מודאגים, מחוסרי עבודה ולא מאמינים בממשלה: לקראת ראש השנה, מפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על ההשפעות החברתיות והכלכליות של משבר הקורונה על החברה הישראלית שנגרמו בחצי השנה האחרונה.  

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הנתון הבולט הוא צניחה של ממש באמון במקבלי ההחלטות: פחות ממחצית מהישראלים מביעים אמון בממשלה, זאת בהשוואה ליותר מ-70% בתקופת הסגר הראשון. 71.6% מהישראלים הביעו אמון בממשלה במרץ האחרון, זאת לעומת 46.7% מהישראלים שמביעים בה אמון כיום (יש לציין כי בחודש מרץ כיהנה בישראל ממשלת מעבר, ואילו מ-17 במאי מכהנת ממשלה חדשה). 

הנתונים מראים כי הישראלים נענים באחוזים גבוהים מאוד להנחיות, אך מעט פחות מאשר בתקופה שאחרי הסגר הראשון: 91% העידו ביולי האחרון כי הם מקפידים על היגיינה אישית כגון שטיפת ידיים ושימוש בחומרי חיטוי - זאת לעומת 94.1% במהלך הסגר. 

העלייה לישראל נפגעה קשות ממשבר הקורונה, במחצית הראשונה של 2020, הגיעו לישראל 9,956 עולים חדשים בלבד, זאת לעומת 18,514 בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של קרוב למחצית. כניסת התיירים בחודש אוגוסט צנחה: יותר מ-300 אלף תיירים נכנסו לישראל באוגוסט 2019 - ורק 20 אלף באוגוסט השנה. 

עם זאת, תפוסת המלונות בארץ התאוששה מעט בחודשים יוני ויולי הודות לישראלים שיצאו לנופש בארץ. באילת הגיעה התפוסה ביולי ל-75%, הגבוהה בארץ, ונמוכה בהשוואה ל-88% תפוסה ביולי אשתקד.

תחושת הביטחון של האזרחים נפגעה

למרות מגפת הקורונה המתפשטת בישראל, עד חודש יולי לא ניתן היה להצביע על תמותה עודפת ביחס לשנה שעברה. בחודשים הראשונים של השנה, התמותה הייתה נמוכה במיוחד, ובמהלך המגפה שיעור התמותה נותר דומה יחסית לשנים קודמות.

עד סוף חודש יולי, נפטרו 27,550 איש בישראל - מספר דומה לתקופה המקבילה בשנת 2019. עם זאת, יש לציין כי נתונים אלו מעודכנים רק עד לסוף חודש יולי - ומאז חלה עליה נוספת בתחלואה ובתמותה מקורונה. נתון נוסף עליו מצביע הדוח הוא שבמהלך יולי חלה ירידה של 25.1% במספר הנפגעים בתאונות דרכים ושל 6.1% במספר ההרוגים בתאונות ביחס ל-2019. 

הפשיעה בישראל נמצאת גם היא בירידה השנה על פי נתוני הלמ"ס. 164,568 תיקים נפתחו השנה עד לחודש יולי לעומת כ-180 אלף אשתקד, ירידה של 8.6%. עם זאת, הפגיעה בחיי אדם נמצאת בעלייה חדה. 665 עבירות הנוגעות לחיי אדם התרחשו עד יולי, זאת לעומת 478 אשתקד - עלייה של 39%.

תחושת הביטחון גם היא נפגעה: 91.2% מבני 20 ומעלה ציינו בחודשים מרץ ואפריל שהם בטוחים באופן כללי באזור מגוריהם, זאת לעומת 93.4% בתקופה המקבילה אשתקד. בקרב נשים, חלה עלייה בחשש להיפגע מעבירה מקוונת דרך האינטרנט, מ-79% שחששו שייפגעו ב-2019, עלה הנתון ל-82.4% ב-2020.

נתוני הכלכלה בפתח השנה החדשה אינם מעודדים 

לצד ההשפעות החברתיות, למשבר הקורונה ישנן, כמובן, גם השפעות כלכליות מרחיקות לכת. 11.2% מהישראלים היו מובטלים על פי הלמ"ס בחודש אוגוסט. בענף שירותי המלונאות ובענף שירותי המזון והמשקאות, שיעור העובדים שעדיין בחל"ת היה הגבוה ביותר בסוף אוגוסט, 20% ו-19% בהתאמה.

58.7 אלף משרות היו פנויות - ירידה של 41% ביחס לשנה שעברה, אך עם זאת, מדובר בעלייה ביחס לחודשים הקודמים. השכר הממוצע למשרת שכיר עלה מ-10,818 שקלים ביוני שנה שעברה ל-11,697 שקלים השנה. ההערכה היא כי מדובר בתוצאה של פיטורים נרחבים של בעלי שכר נמוך.

ערב הסגר הנוסף, מצב העסקים בישראל קשה: 19% מהעסקים מדווחים שלא יוכלו להמשיך לפעול מעבר לשלושה חודשים תחת התנאים הנוכחיים במשק. 78.5% מהעסקים מדווחים על פגיעה מתונה של עד 25% בפדיון של חודש אוגוסט. מצב החברות בכללי ענפי המשק השתפר בחודש אוגוסט.

עלייה במכירות נרשמת בעיקר בקרב רשתות השיווק: ביולי 2020 נרשמה עלייה של 6% במכירות רשתות השיווק ביחס ליולי אשתקד. המרוויחות הגדולות של משבר הקורונה הן רשתות שיווק המזון, שם נרשמה עלייה של 7.4% במכירות ביחס לשנה שעברה. בסך הכל נרשמה בחודש יולי עלייה של 2.5% ברכישות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה הקודמת. 

מהנתונים עולה כי למשבר הקורונה יש השפעות מזיקות במיוחד על שוק הדיור בישראל - והן עלולות לגרום למשבר ארוך טווח בענף. ברבעון השני של 2020 החלה בנייתן של 9,450 דירות בלבד - ירידה של 29% בהשוואה לרבעון הראשון בחודשים ינואר-מרץ. 

מדד המחירים לצרכן העיד על התאוששות קלה של המשק בחודש יולי - גדילה ב-0.2%, זאת לאחר לאחר סדרת ירידות בחודשים הקודמים. עם זאת, בחודש אוגוסט הוא נותר ללא שינוי - ונראה שהתאוששות המשק נבלמה רגע לפני סגר נוסף שיפגע בו. עד לחודש יולי השנה נרשמה ירידה של 13.9% בייבוא ושל 15.3% בייצוא.

מדד אמון הצרכנים מגלה כמה הם אופטימיים לגבי המצב הכלכלי במשק. בחודש יולי הוא עמד על 30% ובחודש אוגוסט עמד על שיעור נמוך של 24%, שמעיד על פסימיות.