פני האבטלה בגל השני: תקופת הסגר הנוכחית הגיעה אחרי חודשים שבהם המשק הישראלי החל לשקם את עצמו מתקופת הסגר הראשון. אולמות האירועים חזרו לארח חתונות, וגם מופעי התרבות החלו להתקיים בהתאם להנחיות הקורונה החדשות. אבל מהרגע שהוכרז על הסגר השני תהליך השיקום פסק, והמצב אף החמיר מבחינתם של דורון וחבריו עובדי הבמה – שכבר לא רואים את האור בקצה המנהרה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"בחודש אוגוסט עוד היו הופעות והיומן התמלא קצת, והתחילה להיות קצת אווירה של אופטימיות – אבל מהר מאוד הסתבר שלא אלו פני הדברים", הסביר דורון לב, סאונדמן בן 61 שעבר לגור באוהל בצל האבטלה בימי הסגר השני. "איך אנשים יושבים צפופים במטוסים שזה בסדר, בזמן שקיום מופעי אומנות תחת כללי הקורונה זה לא בסדר".
דורון בקושי מצליח להחזיק מעמד בימים אלו, והוא מפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה שהזניחה אותו ואת חבריו. "במצבי אני מנסה כל דרך אפשרית כדי להחזיק ולקיים את עצמי, אני לא זכאי לשום זכויות של הבטחת הכנסה, חל"ת או דמי אבטלה או דמי מחלה – הגעתי למצב מאוד קשה", אמר דורון. "החלק העיקרי בעזרה שאני מקבל הוא מאנשים פרטיים ולא מהמדינה. לא לאנשים הללו שילמתי 40 שנה ביטוח לאומי - זו המדינה אחראית".
בזמן שהמדינה לא תמיד תומכת באלו שזקוקים לסיוע, ישנם כאלו שמוצאים דרך לעזור בכל זאת. "בעקבות הסגר הגיעו אלינו הרבה יותר פניות והן הרבה יותר קשות, אנחנו נחשפים לאנשים שפשוט אין להם אוכל במקרר", הסבירה סיגל סבן בלילה, יוזמת הפרויקט "1,000 כמוני". "אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים על מנת לעזור לאותם האנשים".
ניתן לבצע תרומה לדורון דרך עמותת "פעימת הלב" לחשבון בבנק אגוד לישראל בע"מ
מספר חשבון: 68500/08 (על שם "פעימת הלב")
מספר סניף: 064
יש לציין בפירוט ההעברה שמדובר בתרומה לדורון לב