, הוא חושף נתונים שלפיהם 1 מכל 10 בני נוער סובל מבריונות ברשת ומתריע כי נכון לאוקטובר 2021 כלל לא קיימת מדיניות לאומית בתחום. זאת, למרות קיומן של החלטת ממשלה משנת 2016, ועדת היגוי בין-משרדית, וגופים בין לאומיים שעמדו על צורך זה.

מהנתונים שמוצגים בדוח עלה כי בשנים 2018-2021 נפתחו 2,602 תיקים בגין עבירות במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין, ו-1,216 תיקים בגין עבירות מין במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין. בנוסף, 25% מהקורבנות הנוגעים לעבירה על חוק הסרטונים הם קטינים.

המבקר מצא ש-70% מהתיקים שעוסקים בפשיעה נגד קטינים במרחב המקוון נסגרים ללא כתב אישום ושאין בידי גופי האכיפה - המשטרה והפרקליטות - נתונים שמהם ניתן לגבש תמונת מצב מהימנה בנוגע להיקף הפשיעה במרחב המקוון. "ראינו שסיווג התיקים במשטרה במקרים רבים שגוי, ושהפרקליטות כלל לא מסווגת תיקים ככאלה שכוללים עבירות שבוצעו במרחב המקוון".

 "בהיעדר מדיניות המגדירה יעדים לאומיים, הקובעת תחומי פעילות ויעדים ברורים לכל אחד מבעלי העניין הפועלים בתחום, המגדירה את קהלי היעד שיש לפעול מולם, והמתייחסת למשאבים ולתקציבים הנדרשים להגשמתה בטווח הקצר והארוך - נפגעת היכולת להתמודד עם הנושא באופן מיטבי", מדגיש מבקר המדינה בדוח.

אילוסטרציה (צילום: Luis Santos, 123RF)
41% מהילדים לא מכירים את המוקד המשטרתי, אילוסטרציה | צילום: Luis Santos, 123RF

הדוח בדק גם עד כמה מכיר הציבור את מוקד 105 של המשטרה, שאמון על ההגנה על הילדים ברשת. מסקר HBSC  משנת 2019 עולה כי 70% מהילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת – בכלל לא דיווחו על כך לשום גורם. המשרד לביטחון פנים מצא בסקר אחר שנערך באותה שנה, כי 41% מבני הנוער שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד. מסקר דומה שערך משרד המבקר ב-2021 עולה תמונה דומה בקרב ההורים – המגלה שיותר ממחצית מהם גם לא שמעו על המוקד המשטרתי.

עוד מצא אנגלמן כי מזה כשלוש שנים, מוקד 105 מופעל באמצעות מערכות טכנולוגיות שכלל לא מותאמות לצרכיו, וכתוצאה מכך "נפגעת  איכות הטיפול באירועים, יש קושי בעריכת פיקוח ומעקב אחר הטיפול באירועים, וקיים חשש מתמיד לתקלות", לשון המבקר.

לא כל יחידות הנוער במשטרה  יכולות לתת מענה

הדוח מצא פערים הנוגעים ליכולת של יחידות הנוער בתחנות המשטרה לתת מענה לפשיעה של בני נוער במרחב המקוון. במסמכי המשטרה צוין בין היתר כי חוקרי הנוער לא מכירים את השפה של הילדים שמגיעים לחקירה, ולא מכירים מספיק את המרחב המקוון. כתוצאה מכך, הם לא יכולים לחקור תיקים הדורשים משאבים רבים ומיומנות טכנולוגית.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
המשרד גיבש תוכנית, אך היא לא אושרה. שאשא ביטון. | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

התמודדות מערכת החינוך

אנגלמן מצא בדוח כי בחודש מאי 2020 גיבש מטה משרד החינוך תוכנית מערכתית רב שנתית למניעת פגיעה בתלמידים ברשת, אולם נכון לאוקטובר 2021 – מנכ"לית המשרד טרם אישרה אותה, והיא עוד לא הופצה למוסדות החינוך. עוד עולה כי המשרד בראשות השרה שאשא-ביטון לא קבע כללי פיקוח, בקרה, ודיווח על יישום התוכנית.

בנוסף נכתב כי על פי דיווחי המנהלים, לכ-70% מבתי הספר אין תוכנית לטיפול בתלמידים הפוגעים ברשת, ול-58% אין תוכנית לטיפול באלו שנפגעו ברשת החברתית. שליש מכלל המנהלים העריכו את הטיפול הניתן לתלמידים שנפגעו או פגעו ברשת במידה בינונית ומטה.

_OBJ

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מסר:  "על פי הנתונים, אחד מכל עשרה בני נוער חווה בריונות ברשת. בשליש מהתיקים שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון היה קורבן קטין. רבע מהקורבנות בתיקים הנוגעים לעבירה על חוק הסרטונים הם קטינים. נתונים אלה ונוספים מהווים נורת אזהרה בפני מקבלי ההחלטות בכלל, ובפני מערכת החינוך וגורמי האכיפה בפרט.

ברחבי העולם ובישראל מציינים את שבוע הגלישה הבטוחה, אך בעת הזאת הנתונים בישראל לא מעודדים. ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, תוך רתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה - בפרט שההערכות מצביעות על השימוש הגובר במרחב המקוון, בפרט בקרב ילדים ובני נוער, בתקופת הקורונה  אשר הביא להתגברות הפעילות הפלילית ברשת האינטרנט.

המציאות המשתקפת בדוח זה מחייבת התבוננות, ניתוח ופעולה משמעותיים ברמה הלאומית. יישום ההמלצות של הדוח ופעולה נחושה של משרדי הממשלה יקרבו, ולו במעט, את הרשת למקום בטוח יותר עבור ילדינו".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לדוח כי "המשרד מברך את המבקר על הממצאים, שכן יש בהם כדי לחזק את הצורך במתן המענים החינוכיים בתוך מוסדות החינוך. יצויין כי לנוכח המצוקות פרסמה שרת החינוך את התכנית המערכתית למניעת אלימות 'באים בטוב - לא מרימים ידיים'. לתכנית הוקצה כחצי מיליארד שקל, כאשר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים קיבלו תקציב לפי גודל בית הספר, שנע בין 45,000 שקל ל-90,000 שקל. החטיבות העליונות קיבלו גם הן תקציב גמיש של 20,000 שקל בממוצע, נוסף על התקציבים הגמישים שניתנו להם במסגרת תכנית גפ"ן.

"במסגרת תכנית השרה אף פועלים לטפח מנהיגות נוער שומרי סף שיוכלו לסייע בהטמעה של מסרים לגלישה בטוחה, ויתריעו במקרה של פגיעה ברשת בפני גורמים רלוונטיים.

"לצד אלה, יצויין כי המבקר חיזק כמה מן הפעולות שהמשרד מקדם בנושא התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה של תלמידים. בתוך כך, הוא מזכיר את פעילות מוקד 105 ושיתופי הפעולה עם גורמי מקצוע חיצוניים, מיקוד בפיתוח מקצועי והכשרה של צוותי החינוך, מדריכים וגורמי פיקוח. התאמת מערכת החינוך לשינויים הטכנולוגיים המהירים, המציבים אתגרים מורכבים לתלמידיה ולבוגריה בעולם הדיגיטלי. בעניין זה מציין המבקר, כי משרד החינוך פועל להנחיל לתלמידים בסיס ידע וערכים הנדרשים להם בעידן הנוכחי". 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "המטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת, יחידה 105 בלהב 433 הוקם בשנת 2018, כמערך פורץ דרך, ייחודי בארץ ובעולם, לטיפול בפגיעות בקטינים ברשת. תפיסת העולם העומדת מאחורי המטה, הינה טיפול משולב – אכיפה לצד מניעה וטיפול בפגיעות מסוגים שונים בילדים ברשת".

"המטה פועל בשיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים שונים (משרד החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפטים – בהובלת המשרד לבט"פ), אשר עובדים לקידום האינטרס הלאומי של הגנה על ילדים ברשת. המערך מפעיל את מוקד 105 שנותן מענה לציבור 24/7, ומהקמתו טופלו למעלה מ-34,000 אירועים, ומדי שנה נענות עשרות אלפי שיחות ופניות".

אורנה היילינגר מאיגוד האינטרנט הישראלי תקפה בעקבות הדוח: "אי אפשר לצפות ממערכת החינוך להיות האחראית היחידה על הילדים. נוכחות ומעורבות הורית היא צורך מתחייב, והאחריות חייבת להיות משותפת. היום לאחר שמתבררת היקפי תופעת השימוש ברוגלה על ידי גורמים ממסדיים מול אזרחים פשוטים, אין ספק שנדרשת הגנת יתר על ילדים ברשת, ואוכלוסיות מוחלשות אחרות חסרות הגנה".

עוד הוסיפה: "הדוח אכן משקף מציאות בה העולם העוטף את הילדים ובני הנוער מנותק לחלוטין ממרכז חייו של הילד והמתבגר, וכפי שעולה ממצאי הדוח - ההורים, המורים ומנהלי בתי הספר מעידים על כך בעצמם. בשנת 2022 עדין אין הכשרת חובה בעולמות התוכן הרכים של האינטרנט כמו זיהוי מצוקה, המנעות מהאשמת הקורבן, הכרות עם הפלטפורמות השונות והההשלכות על פרטיות ברשת. בלתי נתפס שהמערך מקבל פניות רק בטלפון ולא בפלטפורמות שבהן נמצאים הצעירים – וואטסאפ, צ'אט וכדומה".