ארבע שנים חיכתה חברת הכנסת שרן השכל לרגע הזה, להחזיק את בתה התינוקת בידיים. לפני כ-9 חודשים, אחרי ארבע שנים של טיפולי פוריות, קיבלה השכל את הבשורה שהיא כל כך רצתה לשמוע. "בהתחלה לא האמנו וניסינו להנמיך ציפיות ולעשות את הבדיקות", סיפרה השכל. "עד שהבנו - כן, זה קרה, זה באמת באמת קרה, זה לא חלום, וזאת הייתה התרגשות שיא".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפני שנה החליטה השכל לספר לנו את הסיפור שלה, סיפור על השנים שבהן חיה מעין חיים כפולים: בחיים המקצועיים - חברת כנסת צעירה ונמרצת בליכוד, ובחיים האישיים - מסע מפרך בניסיון להיכנס להיריון. הדרך הייתה קשה במיוחד. מעבר לטלטלה הרגשית שמלווה כל אישה בתהליך הזה, השכל פיתחה כתוצאה מהטיפולים גם שורה של בעיות בריאותיות, כמו קרישיות יתר ואף הסרת גידול שהתגלה במהלך התהליך.
"לדעתי עברנו את זה לפחות 9 פעמים, וזה תשע פעמים שכל פעם את למעשה נכנסת להיריון", הסבירה חברת הכנסת מהליכוד. "ברגע שמחזירים את העובר, את בעצם נמצאת בהיריון ואת מתפללת ומקווה ומייחלת, וכל פעם את מתאכזבת, בשלב כזה או אחר, מתישהו זה מגיע".
את ההיריון, שהוגדר בסיכון, עברה השכל בתקופת הקורונה אבל זה לא מה שיגרום לה לנוח. שלוש פעמים היא נבדקה לנגיף, לאחר שהתגלו בכנסת חולים מאומתים, ויצאה שלילית. בשבוע שעבר, רגע אחרי שהצביעה השכל בעד אישור ההסכם עם איחוד האמירויות, אותתה הקטנה שהגיע הרגע - היא בשלה לצאת לעולם.
"הצוות באיכילוב, שם ילדתי, שם אותה עליי והיא לא בכתה. ואני פשוט שואלת אותם: 'למה היא לא בוכה? למה היא לא בוכה?' והם מתחילים לנער אותה ופתאום היא מתחילה לבכות ואני מתחילה לבכות ביחד איתה, מהתרגשות, כי אחרי כל כך הרבה...זו פשוט המתנה הכי מדהימה בעולם", סיפרה בהתרגשות.
עכשיו היא כבר בבית, מסתגלת למציאות שכל כך הרבה זמן רק דמיינה בראשה. במהלך ההיריון נרתמה למאבק למען נשים שעוברות טיפולי פוריות ונאלצו לקטוע אותם בגלל המגפה. "זה עניין של חודש-חודשיים עד שאומרים להן: זהו, כל החיים לא תוכלו ללדת יותר. בגלל זה גם ביקשתי הארכה משר הבריאות", טענה השכל אשר קיבלה את המענה שייחלה אליו ואותן נשים זכו לתוספת של כמה חודשים בשביל הטיפולים.
ההחלטה להיחשף, כחברת כנסת צעירה שרוצה להוכיח את עצמה, לא הייתה החלטה קלה. "אני רוצה שהדבר הזה יקרה, ידעו שמאחורי זה יש גם תהליך מאוד מאוד ארוך, מאוד מאוד קשה, לא מושלם. לא הכול הוא פרפקט בחיים שלנו, ולתת קצת לנשים אחרות את המקום של להזדהות", הסבירה אז את ההחלטה.
היום היא שמחה בהחלטה שלה, וביכולת שלה לדברר את התהליך המורכב הזה: "הכי פשוט להגיד: תאמינו - זה יקרה. אבל אני חייבת להגיד שגם נחשפתי להמון סיפורים בדרך של נשים שלא הצליחו ואני כל כך מבינה את הכאב שלהן, ואני לא יכולה לבוא ולהגיד להן את זה. ובגלל זה אני חושבת שהמסר שלי הוא שכל אחת תעשה את מה שנכון לה".
בשבועות הקרובים היא כבר מתכננת לחזור לעבודה בכנסת. עכשיו יש לה עוד סיבה אחת לפחות לנסות להפוך את המקום הזה לטוב יותר.