קל לשכוח שרק לפני כשבועיים החיים נראו אחרת לגמרי: אנשים עבדו כרגיל, הילדים הלכו לבית הספר ולגנים, מקומות הבילוי היו שוקקי חיים ו"התקהלות" לא הייתה מילה מפחידה. מגפת הקורונה שינתה את החיים בישראל ובשאר העולם מן הקצה אל הקצה בזמן קצר, ומעבר להשפעתה על תחומי חיים כמו בריאות, חברה, כלכלה, חינוך ופוליטיקה - היא הביאה עמה גם שינויים סביבתיים משמעותיים.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

ההשפעה הסביבתית הברורה ביותר של הקורונה היא הירידה החדה בזיהום האוויר ברחבי העולם, כתוצאה מההפחתה המשמעותית בשימוש בתחבורה ובפעילות מפעלי תעשייה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בימים האחרונים נרשמה בישראל ירידה של 30% בריכוזי החנקן הדו-חמצני באוויר. הפחתות דומות בזיהום נמדדו ברחבי העולם, ולא רק באוויר: המים בתעלות ונציה הפכו בתקופה האחרונה לצלולים, שקטים ולכן גם למלאים בעופות מים.

עם זאת, חשוב לציין שהפסקה כמעט מוחלטת של הפעילות האנושית, כמו זו שכופה עלינו המשבר, רחוקה מלהיות הפתרון האופטימלי לבעיות זיהום האוויר ופליטות גזי החממה. ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחווה, מסביר כי הדרכים לשיפור פרמטרים סביבתיים כגון איכות האוויר והמים, וכן לצמצום זיהום הסביבה, אינן דורשות פגיעה אנושה בכלכלה ובמצב הסוציואקונומי של בני אדם כה רבים.

"הפעילות האנושית אחראית לזיהום"

"פתרונות מקיימים המיטיבים עם הסביבה, אך גם עם האדם, כוללים יצירת שינוי התנהגותי נרחב אצל כלל הציבור, שינויי חקיקה והחמרת תקנות קיימות, לצד אכיפה משמעותית ואפקטיבית שלהן בשטח וכן הקמה נרחבת של תשתיות לייצור ואגירה של אנרגיות מתחדשת\ לצד שיפור דרמטי בתשתיות התחבורה הציבורית", הסביר ד"ר לוי.

ד"ר לוי הוסיף כי הדבר העיקרי שניתן ללמוד מנתוני זיהום האוויר שמגיעים לאחרונה מסין, מצפון איטליה ומישראל (לפני ותוך כדי ההסגר) הוא - "עד כמה הפעילות האנושית היומיומית שלנו היא זו שיוצרת ואחראית לזיהום האוויר הגבוה בו אנו חיים בשגרה". לדבריו, מדובר בזיהום שרק בישראל מוערך כי אחראי למותם בטרם עת של יותר מ-2,000 בני אדם מידי שנה.

שווקים צפופים ומסוכנים

היבט סביבתי נוסף נעוץ באופן התפרצותו של נגיף הקורונה. כיום לא ידוע בוודאות מהו מקור המחלה בבני אדם, אך ההערכה היא שהיא עברה לאדם מבעל חיים נגוע בשוק שבעיר ווהאן, בירתו של מחוז חוביי שבסין. בשוק זה מתבצע בין השאר סחר בלתי חוקי בחיות בר, בדומה למתרחש בשווקים דומים רבים שפועלים ברחבי העולם (בעיקר בדרום מזרח אסיה ובאפריקה).

לדברי ד"ר לוי, מעבר לפגיעה הקשה במערכות האקולוגיות הטבעיות והסבל הרב שנגרם לבעלי החיים שנלכדים בטבע, ומוחזקים בתנאים קשים ובחלק מהמקרים משמשים להפקת תכשירים מסוגים שונים (חסרי כל ביסוס מדעי) ברפואה העממית הסינית, נראה שהמגוון הגדול של בעלי החיים, בשילוב עם התנאים הסניטרים הקשים והצפיפות בשוק שימשו קר פורה להתפרצות המחלה.

צפו: כך סוכלה הברחת פנגולינים
פנגולין | צילום: רויטרס

"עצם העובדה כי במקומות שונים בעולם לוכדים מגוון רחב של חיות בר, שחלקן בסכנת הכחדה חמורה, תוך פגיעה קשה במגוון הביולוגי, ומרכזים בעלי חיים - חיים ומתים, ממינים שונים, בשטח קטן מאוד ובתנאי תברואה ירודים, מהווה גורם סיכון מוגבר למעבר של מחלות זאונטיות – שעוברות מבעלי חיים לבני אדם", הוסיף.

קיימות הערכות לפיהן המחלה עברה לאדם מעטלפים דרך הפנגולין – יונק קטן הניזון מנמלים. הפנגולין נסחר באופן בלתי חוקי יותר מכל בעל חיים אחר בעולם, זאת בעקבות ה"סגולות" שמיוחסות לקשקשיו ברפואה הסינית העממית ובעקבות השימוש בבשרו למאכל. כמה מינים של הפנגולין נמצאים כיום כולם בסיכון משמעותי והם מוגדרים ברשימה האדומה של IUCN (האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע) כמינים בסכנה הכחדה.

