הגבורה והזיכרון: 76 שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה, ישראל מציינת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ומתייחדת עם שישה מיליון הנספים. היום (חמישי) בשעה 10:00 תישמע צפירה בת שתי דקות ומיד אחריה יחל טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה ביד ושם בהשתתפות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נציגים של ארגוני ניצולים ולוחמים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בשעה 11:00 יתקיים אירוע "לכל איש יש שם" שבו יוקראו שמות קורבנות השואה באוהל יזכור ובמשכן הכנסת. בשעה 13:00 יתקיים טקס האזכרה המרכזי לששת המיליונים באוהל יזכור. בשעה 15:00 יתקיים מצעד החיים הווירטואלי, שבו המשתתפים יצולמו ויוטמעו דיגיטלית במסלול המצעד המקורי בין המחנות. באותה השעה תחל בקיבוץ יד מרדכי העצרת השנתית שתיערך השנה באופן מקוון ותעמוד בסימן "נשים בשואה".
בשעה 16:45 יחל טקס נעילת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה שייערך במוזיאון לוחמי הגטאות בסימן "נצר אחרון" - שורדי שואה שנשארו אחרונים ממשפחותיהם ונפלו על הגנת הארץ. בשעה 17:30 תחל עצרת תנועות הנוער בכיכר גטו ורשה בהשתתפות שר החינוך יואב גלנט ומאות חברי תנועות הנוער.
"לא נפקיר את חסדינו בידי אחרים"
אמש נפתח יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעצרת הממלכתית ביד ושם בירושלים. הטקס התקיים השנה בסימן "עד היהודי האחרון – 80 שנה לראשית ההשמדה ההמונית". שש משואות הועלו על ידי שישה ניצולים לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו. בעצרת נאמו הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בחר להתייחס בטקס האחרון שלו כנשיא לשורדי השואה שנפטרו ממגפת הקורונה בשנה החולפת: "900 שורדי שואה שרדו את המחנות ואת ספינות המעפילים - אבל את קרב חייהם האחרון ניהלו בודדים מאחורי מסכות וכפפות, צמאים למגע הרחק מיקיריהם. הערב ליבנו איתם ועם בני משפחותיהם שנמצאים איתנו. אנו זוכרים את עוז רוחם, את ההשראה והעוצמה שהיו עבורנו ועודם".
"עול הזיכרון שנושאים בליבנו הוא חובה קדושה", הדגיש ריבלין, "אם נרצה בכך ואם לאו, זיכרון השואה מעצב אותנו כאומה. השואה מעמידה אותנו ואת מדינתנו, מדינת ישראל - מול משימת הזיכרון האינסופי. הנשיאה בנטל הזיכרון איננה קלה כלל ועיקר. עם הנושא בזיכרון ההיסטורי, חווית תהום כך כך עמוקה, קשה וכל כך בלתי אפשרית - איננו עם ככל העמים. הזיכרון ההיסטורי מצווה עלינו להוסיף, ללמוד וללמד על השואה".
"אני עומד כאן בהרי ירושלים העברית, בירת ישראל, ערב יום השואה תשפ"א", הוסיף הנשיא, "לפני למעלה משנה, במלוא 75 שנים לשחרור אושוויץ, הייתה לי את הזכות והכבוד הגדול לארח כאן, במקום הזה ממש, עשרות מלכים, נשיאים וראשי ממשלות שבאו מכל קצווי תבל. כולנו כאן, הבטחנו בהר מקודש זה, לזכור את השואה, להילחם באנטישמיות, להילחם בגזענות, להילחם בשנאה, בדה-לגיטמציה - כל אותם אויבים קטלניים מבית ומבחוץ שיכולים להכריע אומות, לפגוע בחירות ובכבוד האדם".
"לא נפקיר את חסדינו בידי אחרים", הדגיש, "השבעתי לא להיכנע לצל שהשואה מטילה עלינו. לא לתת את הכוח לשתק את חיינו. לזכור ולהזכיר לכל אומות העולם ולכל באי העולם שמדינת ישראל איננה פיצוי על השואה ושהעם היהודי לא נולד באושוויץ. בקרוב אני נפרד מתפקידי הרשמי כנשיא, אבל אינני נפרד מהמחויבות שלי כאדם, כיהודי וכישראלי - לזכור ולהזכיר, ולחנך לאור הערכים שאתם הנחלתם לנו. יהי זכר אחיותינו ואחינו נצור בלב האומה מדור לדור".
"הסכם עם אירן לא יחייב אותנו"
ראש הממשלה נתניהו התייחס בפתח דבריו למגפת הקורונה ולמבצע החיסונים: "לאורך כל שנת הקורונה, מדי יום ביומו, חשבתי עליכם, שורדי השואה. אני יודע שהשהייה בבית, הריחוק מבני המשפחה, הבידודים, הסגרים - אלו היו קשים מאוד. היו קשים לכולנו, אבל אצל רבים מכם התעוררו זיכרונות מכאיבים והבדידות האיומה בילדותכם".
"כשהבאנו את מיליוני החיסונים לארץ", אמר, "החלטנו לחסן קודם כל את האוכלוסייה המבוגרת שכוללת אתכם, ניצולי השואה. אנחנו כואבים את מותם של 900 ניצולי השואה שלא שרדו את המחלה הזו. בגדול, החיסונים הצליחו והתחסנתם בשיעורי שיא. היו כאלה שגם החיסונים הציפו אותם בחששות ובחרדות שמקורם בזוועות שעברו".
"הסכמי השלום ההיסטוריים שהשגנו בשנה האחרונה במדינות ערב מחוללים שינוי עצום בעולם הערבי, ביחס לישראל וגם ביחס לשואה", הדגיש נתניהו. "ברגעים אלו מתקיים במוזיאון בדובאי אירוע זיכרון לקורבנות השואה. מי היה מאמין. אלו סממנים לשינוי מבורך ביחסים בין יהודים וערבים מחוץ לישראל - וגם בתוך המדינה. אבל מכובדי, בשעה שאנו נעים קדימה, יש דברים שעשויים להחזיר אותנו אחורה".
"הסכם הגרעין עם אירן שוב עולה על השולחן, אלא שההיסטוריה לימדה אותנו שהסכמים כאלה עם משטרים קיצוניים שווים כקליפת השום", אמר נתניהו. "גם לידידנו הטובים ביותר, אני אומר - הסכם עם אירן שיסלול את דרכה לנשק גרעיני שמאיים עלינו בהשמדה - הסכם כזה לא יחייב אותנו. יש רק דבר אחד שיחייב אותנו - למנוע ממי שחותר להשמידנו לבצע את זדונו. בשואה לא היה לנו כוח להגן על עצמנו ולא את הזכות הריבונית. היינו חסרי זכויות, חסרי מדינה וחסרי מגן. היום יש לנו מדינה, יש לנו כוח מגן ואת הזכות הטבעית והמלאה כמדינה הריבונית של העם היהודי להגן על עצמנו מפני אויבינו".
"זו תשובתנו להחלטה השערורייתית של בית הדין הפלילי בהאג, שמבקש לחקור את חיילינו שאין מסורים מהם כנגד פשעי מלחמה", הדגיש נתניהו. "חיילי צה"ל נאבקים באירן זורעת המוות ודווקא אותנו מגנים. איזה אבסורד, איזו צביעות. בית הדין בהאג הוקם בהשראת בית הדין בנירנברג. אבל קם היפוך מוחלט - גוף שבא להגן על זכויות אדם הפך לגוף שרומס זכויות אדם. גם אנחנו עברנו היפוך - מאבק לעם חזק וגאה שבארצו".
בהמשך נאומו, הזכיר נתניהו את שיחותיו עם מנכ"ל פייזר: "השואה והתקומה היו ברקע שיחותיי עם אלברט בורלא, יהודי גאה שגם מוביל את אחת החברות החשובות בעולם. אמרתי לו כבר בתחילת הדרך שמדינת ישראל תהיה מופת בינלאומי בהתמודדות הבריאותית במלחמת העולם השלישית - המלחמה עם נגיף הקורונה. הוא השתכנע שזה נכון וכולנו יחד הוכחנו שזה נכון".