אמש (חמישי), דקות לפני מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין, נשאלתי "האם ממשלת ישראל נכשלה?". התשובה הספונטנית שלי הייתה שכולנו נכשלנו. אני מצר על התשובה הזאת, ובחלוף השעות ברור לי שהיא לא הייתה במקום. הציבור, למרות שלקח לו זמן להפנים, נהג בסופו של יום כמצופה ממנו, ובעיקר שילם ומשלם את המחירים הכבדים של הצעדים שננקטו. מי שלא עשה ולא עושה את המוטל עליו בהנהגה ובניהול - זו הממשלה והנהלת משרד הבריאות הקודמת והנוכחית. וכך כמדינה אנחנו נמצאים כיום במצב יותר גרוע מכפי שהיה כשנכנסנו לסגר בחודש מרץ.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ההחלטות שגרמו להתפרצות הנוכחית הן החלטות שבהן הממשלה נכנעה ללחץ הציבורי: לפתוח אולמות אירועים ובתי ספר ב'פול ווליום'. ההחלטות האלה היו נמהרות ובניגוד גם למה שידענו בעולם הרחב. היה לנו מאיפה ללמוד, חשבנו שאנחנו חכמים יותר – ונכשלנו. זו התוצאה.
לאחר מסיבת העיתונאים של נתניהו ואדלשטיין, אני מוטרד מהמרחק בין ההצהרות שנשמעות למה שקורה בשטח. ראש הממשלה נתן הנחיות לגבי קיצור הזמנים בבדיקות – זה לא יקרה וזה לא יכול לקרות במשרד הבריאות.
מה ששמעתי בהצהרות אלו מטריד אותי מאוד – שר הבריאות אומר שאנחנו מוותרים על החיקור האפידמיולוגי כי הוא לא יעיל בהיקף של אלף נדבקים ביממה. מה שקורה זה שהכשל של הגל הראשון הופך למדיניות של הגל השני ומוותרים על הכלי הכי חשוב שיש בשליטה על ההתפשטות הזו
המצב שאליו נכנסנו הוא נחות יחסית למצב שבו היינו ערב פסח, ברמת ההתפשטות ובסוג ההתפשטות. אז ההתפשטות הייתה בעיקר סביב חוזרים מחו"ל וכעת היא בכל הארץ, ולכן לדעתי המצב הרבה יותר גרוע. לשם השוואה, בשיא חודש אפריל היו 10,329 בדיקות ו-819 חולים (8% חיוביים) וביום רביעי היו 20,798 בדיקות ו-966 חולים (4.6% חיוביים).
האם נגיע לסגר או לא? זו כבר שאלה אחרת. האמצעי של מניעת התקהלויות, ממה שאנחנו רואים בעולם הרחב, הוא אמצעי טוב יחד עם האמצעים האישיים – וכך אולי נוכל לעצור את זה.
איך הגענו למצב הזה? יש הבדל בין ניהול מדיניות – סגירת האוויר ונמל התעופה והוראה על סגר- לבין ניהול אירוע בפועל, מהמורכבים בעולם ובמיוחד בארץ. בתחום המדיניות אני חושב שהממשלה קיבלה החלטות נכונות ועם ישראל היה ממושמע להחלטות, אבל לפני פסח כבר אמרתי שהסגר הוא מעין חוזה בין הממשלה לציבור – הממשלה תנצל את הזמן הזה בשביל להכין תמונת קרב ולא הכינו, הממשלה לא עמדה בחוזה שלה עם הציבור.