נזקי העישון הפסיבי כבר הביאו לאיסור על עישון במקומות ציבוריים רבים: תחנות אוטובוס, בתי קפה ופאבים הם רק חלק מהם. אך מה קורה כשהעשן מגיע מהשכנים, שגם להם יש את הזכות להשתמש במרפסת לצרכיהם?
"מיד כשעברנו הבנו שיש לנו בעיה", סיפרה שחף אהרוני שפירא, אחרי שסבלה מעשן הסיגריות שהגיע מהמרפסת של שכניה. "הם עישנו בתדירות שקשה לתאר. חצי מהבית למעשה היה סגור לחלוטין. אפשר לצאת לדקות בודדות בכל פעם כי בכל חמש-עשר דקות מישהו יוצא לעשן".
למשוואה הזאת יש שני צדדים: הצד המעשן טוען שמדובר בביתו הפרטי, ולכן הוא יכול לעשות בו ככל העולה על רוחו. מנגד, השכנים שהעשן מגיע אליהם בעל כורחם, הופכים למעשנים פסיביים שנאלצים להסתגר בביתם.
לא מדובר רק בעניין של נוחות או ריחות לא נעימים. על פי נתוני משרד הבריאות, כ-800 אנשים מתים בכל שנה מעישון פסיבי – עישון כפוי שנשאף לריאות מבלי שהחולה נגע בסיגריה. "כשהעישון הוא כל כך תדיר, בטח כשמעשנים שניים או כשמביאים חברים ומעשנים קבוצה של אנשים – זה חונק. זה פשוט חונק", אמרה אהרוני שפירא.
"2.8 מיליון בני אדם חשופים לעשן של השכנים שלהם כשהם נמצאים בבתים שלהם", אמר עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון. "הם צריכים להגן על הילדים שלהם. אין להם דרך".
המאבק המשפטי – והתקדים החדש
מקרים רבים שעסקו במחלוקות בנושאי עישון בין שכנים הגיעו כבר לבית המשפט – אך נגמרו בלא כלום. המעשנים לא קיבלו קנס או הנחיה להפסיק, והשכנים שסבלו מנזקי העישון הכפוי נאלצו להשלים עם המצב.
עם זאת, יש גם מקרה תקדימי. אורי ריכטר, תושב פתח תקווה, תבע את השכנה המעשנת שלו ויצא עם ידו על העליונה: בהסכם הפשרה שנחתם עם השכנה הוא זכה ב-28 אלף שקל כפיצוי על הנזקים הבריאותיים והכלכליים שנגרמו לו ולבני משפחתו כתוצאה מהעישון שלה.
"העמדה שלה הייתה שכל עוד היא נמצאת בבית שלה אף אחד לא יגיד לה מתי לעשן, איפה לעשן וכמה לעשן", סיפר ריכטר. "בסוף התקדמנו בכיוון של תביעה. הבנו שצריך לשכנע את השופטת שזה לא משהו שאפשר לחיות איתו". ריכטר מציין שבחוות הדעת השמאית שהוא העביר לבית המשפט נכתב כי אם משפחתו הייתה מוכרת את הדירה – היא הייתה סופגת פגיעה בערך מתוך הנחה שיש מטרד קבוע במקום.
בחודש ינואר הגישה עמותת "אוויר נקי" עתירה לבג"ץ בדרישה לאכוף את מניעת העישון הכפוי בבתי מגורים. "הגיע הזמן שהמשרדים הנוגעים בדבר – המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים יתחילו לדון בנושא הזה ברצינות", סיכם עו"ד האוזר.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "נזקי העישון הם נזקים בריאותיים המטופלים באופן קלאסי, בהקשר הבריאותי שלהם. כך, גם בישראל, נושא העישון מטופל במסגרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון שעליו ממונה שר הבריאות.
"החקיקה כיום אינה אוסרת על עישון בבתי מגורים או מרפסות. מדובר בנושא מורכב שכולל היבטים בריאותיים לצד היבטים של איזון בין זכויות הפרט להשתמש וליהנות מנכסיו ובין הגבלת שימושים הפוגעים או עלולים לפגוע באחרים. משכך, הודיעה המדינה לבית המשפט כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבות ויש למחוק אותה על הסף.
"בצד זאת, בכוונת השרה להגנת הסביבה ושר הבריאות לבחון את הנושא, לרבות בחינת מודלים ופתרונות ממדינות אחרות לצמצום עישון במקומות נוספים על הקיים כיום. בהתאם, תמשיך להתבצע בחינה של הנושא במשרדי הממשלה".
עו"ד עמוס האוזנר, המייצג את העותרים בעתירה לבג"ץ 1416/21 בה מבוקש להכריז על החשיפה של אדם בדירתו שלו לעשן של מוצרי עישון כמפגע סביבתי, מבקש לציין כי בג"ץ דן בבקשת המשרד להגנת הסביבה למחוק את העתירה על הסף מחוסר עילה כביכול, ודחה ביום 16.11.2021 את בקשת המשרד כאשר הורה כי התביעה תועבר להרכב של 3 שופטים לשם דיון בה. זאת לאחר שהובא לידיעת בג"ץ ע"י ב"כ העותרים מחקר של משרד הבריאות בו נמצא, כי ילדים שגרים בבתים אליהם מגיע עשן מהשכנים חשופים לעישון וחומריו יותר מאשר ילדים שגרים בבתים בהם אין חשיפה לעשן השכנים. החשיפה לעשן השכנים היתה גבוהה יותר אפילו במקרה שהוריהם של ילדים אלו עישנו בעצמם.