נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר הלך לעולמו הבוקר (שישי) בגיל 94. שמגר כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בבית המשפט העליון ואף זכה בפרס ישראל. הוא נחשב כאחד מהשופטים החלוצים שתמכו וקידמו את גישת "האקטיביזם השיפוטי" בישראל ומעמודי התווך של מערכת המשפט הישראלית.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית, השופטת אסתר חיות, ושופטיו, מנהל בתי המשפט, השופט ד״ר יגאל מרזל, שופטי ועובדי מערכת בתי המשפט הודיעו כי הם משתתפים באבל הכבד של משפחת שמגר ושל הציבור בישראל. על מועד הלוויה וטקס האשכבה שייערך בבית המשפט העליון תצא הודעה נפרדת.

הנשיא ריבלין ספד לו ברשתות החברתיות: "התייתמנו היום מאחד מהאבות המעצבים והחשובים של המשפט הישראלי. מעמודי התווך והתמך של המשפט. השופט שמגר ז"ל היה סמל להדר הבית״רי. בעל אומץ לב שיפוטי, שהאמין באמונה שלמה בבית המשפט ובמערכת המשפט אך ידע גם את מגבלות הכוח שלה".

מאיר שמגר 2 (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
מאיר שמגר ז"ל | צילום: נתי שוחט, פלאש/90

ראש הממשלה נתניהו כתב: "אני מביע צער עמוק על פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר, מגדולי המשפטנים במדינת ישראל. למאיר שמגר היה תפקיד חשוב בעיצוב אושיות המשפט הישראלי לרבות במדיניות המשפט ביהודה ושומרון. תמיד אזכור בהוקרה את פעילותנו המשותפת בהנהלת מכון יונתן לאחר פטירתו של אחי יוני ז"ל. יהי זכרו של מאיר ברוך".

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ספד לו: "מאיר שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי וממעצבי דרכו. ביושר ליבו ובידענותו המופלגת היה מהנשיאים המשפיעים ביותר של בית המשפט העליון, שמפסקי הדין שכתב לומדים וילמדו רבבות תלמידים. מהקמתה, ישראל היא מדינת דין שהצדק נר לרגליה. שמגר תרם לכך תרומה גדולה שתיחקק לדורות. יהי זכרו ברוך".

מאיר שמגר נולד בפולין ועלה לארץ ערב כיבוש פולין בידי גרמניה במלחמת העולם השנייה. בארץ הוא שירת כחייל במחתרות האצ"ל והפלמ"ח, גורש על ידי הבריטים לאפריקה וחזר לארץ רק אחרי הקמת המדינה. במהלך מאסרו באפריקה הוא למד משפטים, ולאחר חזרתו לארץ התגייס לצה"ל.

מאיר שמגר 3 (צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90 )
מאיר שמגר ז"ל ואהרון ברק | צילום: AP / FLASH 90, פלאש/90

כבר בצבא התבלט שמגר כמשפטן יוצא דופן, ועליו הוטלה המשימה לבנות תשתית משפטית לשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים כפרקליט הצבאי הראשי. עם שחרורו מהצבא הוא נבחר ליועץ המשפטי לממשלה והוא כיהן בממשלות אשכול, מאיר וממשלת רבין הראשונה.

ביצר את חופש הביטוי והעיתונות

ב-1975 הוועדה למינוי שופטים החלטה למנות את שמגר לבית המשפט העליון, למרות שלא כיהן בעבר כשופט (בדומה למינוי של השופט המכהן אליקים רובינשטיין) וב-1983 מונה לנשיא העליון והחזיק בתפקיד 13 שנים. בבית המשפט העליון הוביל שמגר סדרה של פסיקות שהובילה בסופו של דבר למהפכה החוקתית במדינת ישראל, מהלך שנוי במחלוקת שמכונה על ידי מתנגדיו "ההפיכה החוקתית".

