בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לאשר לאזרח סודן, הנמצא בזוגיות עם אזרחית ישראלית, להמשיך בתהליך לצורך קבלת מעמד קבע. ההחלטה התקבלה בשל היותו של האזרח הסודני מבקש מקלט, על אף שחסרים לו המסמכים הנדרשים לצורך ההליך.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השניים, גויה ויעל, עברו בהצלחה את המבחנים ל"כנות הקשר" שעורכת רשות האוכלוסין וההגירה, שנועדו לבני זוג שאחד מהם הוא אזרח זר והשני אזרח ישראל.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן אמרה בפסק הדין כי מדובר בקשר זוגי אותנטי ולא בקשר למטרות הגירה. "לצורך כך הם נכנסים להליך מדורג לקבלת מעמד בישראל, במסגרתו נבדקים נתוני בן הזוג הזר, וכן נבדקת כנות הקשר לאורך מספר שנים".
השופטת הוסיפה כי למרות שרשות האוכלוסין וההגירה השתכנעה כי מדובר בקשר זוגי אמתי, היא אינה מאפשרת לשניים לפתוח בהליך המדורג כדי להסדיר את מעמדו של גויה בישראל.
השופטת אגמון-גונן עמדה על הקשיים בהם נתקלים מבקשי המקלט בארץ, לאור העובדה שהטיפול בבקשות המקלט מתעכב שנים רבות. במקרה זה האזרח הסודני הגיע לארץ בשנת 2007 ומאז לא טופלה בקשתו. השופטת דחתה את טענת רשות האוכלוסין וההגירה, לאחר שהגיש את בקשתו כנדרש לנציבות האו"ם לפליטים, אך היא לא העבירה את פרטיו לרשות האוכלוסין וההגירה.
חשיבותו המרכזית של פסק הדין היא בפרק העוסק "בזכות לחיי משפחה בראי ההגירה בעידן הגלובלי", בו מפנה השופטת את תשומת הלב לכך שבעידן הגלובלי יש לתת חשיבות לעקרונות מתחום דיני המשפחה במסגרת דיני ההגירה.
"אין חולק כי המערערים הינם בני זוג החיים חיי משפחה"
השופטת עומדת על כך שתהליך הגלובליזציה, ניידות גוברת של אנשים בין מדינות לצורכי לימודים, תיירות, ובעיקר הגירה המונית של פליטים ומהגרי עבודה, מגדילים את ההטרוגניות החברתית ומביאים למפגשים בין המהגרים לאזרחי המדינות אליהן מגיעים המהגרים.
השופטת אגמון-גונן קבעה כי יש להתייחס לדיני ההגירה כאל דיני המשפחה החדשים ולכלול בהם שאלות הנוגעות לזכות לחיי משפחה, הורות, וטובת הילד. לאור חשיבות הזכות הבסיסית לחיי משפחה, נקבע כי יש לשלול אותה רק בנסיבות חריגות. לכן קבעה השופטת בפסק הדין כי יש לעשות הכל כדי לפרש את הוראות הנהלים כך שיאפשרו את חיי המשפחה בישראל.
לסיום אמרה השופטת אגמון גונן כי: "אין חולק כי המערערים הינם בני זוג החיים חיי משפחה וחולקים משק בית משותף, וכי הטעם היחיד בגינו לא שולבו בהליך המדורג הוא חוסר יכולתו של המערער להמציא מסמכים משלטונות סודן". היא הוסיפה כי בנסיבות אלה היא רואה לנכון "להורות כי על הרשות לאפשר למערערים להשלים את ההליך המדורג במלואו, אף ללא המצאת המסמכים האמורה".
עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, שייצג את בני הזוג, אמר בתגובה: "בית המשפט עשה את הדבר המתבקש והתייחס אל גויה קודם כל כאל אדם. השופטת אגמון-גונן הבהירה שהזכות למשפחה והזכות לאהבה עיוורים לצבע ולמוצא, והעבירה מסר חד וברור לרשויות בישראל, שבית המשפט לא יאפשר לדרוש דרישות בלתי אפשריות ולהציב חסמים בלתי עבירים בפני מבקשי מקלט שהם בני זוג של ישראלים".
"פסק הדין הזה הוא קרן אור בתקופה זו, שבה ממשלת ישראל רודפת ילדים שנולדו כאן ומתעללת באנשים שנמלטו לישראל מחשש לחייהם. פסק הדין מפנה לקביעות קודמות של בתי המשפט בסוגיית מבקשי המקלט, והגיעה השעה שרשות האוכלוסין וההגירה תפנים את הביקורת שמוטחת בה ותשנה את מדיניותה", הוסיף עו"ד פלר.