המאפיינים הסביבתיים שעשויים להשפיע על ההתפשטות

התנאים הסביבתיים במדינות שבהן משתוללת הקורונה הם אחד הגורמים שמשפיעים על התפתחותה והתפשטותה של המחלה. על פי מומחים, זיהום אוויר עלול להחריף את מהלך המחלה בקרב הנדבקים. נמצא שלחולים שנדבקו בסארס, שנגרמת על ידי נגיף אחר ממשפחת הקורונה, וחיו באזורים עם זיהום אוויר גבוה - היה סיכוי גבוה פי שניים למות מהמחלה. מעבר לכך, חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר ידועה ומוכרת כגורם לפגיעה במערכת החיסון וכן להיווצרותן או להחמרתן של בעיות לב וריאה, שקיומן מקשה על הגוף להילחם במחלות שפוגעות בדרכי הנשימה – כמו וירוס הקורונה.

מאפיין סביבתי אחר שעשוי להשפיע על הקורונה הוא הטמפרטורה. אפשרות זו הוצעה בין השאר על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהצהיר לאחרונה שבאופן תיאורטי הנגיף צפוי "להיעלם באורח נס" כשמזג האוויר יתחמם מעט - מבלי שסיפק לכך כל תמיכה מדעית. האם יש אמת בדבר? קיימות עדויות לכאן וכאן.

מחטאים רחובות מקורונה
חיטוי רחוב מקורונה | צילום: reuters

טיעון עיקרי שתומך בהשערה זו עוסק בנגיפים שגורמים לשפעת ולהצטננות, שמנגנון העברתם מאדם לאדם זהה לזה של הקורונה – מגע עם טיפות שנפלטות ממערכת הנשימה של אדם חולה כשהוא משתעל או מתעטש. מחלות אלה מאפיינות את החודשים הקרים, בעיקר משום שבתנאי חום, הנגיפים שבטיפות לא מסוגלים לשרוד על משטחים לאורך זמן רב. עם זאת, מדענים מזהירים שעדיין חסר מידע רב אודות נגיף הקורונה, כך שאין כרגע דרך לדעת האם הוא יגיב לעלייה בטמפרטורות.

רמז לעמידותו הגבוהה של הווירוס ניתן לקבל ממחקר שפורסם בימים האחרונים על ידי קבוצת חוקרים אמריקאים ומצביע על כך שנגיפי הקורונה שורדים עד 3 שעות באירוסולים באוויר (בטיפות מים זעירות), עד 72 שעות על משטחי נירוסטה ופלסטיק ועד 24 שעות על משטחי קרטון, אם כי מספרם יורד משמעותית בזמן הזה.

שינויים בהרגלי הסביבה

עניין נוסף שתרם לשינוי הסביבתי הוא המעבר לעבודה מהבית, שהפך מנחלתם של מעטים למציאות חייהם של רבים. לאופן עבודה זה יתרונות סביבתיים רבים ובראשם הצמצום בפליטות גזי החממה ובזיהום האוויר, בעקבות ההפחתה בכמות הרכבים וההקלה בגודש בכבישים שהעבודה מהבית מאפשרת.

דו"ח מומחים, שיזמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף תכנית ממשק ליישום מדע בממשל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המליץ למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי לאמץ את מודל העבודה מרחוק. לטענתם העבודה מרחוק יכולה גם לסייע למעסיקים בחיסכון על הוצאות תחבורה ונדל"ן, וכן לקדם שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה תוך הנגשתו לתושבי הפריפריה, להורים צעירים ולבעלי מוגבלויות.

לונדון ריקה
הכבישים הריקים בלונדון בעקבות הקורונה | צילום: AP

האם גם לאחר תום משבר הקורונה יבחרו חלק ממקומות העבודה להמשיך ולאפשר עבודה מהבית? "יכול להיות שבחלק מהמקרים זה יצליח, וארגונים שעד לאחרונה לא חשבו על כך שהאפשרות הזאת רלוונטית להם, יבינו שהם יכולים לאפשר לחלק מהעובדים שלהם לעבוד מרחוק לפחות בחלק מהזמן", אומר ד"ר לוי. מצד שני, לדבריו, העובדה שהמעבר לעבודה מרחוק התבצע במהירות, כצעד חירום, ולא בצורה מתוכננת, עלולה להיות בעייתית ולפגוע בנכונות של אותם ארגונים לקדם את הפורמט בעתיד.

מלבד ההרגלים הסביבתיים שאומצו בעקבות המשבר, גם הרגלים הרבה פחות ידידותיים לסביבה הפכו לנפוצים, כמו הגברת השימוש ברכב פרטי במקום בתחבורה הציבורית, או קניית כמויות גדולות מאוד של מזון. בימים האחרונים משרד הבריאות אסר על רשתות השיווק ובתי העסק לקבל בקבוקים למיחזור, מה שהוביל את המשרד להגנת הסביבה לצאת בקריאה לתושבים שלא לזרוק את הבקבוקים לפח, אלא להעביר אותם למיחזור לאחר תום המשבר.

"לצערי, בפרספקטיבה הסביבתית, ככל שמשבר הקורונה יתמשך כך עלול להיות קושי גדול יותר אצל הציבור לשנות לאחריו את ההתנהגויות וההרגלים שנצברו במהלכו", אומר ד"ר לוי. "לקח זמן רב עד שראינו מגמת שינוי משמעותית בהתנהלות הציבור בישראל בכל הנוגע לצרכנות נבונה, הפחתת שימוש בפלסטיק חד-פעמי, צמצום בזבוז מזון, מודעות ופעילות לצמצום משבר האקלים וקידום עקרונות הקיימות בכלל". לסיום, הוא מסביר, ביום שאחרי הקורונה צריך יהיה להשקיע לא מעט מאמץ כדי לחזק ולבסס מחדש את ההרגלים הסביבתיים של הציבור.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"