"כל אזרח ישראל בן 18 ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית המשפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק" – כך קובע חוק יסוד הכנסת. אבל מה קורה במצב שבו יש קבוצה של אזרחים בעלי זכות הצבעה על פי חוק, שאין קלפיות להצבעה במרחק סביר מיישוביהם? ומה אם אין להם תחבורה ציבורית שתפעל ביום הבחירות ותיתן להם את האפשרות להגיע פיזית לקלפי? זהו מצבם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, שהממשלה סירבה להציב קלפיות במרחק סביר להצבעה עבורם ואינה מציעה פתרון שיסייע להם להגיע לקלפיות המרוחקות. מדובר בכ-50,000 אזרחי ואזרחיות בעלי זכות הצבעה בישראל. אם זה נראה מוזר, אז נרגיע אתכם: הם בדואים. זה כבר מסביר הכל, נכון?
ארגון "זזים", שמגדיר את עצמו "קהילה לשינוי חברתי" ביקש למלא את התפקיד והאחריות של המדינה ולסייע לאלפי תושבי כפרים בלתי מוכרים להגיע לקלפי ולממש את זכותם להצביע. אך עתירה של מפלגת הליכוד, שאותה קיבל יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, תמנע מ"זזים" לפעול כדי להסיע 15 אלף מצביעים בדואים לקלפיות ביום הבחירות. בכך תמנע מהאזרחים הישראלים האלו האפשרות להצביע.
יישום אמיתי של הזכות לשוויון יכול להתקיים רק אם המדינה פועלת באופן אקטיבי ליצירת תנאים מיטיבים למימוש זכות זו ומסירה מכשולים הניצבים בפני אוכלוסיות מסוימות, לרוב אוכלוסיות מוחלשות, מודרות או מופלות, למימושה. לכן מצופה מממשלת ישראל, שמתהדרת בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" ובטענות על שוויון מלא בין יהודים לערבים, לחתור באופן אקטיבי לקיומו של השוויון, ולא רק להתיימר לו באמירות ריקות.
במקרה של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים, לא רק שממשלת ישראל לא ממלאת את תפקידה בהנגשת הקלפיות לאזרחיה כדי שיממשו את זכותם החוקית להצביע, הרי שבנוסף, מפלגת השלטון בישראל - הליכוד - הצליחה להכשיל יוזמה אזרחית להנגיש את הקלפיות, ומנעה באופן אקטיבי זכות בסיסית של אזרחים, אך ורק בגלל היותם בדואים.
מפלגת השלטון מגלה יוזמת יתר בכל הנוגע להפחתת שיעורי ההצבעה של ציבורים מסוימים, פעם מאיימת ב"חוק המצלמות" ופעם עותרת נגד יוזמה אזרחית, כשהרקע הוא אפליה והדרה של אזרחים ישראלים שאינם יהודים. זה נקרא גזענות. הליכוד, מפלגת השלטון בישראל מזה שנים רבות, מובילה קו שבו המדינה, במקום למלא את אחריותה על פי חוק לספק גישה שווה להצבעה כל אזרחיה, בוחרת למנוע באמצעות עתירה לוועדת הבחירות המרכזית את אפשרות ההצבעה מאזרחים בעלי זכות הצבעה, תושבי היישובים הבלתי מוכרים בנגב, בשל היותם בדואים.
ההחלטה האומללה של השופט מלצר חושפת את האמת: בישראל יש מדיניות מכוונת של אפליה והדרה על בסיס גזעני. בעצם, שוחרי השוויון הם אלה שצריכים לתבוע את הממשלה ולא ההיפך.
הכותבת עובדת בארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישראל