הטובים לסייבר או הטובים לחילות השדה? השאלה הזו הסעירה השבוע את המדינה, בעיקר אחרי שהרמטכ"ל אביב כוכבי תקף שלט שהוצב בהרצליה, בירת ההיי-טק שלנו, עם הסלוגן "הטובים לסייבר" על משקל "הטובים לטיס".
אז הטובים לסייבר - או ללוחמה? בעצם, למה צריך לבחור? אפשר גם וגם. אז הנה, אני מהווה דוגמה. מי שלא מכיר – אני איל וולדמן, לשעבר מייסד, מנכ"ל ונשיא של מלאנוקס, החברה שעשתה את האקזיט ונמכרה ל-NVIDIA עבור 7 מיליארד דולר. אבל אני לא רק איש היי-טק. אני גם קצין במילואים, שירתתי כלוחם בגולני, עשיתי קורס מ"כים וקורס קצינים. לחמתי במלחמת לבנון וסיימתי כסמג"ד בדרגת רב-סרן בחטיבת הבקעה.
אני חושב שסייבר הוא אחד מהתחומים הכי חשובים והכי מתקדמים, ובמאה ה-21 הסייבר הוא שדה קרב לכל דבר. אנחנו חייבים שיהיה לנו יתרון משמעותי על פני האויבים שלנו, ונהיה מספר דורות לפניהם. לכן חשוב שיהיו בסייבר אנשים מעולים. אבל אם אתם באמת מהטובים ביותר, ומסוגלים ומתאימים ללכת לקרבי, כדאי לכם קודם כול ללכת לשם.
הטובים לטיס, לסיירות, למטכ"ל, לגולני, לצנחנים, לכפיר, לחיל הים, לשייטת, לתותחנים, להנדסה, לשריון. לכל חילות השדה. שירות קרבי נותן יתרונות אדירים. הוא מכין אותך להתמודד עם קשיים, אתגרים, ופחדים אדירים. שלוש השנים הללו, או יותר במקרה של קצינים, הן לחלוטין לא בזבוז של זמן. השירות הקרבי מכשיר אותך להיות מנהל הרבה יותר טוב ונותן לך כלים להוביל ולתת דוגמה אישית.
גם בעולם ההיי-טק יש המון פחדים והמון לחצים, והשירות מאפשר לך להתמודד איתם. אני מסכים לחלוטין עם הרמטכ"ל כוכבי, ומצדיע לדבריו שהטובים הם קודם כול הלוחמים. הוא ועמיתיו, דדי ברנע מהמוסד, רונן בר בשב"כ, קובי שבתאי במשטרה, שירתו כולם בחילות קרביים, וכולם הגיעו לשפיץ.
ולכל אותם נערות ונערים שחולמים להגיע ל-8200, כי הם יודעים שזה יבטיח להם את הכסף הגדול אחרי הצבא, אני אומר: תסתכלו עליי. אפשר גם לעשות שירות קרבי, ואחר כך להגיע להיי-טק ולעשות יופי של אקזיט.