א' מאזור הדרום סירבה להבין במשך תקופה ארוכה שהיא נמצאת בקשר אלים. וגם כאשר התחילה להפנים זאת, היא האמינה שהקשר בר תיקון וניסתה לשכנע את בן זוגה המתעלל לטיפול זוגי או הדרכת הורים. כשהתחיל לנהוג באלימות גם כלפי בנם היא כבר הבינה שהם חייבים להתגרש, אבל לא הייתה מסוגלת להביא את עצמה לסיום הקשר - "הוא איים עליי, הוא הרים עליי פעם סכין, הרים עליי משקולות, איים לרצוח אותי, להרוג אותי, לדקור אותי, לחנוק אותי, לשרוף אותי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רק כשנחשפה א' לסיפורה של שירה איסקוב, שכמעט נרצחה ע"י הגבר לו הייתה נשואה, הבינה שהיא עלולה להיות הבאה בתור – ומצאה את הכוחות לפנות לעזרה ולעזוב את הגבר האלים עמו חיה. היום (שני) היא סיפרה על מערכת היחסים האלימה ואיך מצאה את הכוחות לצאת ממנה - ויש לה גם מסר למי שנחשף לסיפור שלה ברשתות החברתיות.
"צריך להבין שלא תמיד מבינים את זה ישר, זה מתחיל לאט, מאלימות "קלה": אלימות מילולית, אלימות נפשית, וגם מתקדם באמת לאט", שיתפה א', "זה מה שהיה אצלנו לפחות. לקח לי זמן לעכל באמת איפה אני נמצאת". היא סיפרה ששום דבר שעשתה לא עזר, אפילו שיתפה את הוריו של בן זוגה באלימות שספגה, ושאין לה דרך להציל את המשפחה שלה.
כמה ימים לאחר ערב ראש השנה, אז ניסה אביעד משה לרצוח את שירה איסקוב, נתקלה א' בכתבה בנושא - והזעזוע הכה בה בעוצמה. " זה בדיוק היה כשהתחיל הסגר השני והכל גם ככה החמיר אצלנו. הריבים הפכו ליומיומיים וכל ריב היה מגיע לקללות ולאיומים על החיים שלי ולאלימות פיזית הבנתי שאני כנראה לא רחוקה משם", סיפרה א'. הבנתי שאני חייבת לעצור את זה, והבטחתי לעצמי שפעם הבאה כשקורה לי משהו, לי או לילד, אני פשוט קמה והולכת ומתלוננת במשטרה".
בערב יום כיפור נקלעו בני הזוג לריב נוסף, שכלל איומים ואלימות. "פשוט אמרתי שזהו, הבטחתי לעצמי - אני חייבת לעשות איזה צעד, למרות שהיה לי נורא קשה. ואני חייבת להדגיש שזה מאוד קשה. זה לא קל ללכת ולהתלונן ולפרק את המשפחה, למרות הכול", הסבירה א'. "אבל כשראיתי מה קרה לשירה פשוט הרבה את עצמי. היו לילות שפחדתי ללכת לישון, שלא הייתי נרדמת לפני שהוא נרדם כי פחדתי מה יקרה. היו לילות שהייתי הולכת למטבח אחרי ריבים ומזיזה את הסכינים למגירה אחרת כדי שזה לא יהיה לו מול העיניים כשהוא מתעצבן".
א' תיארה את החיים בפחד מאלימות שיכולה להגיע בכל רגע: "היו לילות שהייתי ישנה בחדר של הילדים ומזיזה דברים לדלת כדי שאם הוא ייכנס לפחות אני אשמע אותו, כי לנעול את הדלת לא יכולתי". היא סיפרה גם על הקושי שבהתמודדות עם תגובות ברשתות החברתיות בנוגע לנשים שניצלו ממערכות יחסים אלימות, ומבקשת מכולם לשקול מילים. "לפעמים אנשים לא חושבים כשהם מגיבים, שיש בצד השני אישה שעוברת גם ככה קושי עצום, שהיא צריכה תמיכה, והדבר האחרון שהיא צריכה זה שישפטו אותה", א' שיתפה. "היא צריכה תמיכה, היא צריכה עידוד, היא ממש ממש לא צריכה לקרוא דברים כמו 'אז למה נשארת שם כל כך הרבה שנים?', 'אז למה הבאת עוד ילדים?', 'אז למה לא יצאת?!'".
"נכון, יש את הסיכון בללכת ולהתלונן", סיכמה א', "אבל גם יש סיכון ענק להישאר במערכת יחסים אלימה, לכן אני מאוד מעודדת באמת שנשים יצאו ושיתלוננו - כי יש עולם יפה בחוץ וגם אם יהיה קושי בהתחלה, בסופו של דבר באמת הכול מתגמד לעומת החופש".