ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אתמול (שבת) כי ייעשו צעדים גם ב'אמצעים טכנולוגיים' למעקב אחר חולי הקורונה, זאת כדי לוודא שלא הפרו את תנאי הבידוד. שיטת המעקב תתבסס על ניטור נתונים מהטלפונים הניידים, כפי שנעשה שימוש בהם כיום במאבק בטרור. אלא שכמה משפטנים הביעו חשש מפגיעה בפרטיות בעקבות ההחלטה. עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון: "אנחנו דורשים מראש הממשלה לפרט בדיוק אילו צעדים יינקטו".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במשרד המשפטים בחנו את ההנחיות במישור המשפטי וחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה תועבר מחר לממשלה. בין היתר יבחן היועמ"ש האם תידרש הסכמתם של כלל החולים למעקב, או שגם במקרים של סירוב, החוק מגן על המדינה בזכות האינטרס הציבורי, והמעקב יתבצע בכל זאת.
משטרת ישראל היא זו שתהיה אמונה על האכיפה של ההנחיות הללו, ובינתיים כבר החלו בפעולות לאיתור בתי עסק שהפרו את האיסור שחל עד היום, על התקהלות של מעל ל-100 איש. המשטרה ביצעה ביקורות יזומות ב-296 אולמות אירועים, פאבים, מועדונים ומסעדות. כנגד 6 בתי עסק שהפרו את ההנחיות ננקטו פעולות אכיפה ובחלק מהמקרים הקהל פוזר מהמקום. שלושה בעלי עסקים שאצלם נרשמו הפרות משמעותיות וחריגות זומנו לשימוע במשטרה.
כוח משימה מיוחד שמורכב משוטרי משטרת ישראל ופקחי משרד הבריאות ימשיך בביצוע ביקורות וביקורי בית יזומים רבים למבודדים על מנת לוודא את הימצאותם בבידוד. צוותים דומים הוקמו במחוזות המשטרה השונים, כשכל צוות מבצע בגזרתו פעילות יזומה כלפי מי שחזר מחו"ל ולא דיווח כנדרש, כדי לוודא את הימצאותו בבידוד. עד כה משטרת ישראל פתחה למעלה מ-20 חקירות פליליות בעקבות מפרי צו הבידוד.
הביקורות: "האמצעים נועדו להילחם בטרור, ולא במחלות"
האפשרות לשימוש באמצעים טכנולוגיים סמויים כדי לעקוב אחר חולי הקורונה, מעלה שאלות קשות בנושא ההתנגשות עם זכות ההגנה על הפרטיות. עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון אמר: "גם בשעות חירום אסור לנו לאפשר פגיעות חמורות, לא מידתיות ובעיקר לא מוגבלות בפרטיות ובזכויות אזרח. אנחנו דורשים מראש הממשלה לפרט בדיוק אילו צעדים יינקטו על מנת לעקוב אחרי אזרחים במדינת ישראל, מי יהיו הגופים, מה יעשה עם המידע - ומה תוקפם של הצעדים החדשים והחמורים האלו".
"החשש הכללי, שהמדינה תמשיך לעקוב אחרי אזרחיה גם כאשר מצב החירום ייפסק".
ד"ר שנער
גם ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי וזכויות אדם בבי"ס רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה מתח ביקורת על ההחלטה: "ממה שהתפרסם עד כה ניכר כי אמצעי המעקב יפגעו פגיעה קשה בזכות לפרטיות, וזאת בעוד שהתועלת בשימוש בטכנולוגיה ככל הנראה לא תהיה גדולה. ההסתמכות על האמצעים הטכנולוגיים של השב״כ מטרידה במיוחד, שכן אלה נועדו להילחם בטרור, ולא במחלות".
"לכל אלה מצטרפים שני חששות נוספים. אחד, החשש הכללי, שהמדינה תמשיך לעקוב אחרי אזרחיה גם כאשר מצב החירום ייפסק. השני, כל האמצעים הננקטים כיום, לרבות סגירת מערכת המשפט, אשר גם היא פוגעת בזכויות אדם, נעשית על ידי ממשלת מעבר ושרי מעבר, אשר לא נהנים מאמון הכנסת ומאמון העם", אמר שנער. "אנו ניצבים אפוא בפני מצב חסר תקדים של פגיעה קשה בזכויות אדם, כאשר הפגיעה מתבצעת על-ידי גוף שלא נהנה מאמון הציבור".
עו"ד אלה טבת, מנהלת מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עורכי דין GKH הסבירה את ההיגיון האפשרי העומד מאחורי ההחלטה. "חוק הגנת הפרטיות קובע כי אין לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. עם זאת, החוק קובע מספר הגנות. למשל כאשר יש עניין ציבורי או כאשר יש חובה מוסרית, חברתית או חוקית לפגוע בפרטיות", אמרה.
"לא כל דבר מותר בחסות האינטרס הציבורי", הוסיפה. "אני מקווה שמשרד המשפטים יבחן את הדברים ויחליט בצורה שקולה ואחראית אילו אמצעים המדינה תיישם על מנת להבטיח שפרטיותם של אזרחי המדינה תישמר תוך שמירה על בריאותם".
החוק קובע הגנה מסוימת לרשות ביטחון על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידה. עו"ד טבת הוסיפה: "הזכות לפרטיות הנה זכות יסוד בישראל ויש לוודא שהמדינה עושה ככל שביכולתה על מנת להגן על פרטיות אזרחיה. עם זאת, המצב הרגיש שאנו חווים בימים אלה מחייב בחינת איזון בין הזכות לפרטיות לבין השמירה על בריאותם של אזרחי ישראל. מדובר באיזון רגיש מאוד. יש לוודא שהאמצעים שהמדינה תיישם על מנת לנטר את אזרחי ישראל שמצויים בבידוד יהיה מידתי ולא יעלה על הנדרש".
תגובת המשטרה
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל תמשיך בפעילות מוגברת במישור הגלוי והסמוי, במטרה לסייע למשרד הבריאות במאמץ האכיפה. ככל שיעלה חשד לקיומה של עבירה פלילית, משטרת ישראל תפעל בהתאם למדיניות ולהנחיות נגד אותם מפירי צווים על מנת למנוע את הפצת והתפשטות נגיף הקורונה בישראל".