מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח מיוחד על ההתמודדות של ישראל עם משבר הקורונה, מאז פרוץ המגפה לפני כשנה וחצי. הדוח אמנם אינו עוסק בגל הנוכחי, אך אנגלמן הדגיש: "ביקורת זו רלוונטית מתמיד והעלתה ליקויים משמעותיים. אנו נמצאים כעת בגל הרביעי ויש משמעות לתיקון הליקויים באופן מידי". בימים אלו משרד מבקר המדינה כבר מתחיל לעבוד על דוח נוסף למשבר הקורונה, שיעסוק גם בגל הרביעי ובמבצע החיסונים.
ניהול המשבר
אנגלמן ציין ליקויים שונים בתהליכי קבלת ההחלטות והוצאתן לפועל. בין היתר כתב בדוח כי לא נערכו דיוני הפקת לקחים כנדרש בין גל לגל. כמו כן, בחלק מהמקרים הממשלה דנה רק בהשלכות הבריאותיות של משבר הקורונה ולא בהשפעות הנרחבות שמשפיעות על תחומים שונים. מבקר המדינה הסביר גם כי בחלק מהמקרים התקבלו החלטות בפורומים שונים בראשות ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו – במקום במליאת הממשלה או בוועדת שרים.
משרד מבקר המדינה בחן את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה וקבינט הקורונה, שאינם חשופים לציבור, והסתמך עליהם בחלק גדול ממסקנותיו. כך למשל, אנגלמן מתאר שבדיון ועדת השרים להכרזת אזור מוגבל, נידונו שני אזורים בלבד מתוך 16 האזורים שלגביהם הנחה ראש הממשלה לבחון אם להכריז עליהם אזור מוגבל. הדבר יכול להעיד לכאורה על שיקולים פוליטיים אפשריים.
המבקר התייחס בין השאר לקשרים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. לדבריו, "לא מומשה המדיניות לטיפול באזורים במיקוד לשם בלימת התפרצויות תחלואה לפני התפשטותה ובאזורים שבהם התפשטה התחלואה לא ניתן טיפול יעיל". עוד נכתב בדוח כי משרד הבריאות ניהל שני מסדי נתונים נפרדים שאינם מתואמים, דבר שהביא לביצוע חקירות רק לחלק מהחולים המאומתים, לרבות בערים עם תחלואה גבוהה. אנגלמן גם כתב שהיקף הדוחות בערים השונות לא תאם את רמת התחלואה בהן.
השלכות הלמידה מרחוק
בדוח פורטו נתונים שונים שמעידים על המצב העגום במערכת החינוך בישראל, שמספר הימים שבהם פעלה בתקופת הקורונה - הוא מהנמוכים בעולם. עוד נכתב כי משרד החינוך לא אסף נתוני מעקב נוכחות בשיעורי למידה מרחוק, ואף אין בידיו נתונים מלאים על הנשירה הסמויה ועל שיעור מנותקי הקשר. בדוח עלה גם כי רבים מהאתגרים שליוו את מערכת החינוך מאז פרוץ המגפה נתנו את אותותיהם כבר במסגרת תרגילי החירום השנתיים שקיים המשרד מאז 2016, אך טופלו באופן חלקי בלבד.
אנגלמן הדגיש שהקורונה העצימה את הפערים החברתיים במערכת החינוך. כך למשל, בדוח הביקורת נמצא כי האוכלוסיות העיקריות שנפגעו מהיעדר תמיכת ההורים בלמידה מרחוק היו תלמידי הפריפריה החברתית-כלכלית וכן תלמידים להורים המשתייכים לחברה החרדית ולחברה הערבית.
הפרצה בנתב"ג
לדברי המבקר, לא נמצא פתרון לסוגיית ההדבקה שמקורה בנתב"ג. "הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים לבידוד בית", טען. "הדבר הוכח כלא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה".
מחדל הבדיקות והחקירות
מהדוח עולה שמשרד הבריאות לא גיבש נוהל שמסדיר את התהליך לריצוף גנומי, וכן מתי יש לבצע תהליך זה ואילו דגימות צריכות לעבור ריצוף. עוד העלתה הביקורת מקרים של דגימות שהעברתן למעבדה התעכבה או דגימות שהגיעו ללא תיעוד. היו מקרים אחרים שבהם קופות החולים לקחו דגימות מעבר ליכולתן - והעבירו את עודף הבדיקות למעבדות פרטיות שלא היו אמורות לבדוק אותן.
