האם לאפשר תחבורה ציבורית בשבת? ומה בנוגע לנישואים אזרחיים? מה צריך לעשות עם חוק הלאום, והאם נכון להטיל עונש מוות על מחבלים? האם צריך לדבר עם חמאס, ואיך פותרים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני? שאלנו את ראשי המפלגות 15 שאלות בנושאים שהסעירו את הציבוריות הישראלית בשנים האחרונות. תשובותיהם מופיעות כאן לצד הערותינו, המבוססות על דבריהם ומעשיהם לאורך השנים ועל מצעי המפלגות, ומבקשות להעריך את השקפת עולמם.

שלושה ראשי מפלגות התעלמו מפניותינו – בנימין נתניהו (הליכוד), אריה דרעי (ש"ס) ונפתלי בנט (הימין החדש). הליכוד וש"ס אינן מפרסמות מצע, ולכן הסתמכנו בהערות על האופן שבו פעלו נתניהו ודרעי בממשלה היוצאת. יעקב ליצמן, איימן עודה ואביגדור ליברמן סירבו לענות על חלק מהשאלות.

בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי ומס' 2 באיחוד מפלגות הימין, מייצג את הרשימה. עבאס מנסור מרע"ם ומטאנס שחאדה מבל"ד ביקשו לענות בנפרד, בגלל חילוקי דעות מסוימים בין המפלגות שרצות ברשימה משותפת. אחמד טיבי מתע"ל לא ענה לפניותינו ולא אישר את תשובותיו של איימן עודה מחד"ש כמייצגות את הרשימה המשותפת לשתי המפלגות.

"כחול לבן תוביל תהליך פרלמנטרי וציבורי מקיף שמטרתו להסדיר את מפעל החוקה של מדינת ישראל על בסיס מגילת העצמאות הקובעת כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית המקיימת שוויון זכויות לכלל אזרחיה. נמנע פגיעה במעמד בית המשפט העליון ומערכת אכיפת החוק"

בחר שלא לשתף את עמדתו עם הציבור. המפלגה לא מפרסמת מצע מאז 2009

ב-2006 אמר בכנסת נתניהו, אז יו"ר האופוזיציה, כי יש צורך בחוקה משום ש"הבחירה הדמוקרטית היא תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק לקיום דמוקרטיה" וכי צריך "מסגרת ערכית שמכבדת את זכויות הפרט, הזכות לחיים, הקיום של בני אדם בכלל ושל השכנים בפרט". בבחירות 2013 מסרה הליכוד-ביתנו לחדשות 2 כי "חוקה היא דבר חיוני למדינת ישראל. שאיפתנו היא לקדם הסכמות ולכונן חוקה". נתניהו לא פעל בנושא מעולם

"מפלגת העבודה רואה בחיוב תהליך של כינון חוקה למדינת ישראל שבמסגרתה יעוגנו מרכיבי זהותה וערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובכלל זה תביא לידי ביטוי את הזכות המלאה לשיווין לכלל אזרחיה ושמירה על מערכת היחסים ההדוקה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית"

"זה תלוי, כמובן, איזו חוקה. אם זו חוקה שוויונית, סוציאליסטית ופלורליסטית, שתבטיח שוויון לאומי ואזרחי, ותסיים את הכיבוש והדיכוי של העם הפלסטיני – אני תומך. אם זו חוקה שתעניק עדיפות ליהודים על פני ערבים ותכשיר את אי השוויון בישראל – אני מתנגד נחרצות"

"לא"

המפלגות החרדיות מתנגדות לחוקה מאז הכנסת הראשונה, מחשש לפגיעה בסטטוס קוו. מועצת גדולי התורה קבעה ב-1950 כי יש "לאחוז בכל האמצעים האפשריים" כדי למנוע חקיקת חוקה, וכי יש לראות בתורה את חוקת ישראל 

"חוקה לא מתאימה למרקם העדין והרב-תרבותי בישראל. מעבר לכך, לא ניתן לסמוך על שופטי בית המשפט העליון שינהגו בהגינות עם חוקה אחרי שהוכיחו שלשון החוק וחוקי היסוד משמשים בידם כפלסטלינה לעיצוב תפיסותיהם האישיות והפוליטיות תוך ניצול לרעה של סמכותם"

בחר שלא לשתף את עמדתו עם הציבור

בבחירות 2013 סירבה ש"ס להתייחס לשאלה במשאל של חדשות 2. ב-2002 אמר ח"כ יאיר פרץ מש"ס כי הוא מאמין שהמפלגה תתמוך בכינון חוקה

"על מגילת העצמאות, המסמך המכונן של ישראל, חתומה הסכמה רחבה מקומוניסטים עד חרדים. זה המסמך הקרוב ביותר לחוקה והוא זה שנרמס היום בידי ממשלת הימין שמחקה ממנו את ערך השוויון וניסתה לבסס אפליה וגזענות בחוק הלאום"

בחר שלא לשתף את עמדתו עם הציבור

ב-2017 הציגו בנט ושקד "תכנית משפטית שמטרתה השלמת חוקה אשר תביא להשלמת האיזון בין שלוש הרשויות בישראל". במרכז התכנית עמדו חוק הלאום וחוק החקיקה (הכולל את פסקת ההתגברות לעקיפת החלטות בג"ץ

"כולנו תומכת בהשלמת הפרקים החסרים בחוקה הישראלית כחוק יסוד: החקיקה, בצורה מידתית שתשקף את האיזון בין שלוש הרשויות בצורה ממלכתית"

כחלון התנגד בעבר לפסקת ההתגברות (חקיקה עוקפת בג"ץ), אך במהלך הבחירות אמר כי בממשלה הבאה יפסיק להגן על בית המשפט

"כן, חוקה המבוססת על עקרון השוויון ומגדירה את המדינה כמדינת כל אזרחיה"

"ניתן לומר היום שקיבוץ כלל חוקי היסוד בישראל מהווים את החוקה - אך היא חסרה שכן זכויות רבות הנוגעות למשטר דמוקרטי אינן נמצאות בחוקים אלו. כמו כן, חוקי היסוד חסרים את המדרג הנורמטיבי של חוקים כפי שהוצע בהצעת חוק יסוד החקיקה, כך שההיררכיה ביניהם לא באה לידי ביטוי"

"כן"

כינון חוקה מופיע במצע המפלגה, וב-2003 עמד ח"כ אליעזר כהן מטעמה בראש ועדת המשנה לכינון חוקה של הכנסת

"לא"

זהות תומכת בהגדלת החירות האזרחית לצד מתן ביטוי גדול יותר לזהותה היהודית של המדינה ברמה הציבורית והממלכתית. המוסדות הממלכתיים יוכפפו להלכה היהודית, והמדינה תמעט להתערב באורח חייו של האזרח 

ראשי המפלגות עונים על השאלות הבוערות של הבחירות: