שרה נתניהו הצטרפה אמש למאמץ המלחמתי של הליכוד וביקרה ב"מירי Live בדרכים" - האולפן הנייד של שרת התרבות והספורט מירי רגב. האולפן הגיע אתמול לטיילת בת ים, ונתניהו העניקה לרגב ראיון על רקע צעקות "היידה ביבי". לא מעט דברים נאמרו על ידי אשת ראש הממשלה והמשתתפים האחרים בשידור במהלך הראיון - ולא כולם היו מדויקים.

אשת רה"מ הראשונה שעובדת במהלך כהונת בעלה? לא נכון

כך, למשל, העידה שרה נתניהו על עצמה כי היא רעיית ראש הממשלה הראשונה שעובדת במהלך הכהונה. אלא שבפועל היו לפחות שתיים שעשו זאת קודם.

מרים אשכול, שנישאה ללוי אשכול בתחילת שנת 1964, המשיכה בעבודתה בספריית הכנסת לאורך תקופת כהונתו כראש ממשלה, ועד שנת 1969. בספר "האישה שאיתו" שכתב אילן בן עמי הוא מציין כי מרים אשכול הבהירה לבעלה שהיא מתכוונת להמשיך לעבוד - "דבר שלא הוכר לפני כן בקרב נשות ראשי הממשלה בישראל".

גם קודמתה של שרה נתניהו, עליזה אולמרט, המשיכה לפעול כאמנית במהלך כהונתו של בעלה, אהוד אולמרט. בספרו של בן עמי מסופר כי אולמרט מכרה יצירות במדינות זרות, והמשיכה לעבוד "בעיקר בלילות ארוכים וטרופים ללא שינה" (אולי בשל עבודת בעלה).

הפעם הראשונה שאשת רה"מ מייצגת את ישראל בשליחות דיפלומטית? לא נכון

נתניהו העניקה לרגב סקופ: ידיעה ראשונה על כך שהונדורס תפתח נציגות דיפלומטית בירושלים - הודות לשיחה שערכה בארוחת ערב עם נשיא גואטמלה ורעייתו. רגב מיהרה להכריז על "העברת שגרירות הונדורס לירושלים", ושרה תיקנה אותה שמדובר בנציגות דיפלומטית בלבד – "צעד אחד לפני השגרירות". נתניהו הוסיפה שביקורה בגואטמלה ב-2018 היתה "הפעם הראשונה שאשת ראש ממשלה ייצגה את ישראל בראש משלחת דיפלומטית".

זה לא מדויק. ראשית, היועץ המשפטי לממשלה קבע שלגברת נתניהו אין מעמד מיוחד ולכן היא מצטרפת למשלחת כאזרחית מן השורה. שנית, זו לא ממש הפעם הראשונה שדבר כעין זה קורה.

ב-1988, שנתיים בלבד אחרי ששולמית שמיר (רעייתו של יצחק שמיר) שבה לתפקיד אשת ראש הממשלה, היא הוזמנה לביקור על ידי שר החוץ הבולגרי. באותה התקופה שתי המדינות לא קיימו יחסים דיפלומטיים, ולכן הביקור הוגדר "רשמי למחצה". בביקור מאוחר יותר במדינה, כותב בן עמי בספרו, פגשה שמיר את נשיא המדינה ושר החוץ, והבטיחה להם שתשוב לביקור רשמי עם בעלה. ואכן, בקיץ 1991 היא שבה לביקור רשמי במדינה עם ראש הממשלה, וקיבלה אות הוקרה מטעם בולגריה על תרומתה לחידוש היחסים בין שתי המדינות.

עוד בבדיקת סטטוס:
>> למה לא נפסלה היבא יזבק מבל"ד? 
>> האם התקשורת לא מסקרת את פגישות מנהיגי העולם עם נתניהו?
>> האם תמר זנדברג בעד או נגד מניעת ביקורי פוליטיקאים זרים בישראל?

מינוי טל גלבוע ליועצת רה"מ לא פורסם בתקשורת? לא נכון

במהלך השידור הגיעה להתארח גם טל גלבוע, "יועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים" על פי רגב. השרה שאלה את גלבוע כיצד היא "הכירה והתחברה לגברת נתניהו, ומאיפה המינוי שאין כזה באף מדינה בעולם"; השדרן שי מלול הוסיף כי "התקשורת לא נתנה לכך ביטוי שזה המינוי היחיד בעולם".

טל גלבוע ויאיר נתניהו (צילום: מתוך "אנשים" ועמוד הפייסבוק של יאיר נתניהו)
גלבוע. יועצת לראש הממשלה? | צילום: מתוך "אנשים" ועמוד הפייסבוק של יאיר נתניהו

מוזר שגלבוע לא טרחה לתקן את מלול, משום שהיא עצמה הזכירה לפחות בשני ראיונות תקשורתיים את מינוייה הייחודי. בראיון בוועידת MAD של גלובס ביולי 2019 אמרה גלבוע כי "מדובר בתפקיד חסר תקדים בעולם". באותו חודש היא העניקה ראיון למוסף "שישיבת" של ישראל היום, ובו ציינה שזה "תפקיד היסטורי וייחודי שלא היה כמוהו בארץ ולא בעולם".

אך האם גלבוע היא באמת "יועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים"? ב-20 ביולי נחשף בכלי התקשורת העצמאי "שקוף" כי טל גלבוע אינה עובדת מדינה אלא מועסקת במסגרת קמפיין הליכוד. יום לאחר מכן, בתחקיר "זמן ישראל", נחשף שרשור בפייסבוק בו כתבה גלבוע כי מדובר ב"מתנה" של ראש הממשלה הנוכחי - שתהפוך לתפקיד קבוע "אם הכל יתנהל כמתוכנן". שלושה ימים לאחר מכן פירסם כתב "הארץ" חיים לוינסון כי היועצת המשפטית של משרד החקלאות אסרה על עובדי המשרד והשירות הווטרינרי להיפגש עם טל גלבוע בטענה שהיא חלק מקמפיין הליכוד.

בוגי יעלון לא דאג להעלות את שכר החיילים? לא נכון

רגב אמרה בשידור כי "היחיד שדאג לשכר החיילים הוא ראש הממשלה היקר בנימין נתניהו - לא גנץ ולא בוגי". גם זה לא מדויק. בנובמבר 2015 הודיע שר האוצר משה כחלון על תוספת תקציבית של 600 מיליון שקלים לשכר החיילים, בתום מגעים שניהלה מפלגת כולנו מול משרד הביטחון. בניגוד לדברי רגב, יעלון (אז שר הביטחון) תמך בהעלאת השכר והיה שותף במהלך שהושג בוועדת מנכ"לים של משרדי הביטחון, האוצר והמשפטים.

בתגובה לתחקיר ששודר ב"אולפן שישי" באוגוסט 2013 נמסר ממשרד הביטחון כי עוד באפריל אותה שנה הנחה יעלון להעלות את שכר חיילי החובה. ההחלטה להעלות את שכר החיילים התקבלה שנה מאוחר יותר, בנובמבר 2014, על ידי יעלון ובהתאם למסקנות ועדה צה"לית שבחנה את הסוגיה. נתניהו אף בירך את שר הביטחון על ההחלטה.