גאים להיות ישראלים ורוצים להשתלב בעמדות השפעה: כשברקע ההתחזקות של הרשימה המשותפת בבחירות האחרונות לכנסת והאפשרות שתמליץ על מועמד לראשות הממשלה ולא תימנע, מתפרסמים נתונים מפתיעים של מחקר חדש שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה על יחסי יהודים וערבים בישראל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מנתוני המחקר, העונה לשם "שותפות בעירבון מוגבל – יהודים וערבים" שערך המכון, עולה כי 92% מהיהודים בישראל חשים גאווה בהיותם ישראלים, וכמותם גם 65% מהערבים. למעשה, שיעור הגאים בישראליותם בציבור הערבי שנמדד השנה הוא הגבוה ביותר מאז 2003.

רוב מוחלט של הערבים אזרחי ישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה – 76%. במחקר דומה שנעשה בשנת 2017, אחוז התומכים בהצטרפות לממשלה היה גבוה אפילו יותר ועמד על 81%. ייתכן שחוק הלאום שחוקק מאז, הוא זה שגרם לירידה הקלה בתמיכה.

מטה הרשימה המשותפת, בחירות 2019 (צילום: החדשות 12)
רוב המצביעים רוצים לראות אותם בקואליציה. הרשימה המשותפת | צילום: החדשות 12



בנוסף לנתון הזה, נמדדה השנה ירידה משמעותית בהתנגדות הציבור היהודי לצירוף מפלגות ערביות: כ- 50% בלבד מתנגדים לשילוב הערבים בממשלה, לעומת 66% שהתנגדו לשילובם בממשלה ב-2017.

77% מהערבים שוללים את זכות ישראל להיות מוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי

במחקר שנערך השנה, נמדד רוב בקרב הערבים (58%) שחושבים שחברי הכנסת הערבים לא מייצגים את המגזר הערבי באופן מיטבי, זאת לעומת 41% בלבד שחשבו שהם אינם מיוצגים כיאות ב-2017. בקרב היהודים 54% חושבים שהח"כים הערבים לא מייצגים את הציבור הערבי כמצופה.

77% בציבור הערבי שוללים את זכותה של ישראל להיות מוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי – זאת לעומת 67% שחשבו כך במחקר הקודם. בנוסף, אמון הציבור הערבי בכל מוסדות השלטון, למעט בית המשפט העליון, נמוך באופן משמעותי מזה של היהודים.

רוב בקרב היהודים (57%) ובקרב הערבים (63%) מסכימים שהסיכוי של יהודים וערבים להצליח במדינת ישראל איננו שווה. יתר על כן, 75% מהציבור הערבי ציינו כי אפילו אם ערבי מתאים יותר ללימודים או לעבודה, יהודי המתמודד על אותו התפקיד יתקבל לפניו.

קלפי במגזר הערבי (צילום: רויטרס)
רוב הערבים חושבים שהח"כים הערבים לא מייצגים אותם באופן מיטבי | צילום: רויטרס



הדבר מקבל אישוש בתשובות לשאלה שהופנתה למרואיינים היהודים בלבד: האם יש למנות יותר ערבים לתפקידים בכירים במדינה. כשני שלישים (64%) השיבו בשלילה. עם זאת, רוב היהודים (56%) תומכים גם בעת הזו בתקצוב שווה ליישובים יהודיים וערביים.

מרבית היהודים (72%) סבורים שיש לחייב את כל הצעירים הערבים אזרחי ישראל בשירות אזרחי או צבאי לבחירתם, לעומת רוב (63%) מהערבים המתנגדים לשירות חובה כזה. עם זאת, התמיכה בחיוב השירות עלתה בקרב המגזר הערבי ל-35%, לעומת 25% ב-2017. 

מסתדרים טוב יחד, אך היהודים מעדיפים להתבדל מהערבים  

47% מהיהודים חושבים כי עדיף שיהודים וערבים יחיו בנפרד אלה מאלה, לעומת רק 17% מהערבים (81% מהערבים מעדיפים שיהודים וערבים לא יחיו בנפרד). הרצון של הציבור היהודי להתבדל מהערבי בא לידי ביטוי גם בכך ש 43% בקרב היהודים סבורים שיש להתיר לערבים לרכוש קרקעות רק בשכונות וביישובים ערביים. ועוד 22% אמרו שאין לאפשר לערבים כלל לרכוש קרקע בישראל.

בעוד ש-39% מהיהודים מצביעים על אי-שיתוף פעולה של ההנהגה הערבית עם רשויות החוק כהסבר העיקרי לפשיעה הגבוהה בחברה הערבית בישראל, 38% בקרב הערבים מטילים את האשמה על השקעה נמוכה מדי במניעה מצד המדינה והמשטרה. במקביל, 58% מהיהודים ו-83% מהערבים אינם מרוצים מטיפול המשטרה בפשיעה.

התמיכה עולה. כפר ערבי בגליל, ארכיון (צילום: פלאש 90, הדס פרוש)
רבים מהיהודים מעדיפים לגור בנפרד מהערבים | צילום: פלאש 90, הדס פרוש



70% מהיהודים ו-75% מהערבים עובדים או עבדו בעבר במקום שעובדים בו יהודים וערבים יחד. 92.5% מהיהודים ו-98% מהערבים הגדירו את יחסי העבודה במקומות המשותפים כטובים או טובים מאוד.

רוב היהודים משתדלים לא להיכנס ליישובים ערביים 

בכל האמור לכניסה לישובים יהודיים/ערביים – הנתונים מעלים שביקור ערבים בבתיהם הוא מהלך מאתגר בעבור היהודים, שכן הרוב (58%) הודו שהם משתדלים שלא להיכנס ליישובים ערביים. לעומתם, בקרב הערבים רק מיעוט קטן (8%) נמנעים מלהיכנס ליישובים יהודיים.

רוב היהודים (59%) סבורים שאין זה אפשרי שערבי אזרח ישראל שמרגיש חלק מהעם הפלסטיני, יהיה גם אזרח נאמן למדינת ישראל, לעומת 70% מהערבים הסבורים שהדבר אפשרי.

בקרב היהודים, 81% מוכנים לקבל ערבי כחבר לעבודה, 64% כחבר אישי, כשכן 58% אבל כבן זוג לנישואין רק 12%. הנכונות של ערבים לקבל יהודי בכל אחת מן האפשרויות היא גבוהה יותר: כחבר לעבודה – 96%, כשכן – 89%, כחבר אישי 85%, כבן זוג לנישואין – 22%.

עובדים ממגזרים שונים (אילוסטרציה: thinkstock)
יחסים מצוינים בעבודה בין יהודים לערבים | אילוסטרציה: thinkstock



״המחקר מראה מעבר לכל ספק כי למרות הביקורת הקשה שיש לציבור הערבי בישראל על היחס של המדינה כלפיו, במיוחד בעקבות חקיקת חוק הלאום, הרי הרצון להשתלבות בחברה ובמדינה הישראלית הוא חזק מאוד", אומרת פרופ' תמר הרמן, מנהלת מכון גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

"רוב גדול מעוניין בכניסה לממשלה ובמינוי שר ערבי ובמקביל ניכרת ירידה בשביעות הרצון של האזרחים הערבים מהנהגתם, ויש להניח שהחלטה של הנהגה זו להימנע מתמיכה בממשלה בהינתן הזמנה מכובדת וגמול הולם - תפגע עוד יותר בקשר בין הציבור הערבי למנהיגיו".

באשר לציבור היהודי - נכונותו לשילוב כוחות עם הערבים בזירה הפוליטית נמוכה יותר. עם זאת, ניכרת נכונות רבה להשקעה תקציבית בציבור הערבי בתחומים אזרחיים וכן למידה ניכרת של חיים בצוותא במרחב הציבורי".