כשופט, ראה שמגר את התפקיד החשוב לעיתונות ולחופש הביטוי - שני נושאים שאינם מעוגנים כלל בחקיקה בישראל. בפסק דין ציטרין, פס"ד פורץ דרך משנת 1986, קבע שמגר לראשונה את קיום החיסיון העיתונאי במדינת ישראל בפסיקה מחייבת של העליון, פסיקה ברוח שונה לחלוטין מחקיקת הכנסת שדווקא אוסרת על הדלפות על ידי עובדי מדינה - זו עבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר. שמגר גם צמצם בפסיקותיו הלכה למעשה את הוראות חוק לשון הרע, חוק שנחשב מחמיר בהשוואה למדינות אחרות במערב.

כנשיא בית המשפט העליון ניצל שמגר את הסטגנציה והשיתוק שאפיינו את ממשלות האחדות בשנות ה-80 לטובת הכרעה בסוגיות שהממשלה והכנסת נמנעו מלעסוק בהן. שבועות לפני סיום כהונתו, שמגר נתן את ידו ל"מהפכה החוקתית" - הכרה בשני חוקי היסוד שהעבירה הכנסת כלאחר יד ב-1992 כעליונים לשאר חוקי הכנסת ומתן הסמכות לפרשנות החוקים לאור חוקי היסוד - לבית המשפט העליון. לפסיקה זו של שמגר יש עד היום השלכות דרמטיות על המשטר בישראל, שהפכה מדמוקרטיה פרלמנטרית בהגדרה לדמוקרטיה חוקתית למעשה, ללא אישור מפורש לכך בידי הכנסת.

מאיר שמגר 4 (צילום: אורי לנץ פלאש 90, פלאש/90 )
מאיר שמגר ושמעון פרס | צילום: אורי לנץ פלאש 90, פלאש/90

שמגר שימש גם כראש הרכב השופטים שזיכה את דמיאניוק, ופסק כי זיהויו של דמיאניוק כפושע המלחמה "איוואן האיום" ממחנה המוות טרבלינקה בפולין מוטל בספק, ועל כן הוא זכאי מחמת הספק. שמגר הדגיש בפסק הדין כי הוא ניתן הגם שאין ספק בשקריות גרסתו של דמיאניוק, שלפיה העביר את המלחמה כשבוי, היות שלכל הפחות סייע לנאצים בעת ששימש כשומר במחנות. בסיום פסק הדין נכתב כי "תם ולא נשלם. השלמות איננה נחלתו של שופט בשר ודם".

ראש ועדת החקירה לרצח רבין

שמגר יצא לגימלאות ב-1995, והחליף אותו אהרן ברק שדגל לא רק בהכפפת חוקי הכנסת לפרשנות שיפוטית של בית המשפט אלא דגל בשיטת "הכל שפיט", שכל נושא כפוף לביקורת של מערכת המשפט והוא פסק במהלך כהונתו פסיקות בניגוד לנאמר בחוק. קשה לומר שמאיר שמגר תמך בגישתו של ברק, ואף אמר בראיון עיתונאי שהוא אינו חושב ש"הכל שפיט". ככלל, שמגר לא הרבה להתראיין ולהביע את דעתו בנושאים אקטואליים לאחר שסיים את תפקידו.

מאיר שמגר 5 (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
מאיר שמגר ז"ל | צילום: נתי שוחט, פלאש/90

כשופט, הוא עמד בראשות שלוש ועדות חקירה חשובות: הוועדה שחקרה את הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה ב-1994, הוועדה לחקר פרשת "בראון-חברון" ב-1997 ובראשות הוועדה שחקרה את נסיבות הירצחו של ראש הממשלה רבין ב-1995 - בעקבותיה התפטר ראש השב"כ כרמי גילון.

בשנת 1996 זכה בפרס ישראל למפעל חיים, ולקראת הבחירות לנשיאות בשנים 2000 ו-2007 הוא הוזכר כמועמד אפשרי, אך החליט לבסוף שלא להתמודד לתפקיד.