האם לאפשר תחבורה ציבורית בשבת? ומה בנוגע לנישואים אזרחיים? מה צריך לעשות עם חוק הלאום, והאם נכון להטיל עונש מוות על מחבלים? האם צריך לדבר עם חמאס, ואיך פותרים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני? שאלנו את ראשי המפלגות 15 שאלות בנושאים שהסעירו את הציבוריות הישראלית בשנים האחרונות. תשובותיהם מופיעות כאן לצד הערותינו, המבוססות על דבריהם ומעשיהם לאורך השנים ועל מצעי המפלגות, ומבקשות להעריך את השקפת עולמם.

שלושה ראשי מפלגות התעלמו מפניותינו – בנימין נתניהו (הליכוד), אריה דרעי (ש"ס) ונפתלי בנט (הימין החדש). הליכוד וש"ס אינן מפרסמות מצע, ולכן הסתמכנו בהערות על האופן שבו פעלו נתניהו ודרעי בממשלה היוצאת. יעקב ליצמן, איימן עודה ואביגדור ליברמן סירבו לענות על חלק מהשאלות.

בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי ומס' 2 באיחוד מפלגות הימין, מייצג את הרשימה. עבאס מנסור מרע"ם ומטאנס שחאדה מבל"ד ביקשו לענות בנפרד, בגלל חילוקי דעות מסוימים בין המפלגות שרצות ברשימה משותפת. אחמד טיבי מתע"ל לא ענה לפניותינו ולא אישר את תשובותיו של איימן עודה מחד"ש כמייצגות את הרשימה המשותפת לשתי המפלגות.

"נחוקק חוק גיוס ראוי שיבוסס על הצעת החוק של מערכת הביטחון. בד בבד נקדם, נחזק ונרחיב את מסגרות השירות כך שכל אחד מאזרחי המדינה ישרת בצה"ל או במסגרות שירות מקבילות"

הצעת החוק של מערכת הביטחון כוללת מכסות גיוס וסנקציות כלכליות (אך לא פליליות). יש עתיד הודיעה בכנסת היוצאת כי תתנגד לחוק על מנת להעביר אותו בכנסת הבאה "בלי קומבינות ובלי רמאויות"

בחר שלא לשתף את עמדתו עם הציבור. המפלגה לא מפרסמת מצע מאז 2009

חוק הגיוס האחרון אותו ניסתה ממשלת נתניהו לקדם, שגובש על ידי מערכת הביטחון והשר לשעבר אביגדור ליברמן, כולל מכסות גיוס וסנקציות כלכליות (אך לא פליליות). החוק נחשב נוח למפלגות החרדיות אך הן מתנגדות לו באופן פומבי, והתנגדותן הובילה לבחירות

המתווה הנוכחי לא יביא לגיוס אמיתי של חרדים. הדרך של מפלגת העבודה היא לתמרץ את המשרתים. מי שמשרת צריך לקבל יותר, ועל כן אנו מתחייבים להעלאת השכר של חיילי החובה, ולהגדיל את המענקים לבוגרי שירות צבאי או שירות לאומי, כולל מימון תואר ראשון מלא ע''י המדינה

גבאי אמר ב-2017 שאין לכפות גיוס על חרדים: "מי שרוצה ללמוד וכבר לומד יוכל לעשות זאת. השאר יצטרכו לשרת בצבא או בשירות האזרחי"

"לא צריך לחייב אף אדם להתגייס לצבא, ובמיוחד כל עוד הוא כובש עם אחר. העיסוק האינסופי בגיוס חרדים לא נובע מצרכי הצבא אלא מהתגוששות פוליטית המלבה שנאה"

הרשימה המשותפת בראשות עודה נעדרה מההצבעה על חוק הגיוס האחרון. עודה מתנגד גם לשירות לאומי-אזרחי של ערביי ישראל וכיהן בעבר כיו"ר "הוועדה להתנגדות לשירות לאומי ולכל סוגי הגיוס". הוא טען שהשירות הלאומי הוא "ניצול ציני שמחליף את הצורך להעסיק" (את הערבים)

"לא"

ישנה מחלוקת במפלגה בנוגע לחוק הגיוס האחרון (בו תמך שותפו של ליצמן, משה גפני). ההערכה היא כי רוב הח"כים החרדים תומכים בו אך לא יכולים להביע את עמדתם בפומבי

"לימוד התורה הוא ערך בסיסי, וכמוהו גם ערך השירות הצבאי. בציונות הדתית בחורי הישיבות מתגייסים ומשרתים בקרבי, כך שהשאלה נוגעת לישיבות החרדיות. כיום יש תהליך חברתי עמוק וחיובי בציבור החרדי שרוצה להשתלב ולהיות שותף באחריות לקיום המדינה, גם בתחום התעסוקה וגם בצבא. הוכח שכל התערבות חיצונית לוקחת את התהליך לאחור. לתהליכים חברתיים עמוקים יש את הקצב שלהם ומי שמתערב בהם רק מפריע לזה"

ב-2018 אמר סמוטריץ' בוועדת הכנסת המיוחדת שדנה בחוק הגיוס כי "אדם שתורתו אמנותו תורם ומשרת את המדינה לא פחות מחייל שמשרת בצה"ל"

בחר שלא לשתף את עמדתו עם הציבור

דרעי הביע עמדות סותרות בנוגע לחוק הגיוס (מכסות וסנקציות כלכליות אך לא פליליות), אך תמך בו לפני פיזור הכנסת ואמר כי זו "ההצעה הטובה ביותר"

"חוק הגיוס הנוכחי הוא ישראבלוף ומרצ מתנגדת לו. הוא לא משיג שוויון וגם לא משחרר את החרדים מהכבילה לישיבות, כך שאינם יכולים לצאת לשוק העבודה, מה שמהווה גורם עוני משמעותי בחברה הישראלית"

ב-2012 פרסמה זנדברג מאמר ובו טענה שצריך לעגן את הפטור משירות לחרדים: "הפטור אינו נטל ביטחוני, אם כבר להפך. (...) לגליזציה של הפטור נחוצה כדי להניח לחברה החרדית להתמודד עם האתגרים האמיתיים שלה"

בחר שלא לשתף את עמדתו עם הציבור. הנושא לא מופיע במצע המפלגה

בנט תמך בחוק הגיוס האחרון (מכסות גיוס וסנקציות כלכליות ללא סנקציות פליליות). שותפתו להנהגה, איילת שקד, עמדה ב-2014 בראש ועדת הכנסת שהובילה את חקיקת חוק שוויון בנטל אך התנגדה לסנקציות הפליליות שהופיעו בו. על פי מצע המפלגה, היא תפעל להקמת ועדה ציבורית שתפסוק בסוגיות היסוד של דת ומדינה ברוח אמנת גביזון-מדן. על פי האמנה, הפתרון לסוגיה "צריך להימצא בדרך של משא ומתן ופשרה ושל הסדרים הדרגתיים"

"חוק הגיוס בנוסח מפלגת ישראל ביתנו בתיאום עם צה"ל ומשרד הביטחון מקובל על המפלגה ולא הסכמנו לאף שינוי שיבוצע בו"

החוק המדובר קובע מכסות גיוס וסנקציות כלכליות (אך לא פליליות)

"לא"

"ישנה הסכמה כי שיעור הגידול הגבוה של המגזר החרדי אל מול האוכלוסייה הכללית מייצר אתגר בכל הנושא של שילובם בחברה הישראלית ויחייב זאת בפעילות ובחובות האזרחיות במדינת ישראל. עם זאת, אנו לא מאמינים בכפייה אלא בהידברות. סוגיה חברתית כה גדולה ומורכבת לא תוכל להיות מנוהלת בצורה נכונה מבלי להתחשב בשני חלקי האוכלוסייה. יש ואף רצוי לשלב חלקים מאוכלוסייה זו בתוך הצבא, אך צריך לקחת בחשבון שגם שילוב גדול מדי יכול לגרור עלויות תקציביות משמעותיות הן לצבא והן לחברה. אנו תומכים בהצעת החוק שהוצעה על ידי צה"ל שמציינת את היקפי השירות המתאימים למבנה צה"ל. ביתר המקרים נכון לחשוב על מודלים של שירות לאומי חובה (הדבר רלוונטי גם למגזר הערבי). אותו שירות יחזק את תחושת החיבור והתרומה לחברה ולקהילה, ועל אחת כמה וכמה אם השירות יינתן לקהילה ממנה הם הגיעו"

"כל צעיר בישראל צריך לשרת שירות צבאי או שירות לאומי"

כשר ביטחון הוביל ליברמן את חוק הגיוס האחרון (מכסות וסנקציות כלכליות ללא סנקציות פליליות), אך שקל להתנגד לו לאחר התפטרותו (הכנסת פוזרה לפני המשך החקיקה)

"לא. וגם לא את שאר אזרחי ישראל. צה"ל צריך להפוך בהדרגה לצבא מקצועי התנדבותי כמו רובן המוחלט של מדינות המערב"

מצע זהות לא מתייחס לסוגיה, אך דוגל בהפיכת צה"ל להתנדבותי וקורא "לגייס לצבא רק את מי שבאמת יש בו צורך"

ראשי המפלגות עונים על השאלות הבוערות של הבחירות: