ניר ברקת הוא אחד המועמדים המסקרנים ברשימת הליכוד לכנסת. ברקת, שעזב את ראשות עיריית ירושלים כדי להתמודד בבחירות הארציות וסיים במקום השמיני והמכובד בפריימריז (אולי ואולי לא בזכות סרטון שצץ "במקרה" רגע לפני הפריימריז, שבו נראה ברקת גובר במו ידיו וידי מאבטחו על מחבל בירושלים ב-2015), לא נמנה עם חבורת המתלהמים. הוא לא מקריא דפי מסרים, שומר על פאסון, משדר ממלכתיות. הוא מכוון גבוה, שואף מתישהו להיות ראש ממשלה. בערב שבו בג"ץ החליט על פסילת מיכאל בן ארי מעוצמה יהודית מהתמודדות לכנסת, היה מעניין לשמוע מה חושב אחד מבכירי הליכוד על מערכת המשפט שיושב ראש מפלגתו מנהל נגדה קרב.
אולי ואולי לא בזכות סרטון שצץ "במקרה" רגע לפני הפריימריז, שבו נראה ברקת גובר במו ידיו וידי מאבטחו על פלסטיני שדקר יהודי בכיכר צה"ל בירושלים ב-2015. אם רק ברקת היה אתמול בבוקר בצומת אריאל.
המקום
הדרמה בר בנחלת בנימין בתל אביב (בר שאני זוכר עם לפחות שני שמות שונים בעבר). ראש עיר הבירה לשעבר עשה מה שכל ירושלמי שרוצה להרגיש בחיים עושה - יורד לתל אביב. דג מחוץ למים. המקום חשוך, צריך לנחש בכניסה שזה אכן הלוקיישן, ואני מתקשה להיזכר כמה דייטים כושלים היו לי שם.
ציון: 3
העיצוב
האירוע התקיים במסגרת "הסלון הפוליטי", ואכן יש כמה רול-אפים של המיזם, אבל אין שום סממן של הליכוד, שום תמונה של בנימין נתניהו. רק תמונת ראש של ברקת מוקרנת על שקף, ולצידה כמה משפטים על אודותיו. ויקיפדיה לעניים.
ציון: 2
הכיבוד
ובכן, מדובר בתפריט של בר. בירות, קוקטיילים, צ'ייסרים, מנות קטנות ובינוניות במחירים הגיוניים יחסית לתל אביב. אז הזמנתי בירה ומנה שנקראת "החלה של אמא". מתי הו מתי יחלקו קצת מאזטים באירועים האלו למי שטרח להגיע? ממילא בשעות הערב המוקדמות המקום עוד לא באמת פתוח, מה יש לכם להפסיד?
ציון: 3
הקהל
כ-110 איש, בחלוקה כמעט שווה בין צעירים למבוגרים. בערך שני שליש גברים. אחת המארגנות זכרה שבאירוע הקודם שלהם ישבתי לבד והזמינה אותי לשבת בחברתם. מאוד חמוד מצידה.
ציון: 4
האירוע
ניר ברקת פותח בהתנצלות על האיחור. זה לא מובן מאליו. לא הייתה פעם אחת בלוח החוגים הזה שפוליטיקאי הגיע בזמן, וזו הפעם הראשונה שמישהו טורח להתנצל. מנומס, מכבד, יפה.
ברקת פותח בסקירה על עברו כיזם הייטק ויו"ר "צ'קפוינט" ומודה בצנעה ש"לשמחתי הרבה - עשינו לביתנו" ("עשינו לביתנו" = הון מוערך של 500 מיליון שקל, ובמילים: חצי מיליארד שקלים שהופכים אותו לפוליטיקאי העשיר בישראל). הוא עובר לפעילותו בתחום החינוך בירושלים ותפקודו כראש העירייה, ומזכיר שלקח עבור המשרה שכר של שקל לשנה. פראייר.
ברקת מגדיר את עצמו כציוני, ממלכתי, ומביע את רצונו לקחת חלק בהשפעה על הנעשה במדינה. הוא עושה ניים דרופינג מעט מוגזם באנגלית של אנשים ומונחים מתחום ההייטק, ומספר על מנועי הצמיחה שהרים בבירה (תיירות, הייטק): "הוכחתי למדינת ישראל שתיירות זו לא הוצאה - זו השקעה". לדבריו, קצב הצמיחה של ירושלים בהייטק הוא הגבוה בעולם. הוא מסביר שהוא רוצה לעשות בפריפריה את מה שעשה בירושלים, כי "עוד 30-40 שנה יהיו בישראל עוד 8 מיליון נפש - איפה הם יגורו, רק במרכז?".
ברקת מדבר בטון מונוטוני, יבש, לא סוחף. מצד שני, מי צריך כריזמה כשיש לך כסף. הוא מדגיש שבדברי הפתיחה בחר בכוונה להתמקד בתחום הכלכלי, ואת השאר ישאיר לשאלות. באמא, איזה צנון.
ציון: 3
שלב השאלות
השואלת הראשונה מתעניינת איזה תיק יבקש אם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה. ברקת אומר שישאיר את הבחירה לראש הממשלה, ומעדיף לדבר על "הנאיביים" שמצביעים למפלגות שאולי לא יעברו את אחוז החסימה ועלולים להביא לכך שלליכוד לא יהיה עם מי להרכיב קואליציה.
הוא נשאל מה יעשה כדי לגשר על הפערים והפילוג בחברה הישראלית, ומביא כדוגמה את ירושלים, שמרכזת בתוכה את כל הקונפליקטים בעולם. הוא מדבר על הסטטוס קוו בירושלים, לפיו למרות שאין סיכוי לשכנע את הצדדים בצדקת האחר, כולם מכבדים זה את זה. ברקת מספר שהתאים אירועי תרבות בעיר עבור החרדים, והתגבר על החוק שאוסר הפרדה בין גברים לנשים. הגישה שלו היא לשרת את התושבים כמו לקוחות.
ירושלמית לשעבר שואלת איך ברקת ייצג את החילונים בכנסת, ומכוונת ספציפית לחוק המרכולים. ברקת מגלה שבירושלים יש כ-30 מרכולים שפתוחים בשבת. ההחלטה שהתקבלה היא שבמרכזי התנועה ובמקומות הרגישים המרכולים יישארו סגורים בשבת, ובשאר המקומות זה יישאר מעורפל. "נקבל כל החלטה של בג"ץ", הוא אומר. תזכרו את המשפט הזה.
ברקת עונה בענייניות על שאלה בנוגע לתשתיות ורכבות, מספר איך הוא מתכנן להפוך את מערכת החינוך לשוק פתוח, מדבר על מתן תמריצים לתת-תחומים שישראל מצטיינת בהם כדי לפתח את הפריפריה. עוד ועוד שאלות על חברה וכלכלה, עוד ועוד מונחים באנגלית - הבנו, האיש קפיטליסט, בעד שוק חופשי, יזם מצליח, בואו נתקדם. הוא מספר בדיחות כמו רואה חשבון שעושה סטנד אפ (רק פחות מצחיק) ומדבר על דברים כמו גידול חסה הידרופונית (מרתק כמו שזה נשמע). בשלב הזה הבחורה בשולחן שלידי עוזבת. אני מקנא בה.
השואל הלפני-אחרון מעלה את רצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ב-2015, במשמרת של ברקת. שנה לאחר מכן הצהיר ברקת כי לא ישתתף במצעד כדי לא לפגוע ברגשות הדתיים - כי הם כמובן יותר חשובים מרגשות ההומואים והלסביות. ברקת נשאל האם כנציג מדינת ישראל הוא ישנה את דעתו.
ברקת עונה שדלתו הייתה פתוחה בפני הקהילה הגאה. לטענתו, מצעד הגאווה הבינלאומי נועד לעשות "דווקא" לראש העיר הקודם אורי לופוליאנסקי מיהדות התורה שהתעמר בקהילה. הוא מספר שהתייעץ עם מרדכי אליהו, אחד הרבנים המובילים בציונות הדתית-לאומית, וניהל מפגשים סודיים בהשתתפות רבנים וראשי הבית הפתוח, שבהם ביקש מראשי הקהילה שיסבירו למה הם צועדים. הרבנים, הוא מספר, נדהמו לשמוע שהמצעד מציל נפשות ושאלו איך לעזור.
ברקת ביקש מהרבנים להסביר "למה קיבינימט" אכפת להם שאנשים צועדים ברחוב. הרבנים אמרו שמצעד של מאה איש על פני מאה מטר, שאדם יכול להיקלע אליו בטעות, גרוע יותר מבחינה הלכתית ממצעד של מאה אלף איש שאין אפשרות להגיע אליו בטעות, ושלציבור הדתי והחרדי חשוב שבמרחב הציבורי לא יהיו דברים שלא מקובלים על הדת. ברקת מספר שביקר את הוריה של בנקי והבטיח לדאוג לכל הזכויות ולקיומו של המצעד, "אבל לצעוד איתם - הרגשתי שזה צעד אחד יותר מדי מבחינת ההזדהות שלי כראש עיר וכסמל". הוא מרגיש חופשי עם זה גם היום. "אני מכבד את כולם, אבל כסמל שלטוני מחפש את דרך האמצע של הרמב"ם". בקיצור, הוא לא יצעד במצעד הגאווה.
