מאחורי האסון הנורא במירון סיפורים קשים על גברים, ילדים ונערים שאיבדו את חייהם בשעה שבאו לשמוח בהילולה השנתית. כזה הוא גם הסיפור של ידידיה חיות בן ה-13 מבני ברק, שנהרג בזמן שניסה לצאת ממתחם ההדלקה. אביו של ידידיה, אביגדור חיות, ואחיו, שמואל מאיר חיות, היו איתו באירוע ונפצעו גם הם. הצוות הרפואי בבית החולים זיו בצפת שחרר את האב ואיפשר לו לצאת ללוויית בנו שהתקיימה במוצאי שבת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחיו בן ה-10 של ידידיה ז"ל, שמואל חיות, סיפר על רגעי האימה: "נפלתי וידעתי שיכול להיות שאני לא אהיה כאן. צעקתי 'שמע ישראל' מהלב. אחרי זה הבנתי שהשם מציל אותי, ישר הזעקתי את כוחות ההצלה שהצילו את אבא, ולאחר מכן אמרתי למשטרה שיחפשו את אח שלי". האח הוסיף: "הרגשתי ביטחון ואמונה. הרגשתי שרק השם יכול להציל אותי. אין במי להאמין אלא בקדוש ברוך הוא. חשבתי שאלו הרגעים האחרונים, ובסוף הבנתי שהקדוש ברוך הוא מציל אותי".
אביגדור חיות התראיין בבית החולים זיו בצפת מחדר האשפוז וסיפר: "היינו בהדלקת המדורה של חסידות תולדות אהרון, וברגע שראיתי שמתחיל להיות דחוס, פשוט התחלנו להתפנות מהאזור", סיפר. "הגענו לרמפה שמיועדת להליכה, ברגע שהגענו לקראת סוף הרמפה פשוט הגיע נהר שוטף של אנשים".
"נפלנו ומרגע לרגע התווספו עוד אנשים, ואתה קולט שאין סיכוי לזוז", הוסיף. "הבן שלי צורח לי וצועק שמע ישראל. אני מנסה לעודד אותו כשגם אני לא מרגיש דבר מהחזה ומטה. הגיע שוטר וצורח עליי תן לי את הידיים, התחננתי שיוציא את הילד. השוטר התחיל לבכות ולהקיא. הבנתי מה הוא רואה. כשאני הייתי על הרצפה - 20 שניות הפרידו בין זה שאהיה איתו ביחד כבר הייתי במצב של חוסר תחושה בכל הגוף. ידעתי שהסוף שלי קרוב. אני הייתי על הרצפה כשכל המסה שכל האנשים שנפלו נמצאת עליי ועל הבן שלי. ברגע האחרון הצליחו להוציא אותי".
חיות סיפר על מקרה מצער שאירע בצל כל האסון. "ביום שישי פניתי והתחננתי לאבו כביר שישחררו את הגופה, כדי שייקבר כבר בשישי", אמר. "הם שיחררו את הגופה, הגיעו לבית ההלוויות, ושם למרבה הצער התברר שהחליפו את הגופה - זו לא הייתה הגופה של הבן שלי. פשוט כתוצאה מבלבול, אני לא דן ולא פונה לטענות. ומכאן ביקשתי שחרור מוקדם כדי לצאת להלוויה של הבן הבכור שלי הערב. זו הפעם הראשונה שאנחנו נמצאים במירון, הגענו לארץ לפני כשנה וחצי".
האסון הנורא אירע בלילה שבין חמישי לשישי בסביבות השעה 1:00. 45 בני אדם איבדו את חייהם וכ-150 נוספים נפצעו, במה שהוגדר כבר האסון האזרחי הגדול ביותר שאירע אי פעם בישראל. מה שככל הנראה הוביל אל הטרגדיה הוא הדוחק של ההמון בשביל הצר שמוביל החוצה ממתחם ההדלקה של חסידות אהרון.
בירידה התלולה בשביל, אליו נדחסו כל האנשים, ההמונים התקשו לזוז על הרצפה שעשויה מנירוסטה. היא הייתה חלקה מאוד, ועל פי חלק מהעדויות גם רטובה. בהמשך, הירידה מהמתחם הופכת לירידה עם מדרגות והשביל הופך ממשטח מתכת למדרגות אבן. בשלב זה החלו אנשים ליפול מלמעלה אל החלק התחתון של המדרגות. כתוצאה מכך, אלו שהיו מאחוריהם נפלו עליהם.