מספר הפניות על רקע פגיעה מינית בתקופת הקורונה עלה ב-24%: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תדון הבוקר (שני) בדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ובו נתונים מטרידים. נרשמה עלייה גם במספר התלונות למשטרה בגין פרסום והפצת סרטונים ותמונות מיניים. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע: "את ההשלכות של המשבר הנוכחי נמשיך לראות במשך חודשים ואף שנים".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

בשעה 10:00 תדון הוועדה בדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בנושא: "צל מגפה: השלכות משבר הקורונה על נפגעות ונפגעי אלימות מינית". בדיון יוצגו נתוני איגוד מרכזי הסיוע שיחשפו את נתוני הפגיעה המינית לתקופת הקורונה ולשנת 2019.

מהדוח עולה כי בעקבות משבר הקורונה, זינק מספר הפניות למרכזי הסיוע ב-24% ביחס ל-2019. עיקר העלייה התרחשה בגל הראשון (אפריל-יוני 2020), אז התקבלו במרכזי הסיוע 16,515 פניות – גידול של 37% ביחס ל-2019. הגידול החד ביותר התרחש בחודש יוני – 43%. זאת, על רקע היציאה מהסגר שהקלה על הפנייה לסיוע.

העליות הגדולות ביותר נרשמו במסל"ן, מרכז הסיוע שבנגב – עם עלייה של 103% בתקופת הגל הראשון, ובשירות הסיוע הארצי בוואטסאפ, שרשם עלייה של 95% באותה התקופה. במרכז הסיוע נצרת, לנשים ערביות, נרשמה בגל הראשון עלייה של מעל ל-40%.

אורית סוליציאנו (צילום: תמר לביא, חדשות)
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו | צילום: תמר לביא, חדשות

נתוני 2019: התקבלו 54 אלף פניות במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. מתוכן, 12,784 פניות חדשות, היתר פניות חוזרות - עלייה של 6% מ-2018 ושל 43% מהפניות החדשות ב-2014. כמו כן, 89% מהפונות למרכזי הסיוע הן נשים, ו-62% מהפניות ב-2019 עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים מתחת לגיל 18. 30% מהפניות עסקו בגילוי עריות – עלייה של 33% ביחס ל-2018.

בדוח נחשף כי 88% מהתקיפות שדווחו על ידי הפונים נעשו על ידי אדם המוכר להם. מתוך כלל הפניות למרכזי הסיוע, 32% נפגעו על-ידי בני משפחה  ו-11% נפגעו בידי בני זוג (בעבר או בהווה).

עוד מהדוח: 92% מתיקי האונס שנפתחו ב-2019 נסגרו בפרקליטות ללא כתב אישום כשהנתון ממשיך מגמה של עלייה באחוז היחסי של תיקי האונס הנגנזים לאורך השנים. זאת כשבהתאמה, מספר האסירים והעצירים בגין עבירות מין ירד ב-18% ביחס ל-2014.

עלייה ניכרת נרשמה גם במספר התלונות למשטרה בגין פרסום והפצת סרטונים ותמונות מיניים, מתוקף "חוק הסרטונים". בחודשים אפריל-מאי התקבלו במשטרה 193 תלונות על פרסומים כאלה. לשם השוואה, בכל 2019 התקבלו 233 תלונות מהסוג הזה.

עודד פורר (צילום: פלאש 90)
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עודד פורר | צילום: פלאש 90

"אחוז מגישי התלונה במשטרה עומד רק על 6%"

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו: "בעקבות משבר הקורונה, חווים מרכזי הסיוע עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות. גם בימי שגרה, ביותר מדי בתים בישראל מתקיימת מציאות יומיומית של פגיעה מינית. הסגר, שנועד לשמור על ביטחוננו, הפך את הבתים המסוכנים למסוכנים יותר, היווה טריגר להצפת הטראומה בקרב נשים וגברים רבים שמתמודדים עם טראומה על רקע פגיעה מינית, וגם הוביל לחשיפה של פגיעות בילדות ובילדים בבתים רבים".

"עם זאת, לצערנו, צריך לקחת בחשבון שמה שנחשף עד עכשיו הוא רק קצה הקרחון. מניסיוננו, את מרבית ההשפעה של מצבי חירום קשה לזהות בזמן אמת. את ההשלכות של המשבר הנוכחי נמשיך לראות במשך חודשים ואף שנים. בחרנו להקדיש את הדוח שלנו להשלכות האלו, כדי להתחיל ולהבין את המשימה הגדולה שלפנינו".

אונס, אילת, מחאה, הפגנה, מחאת האונס באילת, מלון הי (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
ההפגנה על האונס באילת. ארכיון | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

"אנו מוקירות את האמון הרב שניתן בשירותים של מרכזי הסיוע, אך מאוכזבות מאוד מאוזלת היד של הרשויות. איך ייתכן שמכל 10 תיקי אונס, יותר מ-9 ייסגרו בלי כתב אישום? אוזרים את הכוחות להגיש תלונה, רק כדי שייטרקו בפניהם את הדלת. הנשים, הגברים, הילדות והילדים האלו הם העיקר, אבל לצידם, אלפי פוגעים נהנים מן ההפקר, פשוטו כמשמעו, ונשארים חופשיים כדי לפגוע גם בילד, הילדה או האישה הבאים".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עודד פורר: "בשנה זו נחשפנו לפרשת תקיפתה המינית המזעזעת של נערה צעירה באילת, בידי מספר גברים. פרשה זו הדגישה את העדר זמינות טיפול רפואי מהיר והולם לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית באזור אילת, ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. כפועל יוצא, פעלתי בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, כמו גם בוועדת הכספים, לתקציב לחמישה חדרים אקוטיים נוספים, שיספקו לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית גישה לטיפול רפואי ייעודי, במקום הקרוב למקום מגוריהן".

"לצערי, כיום רק כ-13.7% מהנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, המגיעים לקבלת עזרה במרכזי הסיוע ובבתי החולים, מחליטים להגיש תלונה במשטרה. הם חוששים, בצדק, מהתחקיר במשטרה, מהעימות מול תוקפיהם ומהצורך לחוות מחדש את התקיפה במתן עדות בבית המשפט. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת אחוז מגישי התלונה במשטרה קטן אף יותר ועומד רק על 6% מכלל הנפגעות והנפגעים. אחוז קטן זה, מעיד על אוזלת ידה של המערכת, שאינה נוסכת אמון ביכולתה להגן על הנפגעות והנפגעים מתקיפה נוספת בחסות החוק".