אחרי שאף אחד לא הואיל לדבר על הפיל שבחדר, נותר השואל האחרון (אוקיי – אני). ביקשתי מברקת שיישב את הסתירה שבין הצהרתו שיקבל "כל החלטה של בג"ץ" בעניין המרכולים, לבין הדה-לגיטימציה שעושים חבריו בליכוד ובראשם ראש הממשלה למערכת המשפט. או שבג"ץ לגיטימי או שלא.
בפעם הראשונה והיחידה באירוע טון הדיבור של ברקת משתנה, והוא עובר להיות קצת יותר אגרסיבי. הוא נותן כדוגמה את בית המשפט העליון בארה"ב, שממונה ע"י הנשיא באישור הקונגרס, ובו יש הלימה בין תפיסת העולם של השופטים לתפיסת העולם הפוליטית של מי שמינה אותם. בישראל, הוא אומר, יש פער בין התפיסה של השופטים לתפיסה של מערכת השלטון: "הנטייה של מערכת המשפט היא מרכז ימינה, ומערכת המשפט כמכלול היא יותר שמאלה. לכן הרבה ליכודניקים מרגישים שאם היו שופטים אחרים, הדברים היו נראים אחרת". ברקת מביא אנקדוטה מהקדנציה שלו כראש עיר, אז נקלע לחילוקי דעות עם היועץ המשפטי העירוני "שדעותיו מהשמאל" בנוגע להריסת "בית יהונתן" בירושלים (שנבנה באופן לא חוקי). בסופו של דבר, לאחר שיועמ"ש העירייה התעקש על עצמאות משפטית ודרש מברקת לעשות כפי שהוא קובע, היועץ פינה את מקומו ("החלפתי אותו בכוח"). "בית יהונתן" עומד שריר וקיים. "מדינת ישראל אימצה את המדיניות שלי ונתנה גיבוי ליועץ המשפטי החדש שחושב יותר כמוני", אומר ברקת. המסקנה מהתרגיל הזה, הוא מסכם, היא ש"לא כל יועץ משפטי חתום על השכל", וש"אנחנו לא צריכים לחשוש מלהתעסק באיזונים העדינים בין הרשות המחוקקת למבצעת לשופטת".
הדרש ברור: ברקת רוצה שמערכת המשפט תהיה עוד זרוע של הממשלה, שתוכל להכפיף אותה לעמדותיה, ושופטים שלא יתאימו לתפיסה - יוחלפו באנשי שלומנו. כדברי הגשש: "אנחנו רוצים לקבוע מי יהיו השופטים, ואם לא - נשרוף את המועדון".
רק בדברי הפרידה מזכיר ברקת את נתניהו בשמו ומפאר את ביקוריו בעולם וההערכה לה הוא זוכה ("יודע להיכנס לפוטין ביום א' ולטראמפ ביום ב'"). "ישראל מעולם לא הייתה במצב טוב יותר ברמה המדינית והכלכלית", הוא מצהיר. עובדתית זה כמובן לא נכון, אבל מה למערכת בחירות ולעובדות.
ציון: 2
מדד השכנוע
אני מתקשה להאמין שמישהו יצא מהערב הזה עם ערך מוסף שיזיז אותו לכאן או לכאן. ברקת היה יכול באותה מידה למכור לקהל ביטוח חיים. מחוץ לבר, שני זוגות מבוגרים מצביעי ליכוד משוחחים על ברקת. לטענתם, אין לו סיכוי להיות ראש ממשלה. ואז אומרת אחת הנשים: "אתם יודעים על מי אני מתה? על גלנט". הנה משפט שמעולם לא הייתי מאמין שאשמע בימי חיי.
ציון: 1
סיכום האירוע
ניר ברקת הוא כנראה איש ניהול מצוין, הכוונות שלו טובות, יש סיכוי לא רע שהוא יצטיין בתפקיד ביצועי כשר בממשלה. הוא רוצה להחיל את השיטות מההייטק על כל המדינה, ועל הנייר זה נשמע יופי. אבל ישראל היא כבר לא סטארט אפ צעיר ומבטיח, ואם הייתה כזו - היא הזדקנה לאיטה במהלך התשובות המייגעות של ברקת.
ציון: 2.5