לגבי החקירות האפידמיולוגיות, אנגלמן כתב שבמשך כארבעה חודשים – 4,500 מאומתים לא שיתפו פעולה עם החקירה. לדבריו, אותם מאומתים היו עלולים לכאורה לייצר אלפי עד עשרות אלפי מגעים אפשריים להדבקה ובכך להגדיל את התחלואה. אולם, משרד הבריאות העביר למשטרה מקרה אחד בלבד של אי-שיתוף פעולה לצורך חקירה. בנוסף, במשך תקופה ממושכת, פרק הזמן מקבלת תוצאת בדיקה חיובית ועד לפתיחת החקירה היה גבוה משמעותית מהיעד.
ההשלכות הכלכליות
בדוח נכתב כי ההיערכות הכוללת הלקויה של משרד האוצר באה לידי ביטוי בכך שהתוכניות לסיוע כלכלי ננקטו בחלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי חלקים בציבור וענפים במשק שנפגעו יותר מענפים אחרים. כמו כן, צוין כי היעדר ההיערכות מראש תרם לכך שמשרד האוצר התקשה להציג בפני מקבלי ההחלטות את ההשלכות הכלכליות הצפויות של צעדים אפשריים. המבקר אנגלמן ממליץ שהממשלה תקיים תהליך הפקת לקחים מניהול המשבר בפן הכלכלי.
בנוסף, בדוח תואר חוסר תיאום בין הגופים השונים בכל הנוגע בטיפול הממשלה במובטלים. לדברי אנגלמן, בקרב חלק מהמובטלים נוצר תמריץ שלילי להשתלב בעבודות המוצעות להם. בנוסף כתב שקיים חשש שחלק מהמובטלים לא יועסקו במשך תקופה ממשוכת ואף יהפכו ל"מובטלים כרוניים". בדוח עולה שלא גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית להשבת המובטלים למעגל העבודה. ליקויים נוספים נמצאו באופן הטיפול באזרחים הוותיקים.
לגבי ההנחות בארנונה לעסקים, כתב מבקר המדינה: "בעלי העסקים והעצמאיים הם מהמפסידים הגדולים של הקורונה. מן הראוי היה שמשרדי הממשלה יעשו הכול כדי להקל עליהם במיצוי זכויותיהם ויוודאו שהסיוע מגיע לעסקים שנזקקים לכך".
הסברה
לדברי אנגלמן, גורמי ההסברה הצליחו להסביר לציבור הרחב את הגבלות הסגר רק במידה בינונית, וככלל, הציבור נתן אמון מצומצם בלבד בגורמים האחראים לניהול המשבר. ממצאי סקר שערך משרד מבקר המדינה העלו שפחות ממחצית הציבור הקפיד להימנע ממפגשים עם חברים או משפחה ולשמור על מרחק כנדרש. עוד נכתב בדוח כי התמודדות מטה ההסברה ומשרד הבריאות לא כללה פעולה שיטתית להתמודדות עם הפצת מידע כוזב.
בעיה נוספת בהסברה נוצרה מחוסר הדוגמה אישית מצד נבחרי הציבור. מסקר שערך משרד המבקר עלה כי הדבר פגע באמון הציבור במקבלי ההחלטות. לפי הדוח, יועץ ההסברה שבו נעזר משרד ראש הממשלה, נכח במספר מצומצם של ישיבות בתקופות רלוונטיות. בנוסף, חלק ממשרדי הממשלה הפיצו פרסומים עצמאיים ושונים זה מזה, דבר שהוביל לבלבול הציבור בנוגע להנחיות.
תגובת הביטוח הלאומי לדוח מבקר המדינה: הביטוח הלאומי רואה בביקורת כלי עבודה כבסיס לשיפור ושדרוג המערכת. עם זאת, עושה רושם שחלק ניכר מההתייחסות שהעברנו לדוח לא קיבל ביטוי בו. הביטוח הלאומי היה הגוף המרכזי שטיפל בתוצרי הקורונה בכל הנוגע לקידום חקיקה, תשלומי אבטלה, מענקים וגמלאות נוספות הנגזרות מהמצב הבריאותי כגון: סיעוד, נכות עבודה, נכות כללית ועוד. המטלות והמשימות שנדרשנו לטפל בהם היו בהיקפים בלתי נתפסים גם בעיתות משבר והביטוח הלאומי היה הגורם היחידי שנתן מענה למצוקות של מיליוני תושבים שנפגעו מתוצאות המשבר.
מהליכוד נמסר: נקרא ונלמד את הדו״ח. במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגיפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא - מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים.