בעוד כשבוע ימלאו 30 יום למותו של יהודה לב ארי, מקרה המוות ה-31 מנגיף הקורונה בישראל, אך עדיין הכאב והמחשבות אם הדבר יכול היה להיגמר אחרת לא מרפות ממשפחתו. יהודה, שנפטר בגיל 71, היה מקרה המוות הראשון מנגיף הקורונה בבית החולים איכילוב. לטענת בני משפחתו, מחדלים קשים שנעשו בבית החולים במהלך הטיפול באביהם גרמו למותו. "נכנס אליהם אדם חי נושם וצוחק והחזירו לנו אותו מת", מספר בנו שי. מנגד, באיכילוב טוענים: "הטיפול הרפואי היה נכון".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

יהודה, שלפני מספר שנים חלה בסוכרת קלה וטופל באמצעות כדורים, הגיע לבית החולים באמצע חודש מרץ, אחרי שלא הרגיש טוב והתעלף בביתו. למרות שהוא הצליח להתאושש ולחזור לעצמו, החליטה האחות במוקד הטלפוני לשלוח אליו לבית צוות מד"א כדי שיערכו לו בדיקת קורונה.

הצצה למחלקת הקורונה באיכילוב
"אבא שלי האמין שבית החולים הוא המקום הבטוח ביותר עבורו", ארכיון | צילום: CNN

שי, בנו של יהודה, מספר כי לאביו לא היו כלל תסמינים של חולי קורונה, אלא חש מעט חולשה וחום. "מד"א מיד עלו חליפות המיגון וזירזו אותו לנסוע איתם לבית החולים", נזכר שי. "אבא שלי הסכים, הוא האמין באותו זמן שבית החולים הוא המקום הבטוח ביותר עבורו, שם חשב כי ידאגו לו ויטפלו בו במסירות, אך החלטה זו ככל הנראה חרצה את גורלו".

בהתחלה, כשהגיע יהודה למיון, התבשרו בני המשפחה כי מדובר בדלקת ריאות קלה בלבד, אך בערב יהודה עדכן את אשתו כי בית החולים בדק ומצא כי הוא חולה בקורונה ולכן העבירו אותו למחלקת קורונה. "אבא חש בדיכאון מאחר ואיש מבני המשפחה לא יכול היה להגיע לבקר ולדאוג לשלומו", מציין שי. "מה שמנע מאיתנו גם לדאוג שהוא אכן מקבל את הטיפול הנכון ושמצבו הבריאותי אכן בסדר".

במהלך 3 ימי האשפוז הראשונים יצר יהודה קשר עם בני משפחתו וסיפר להם בשיחות מוקלטות כי הוא אינו מקבל מספיק מזון ונשאר לעיתים רעב. גם כשפנה לאחות והסביר לה שבגלל הסכרת הוא צריך לאכול בצורה מאוזנת, לטענתו היא לא יכלה לעזור לו. "שמעו בקול שלו שהוא הלך ונחלש", נזכר שי. "הוא התלונן בשבת כי הוא מרגיש כבר מאד חלש מאחר ובקושי אכל ואין רופא זמין בבית החולים שיכול לבדוק אותו".

הצצה למחלקת הקורונה באיכילוב
הצצה למחלקת הקורונה באיכילוב | צילום: CNN

לטענת בני המשפחה, במשך כל אותם ימים הם ניסו ליצור קשר עם הרופא המטפל של אביהם, התקשרו לקבלה של בית החולים כדי לנסות להבין את מצבו, ביקשו להגיע לבקר אותו אך הם נענו בשלילה. כשהם חסרי אונים, המשפחה מספרת שהתקשורת היחידה שלהם עם יהודה הייתה באמצעות הטלפון.

ביום שבת, 28 במרץ, בשעות הערב התקבלה שיחת הטלפון האחרונה מיהודה, בה הוא סיפר לאשתו כי הוא איננו מצליח להזיז את רגלו הימנית והיא מרגישה לו משותקת. משפחתו של יהודה מספרת שבמהלך שיחת הטלפון הם שמעו את איש הצוות הרפואי שבא לבדוק את יהודה ולמדוד לו חום, ואת יהודה שמספר לאיש הצוות כי הוא איננו יכול להזיז את רגלו הימנית והוא מבקש שיבדקו אותו. אז יהודה ניתק את השיחה, תוך שהוא מבטיח להתקשר מאוחר יותר.

בבוקר למחרת, אשתו של יהודה ניסתה להשיג אותו בטלפון אך ללא הצלחה. בני המשפחה מספרים כי היא התקשרה לקבלה של המחלקה בה יהודה היה מאושפז, כדי לברר מדוע הוא לא עונה לטלפון, אך לא היו להם תשובות בשבילה. אחרי ניסיונות חיוג רבים ענה לטלפון שלו אדם שהזדהה בשם אמנון, וסיפר לה כי הוא שותפו לחדר וסיפר לה כל מה שהתרחש באמצע הלילה עם בעלה. את הבשורה הקשה שיהודה חטף שבץ מוחי והוא מורדם ומונשם, הייתה צריכה לקבל מאדם זר ששהה איתו בחדר.

בית החולים איכילוב
בית החולים איכילוב | צילום: עודד קרני

לטענת בני המשפחה, רק בשעות הצהריים קיבלו בני המשפחה באופן רשמי מבית החולים את הבשורה הקשה לפיהם ליהודה עבר שבץ מוחי בלילה וכי הוא נמצא כרגע בצנתור. "רק 18 שעות אחרי שהוא התלונן לראשונה על תחושת השיתוק שהרגיש - הכניסו את אבא שלי לצנתור, אך זה היה מאוחר מידי", נזכר שי בארבעה ימים הקשים שעברו בני המשפחה שהם רחוקים מאביהם שמורדם ומונשם לבד בבית החולים עד שנפטר. "הצוות הרפואי שם לקח את הזמן שלו והנזק שנגרם כתוצאה מההתמהמהות שלהם היה כבר בלתי הפיך", הוא טוען.

לא מספיק שבני המשפחה היו צריכים להתמודד עם האובדן והמרחק מאביהם מבלי אפשרות להיפרד ממנו, הם מספרים כי היו צריכים להתמודד גם עם אובדן החפצים יקרי הערך שלו שכנראה נגנבו. "שרשרת הזהב שעטרה את צווארו אותה קיבל בצעירותו כמתנה מאמו נעלמה ואיש בבית החולים לא יודע עד היום מה עלה בגורלה. אך איך אני יכול לצפות מהם לשמור על חפציו האישיים אם על חייו לא הצליחו לשמור?", מציין שי. "מישהו בכלל חוקר את המוות של אבא שלי? אם משהו בדרך לא התנהל כמו שצריך? או שהוא רק עוד מספר בשבילם?", תוהה שי, כשהחליט לכתוב פוסט בפייסבוק שכתב וזכה לאלפי שיתופים. "למה לקח להם כל כך הרבה זמן לטפל בו? למה לא עדכנו אותנו במצבו? האם הוא באמת היה חולה קורונה? למה לא קיבלנו הודעה ממשרד הבריאות להיכנס לבידוד? למה לא שמרו על חפציו? מה שבטוח את מותו היה ניתן למנוע".

תגובת בית החולים איכילוב: "מדובר במטופל שאושפז עם תסמיני קורונה קשים ומחלות רקע. כבר למחרת אשפוזו הוא נבדק על ידי שלושה רופאים שונים: פנימאית במחלקה ובהמשך בדיקה של רופא כלי דם ובדיקה נוספת על ידי נוירולוג. כמו כן בוצעו לו בזמן קצר בדיקות הדמייה ואף צנתור. מבדיקה של בית החולים עולה אכן היה פער משמעותי בעדכון המשפחה בזמן אמת, על אף שהיה מדובר בתורנות לילה במחלקת קורונה מורכבת מאוד של חולים קשים עם כל המשמעויות. יחד עם זאת, הטיפול הרפואי היה נכון. לצערנו, בדקנו את נושא העלמות השרשרת והיא לא אותרה עד כה. אנו משתתפים בצער המשפחה".