אחרי ההחלטה התקדימית של בג"ץ אמש (שני) על אודות ההכרה שגיורים רפורמים וקונסרבטיביים שנעשו בישראל יעניקו למתגיירים אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות, פנינו לדוברות בתי המשפט בבקשה לענות על שאלות הנגזרות מהחלטה זו. בין היתר הסבירו בדוברות מדוע בית המשפט היה צריך לדון בנושא הגיורים, למה זה לקח כל כך הרבה שנים והאם זה נוגע לשינויים בהליך ההלכתי של גיור עצמו. התנועה הרפורמית הדגישה: "אין בפסיקה זו שינוי ממשי בסטטוס קוו הישראלי".

מה השתנה בעקבות פסק הדין?  

לפני פסק הדין הנוכחי הכיר שר הפנים בגיורים שעורכות קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות רק אם נעשו בחו"ל, והמתגיירים בקהילות אלה יכלו לעלות לישראל מכוח חוק השבות. פסק הדין קובע שגם אם הגיור נעשה בישראל יוכלו המתגיירים לקבל אזרחות מכוח חוק השבות.

מהו גיור רפורמי וקונסרבטיבי?

כל הגיורים של התנועות בישראל נערכים בבתי דין לגיור וכל רבני התנועות וקהילותיהן מחויבים למדיניות הגיור של מועצות הרבנים הרפורמית והקונסרבטיבית. במסלול הגיור הרגיל (להוציא קטינים וצאצאים של יהודים אשר קיבלו חינוך יהודי – אלו נדרשים הליך קצר יותר) נדרשים המתגיירים לתהליך לימודים של כשנה לפני התייצבותם בבית הדין. בתי הדין של התנועות מחייבים את המתגיירים במילה (בעבור גברים) ובטבילה. הגרים מתחייבים לעצב אורח חיים יהודי משמעותי. 

התנועות מגיירות אזרחים ישראלים, תושבי קבע ותושבים ארעים הנמצאים במסלול המדורג לרכישת אזרחות (מכוח קשרי משפחה) או שזכו למעמד של תושב מטעמים הומניטאריים. על מנת למנוע ניצול לרעה של הליכי הגיור לצורך רכישת מעמד בישראל, ככלל התנועות אינן מגיירות תיירים ומהגרי עבודה ובכלל לא מגיירות שוהים ללא מעמד. כך מגיירות התנועות מדי שנה כ-300 גרים.

מדוע בית המשפט צריך היה לדון בנושא הגיור הקונסרבטיבי והרפורמי?

חוק השבות קובע שיהודי הוא גם מי "שהתגייר". העותרים בהליכים הנוכחיים עברו הליכי גיור בקהילה קונסרבטיבית או רפורמית בישראל וביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. שר הפנים דחה את בקשותיהם. בשנת 2006-2005 פנו העותרים לבית המשפט העליון וביקשו שיקבע אם הם זכאים לאזרחות מכוח חוק השבות. לפיכך, על בית המשפט הוטלה החובה להכריע בעתירות. בית המשפט סבר שהכנסת היא זו שצריכה להכריע אם לצרכי חוק השבות הגיור תקף, ובמשך כחמש עשרה שנים דחה את הכרעתו על מנת ששר הפנים והכנסת ימצאו פתרון לעותרים ולסוגיה העקרונית. אבל מאז שהוגשו העתירות לא אומצו הצעות לפתירת הסוגיה. לכן, בנסיבות אלה נדרש בית המשפט להכריע בסוגיה.

למה זה לקח כל כך הרבה שנים?

לבקשת ממשלות ישראל, התנועות העותרות הסכימו להקפיא את ההליכים בעתירות האמורות מספר פעמים על מנת לנסות ולקיים הידברות עם ממשלת ישראל כדי להגיע לפתרון מוסכם בסוגיית ההכרה בגיור הלא אורתודוכסי לצורך חוק השבות - אך הצדדים לא הגיעו להסכמות.

מה החידוש המשפטי בפסק הדין?

בית המשפט אימץ לעניין זה את מבחן הקהילה היהודית המוכרת - כשהגיור נעשה בקהילה יהודית מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה. בית המשפט קבע כי בתי הדין של הרב ניסים קרליץ ושל הרב פרנק, עונים על הגדרת קהילה יהודית מוכרת וכי מי שנתגייר בהם זכאי לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.

בתיק זה בית המשפט הפעיל שוב את מבחן הקהילה היהודית המוכרת. כל שופטי ההרכב סברו שהגיורים שעברו העותרים בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות עונים להגדרת קהילה יהודית מוכרת. עוד הוסיפו כי גם שר הפנים בתשובה לבית המשפט בתיק הנוכחי לא טען כי יש שוני רלוונטי בין הגיור בבתי הדין של הרב קרליץ והרב פרנק ובין גיור שנעשה בישראל בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות.

האם בהחלטה דן בית המשפט בתקפו ההלכתי של הגיור?

לא. בית המשפט אינו עוסק בפרשנות ההלכה היהודית אלא רק בזכות של אדם לעלות לישראל מכוח חוק השבות ואין לכך נגיעה למעמד ההלכתי של הגיור.

האם פסק הדין סוגר את הדלת להסדרים אחרים?

לא. פסק הדין קובע את הדין על פי החוק הקיים. הכנסת יכולה בכל עת לקבוע הסדר אחר בחוק.

האם ההכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי היא הפרה של הסטטוס קוו או שינוי מדיניות ההגירה?

בתנועה הרפורמית, שהגישו את העתירה, הסבירו כך: "אין חולק כי חוק השבות נועד לוודא כי לכל יהודי בעולם יהיה בית במדינת ישראל. פסיקת בג"ץ מגנה על מעמדו של הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי לצורך חוק השבות, והיא פסיקה בעד זכותו של כל יהודייה ויהודי להאמין כי מדינת ישראל תמשיך לממש את ייעודה ההיסטורי כלפי יהדות התפוצות בעולם.

יתר על כן - אין בפסיקה זו שינוי ממשי בסטטוס קוו הישראלי, או בשינוי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל - אלא המשך טבעי לפסיקות בג"צ בנושא גיורים פרטיים שאינם דרך הממסד הרבני המונופוליסטי, בדיוק כמו ההכרה בגיורים אורתודוכסיים פרטיים שנערכו מחוץ למערך הגיור הממשלתי – לצרכי חוק השבות. בשנת 2005 הבהיר ביהמ"ש העליון שיש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות בחו"ל לצורך חוק השבות ובשנת 2016 הכיר בגיורים פרטיים שנערכו בישראל במסגרת אורתודוכסית לצורך חוק השבות