לא כולם אוהבים הפתעות. ועל ההפתעה שהייתה הבוקר, סביר להניח שיש קונצנזוס. בתוכנית שלי ב־103fm תכננתי להמשיך ולעסוק בנושא הצוללות בהמשך לדברים של חברת טיסנקרופ אתמול ולהתייחס להקלטות שנחשפו אמש של בני גנץ (שמעידות בעיניי על סוג של פרנויה), אבל אז פעלו צופרי האזעקה בשרון - וכל התכניות השתנו.
לאורך הבוקר שמעתי התבטאויות מתלהמות מצד בכירים מכל הקשת הפוליטית, החל מעפר שלח וכלה בגורמים במפלגת העבודה, שקראו להגיב בעוצמה על הירי. מה הם רוצים לעשות? על איזו תגובה הם בדיוק חושבים? צריך לומר את האמת: בחמאס פשוט מבינים שישראל נמצאת רגע לפני בחירות, ומנצלים את ההזדמנות.
דבר אחד שיכול לקרות כתוצאה מהירי הזה הוא שינוי המסלול של ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, שכבר הודיע על קיצור ביקורו בוושינגטון. נתניהו במלכוד: מצד אחד מדובר במעין תמונת ניצחון של חמאס, שכן ישראל הלכה למעשה מאפשרת לו לנהל סדר יום של ראש ממשלה. מצד שני, נראה שאין לנתניהו ברירה. הוא צריך לחזור כדי לומר לציבור "חזרתי לארץ, יש בעל בית".
במצרים לא אוהבים את הקמפיין של גנץ ולפיד
בתוך הלוחמה הזו צריך להכניס למשוואה גם את המצרים, שחקנים מאוד משמעותיים בליבוי או בדיכוי קולות המלחמה. בקהיר בוודאי הקשיבו לדברים שאמרו בימים האחרונים גורמים בכחול לבן בהמשך לפרשת הצוללות, דברים שאפשר היה לקבל מהם רושם שמצרים היא אויב של ישראל. איך נאמר, אני לא בטוח שאהבו את מה שהם שמעו.
בתוכנית שלי היום שאלתי את ממלא מקום ראש הממשלה, השר יריב לוין, האם גם אחרי האירוע הזה אנחנו מתכוונים להמשיך כרגיל, ממש כמו אחרי הירי על תל אביב ובאר שבע. "האחריות של ראש הממשלה וההנהגה היא להיכנס למבצע צבאי רק אחרי שמוצו כל האפשרויות האחרות ושנעשה הכול כדי להימנע ממבצע", אמר לוין. ומהדברים שלו אני מפנה שאלה אליכם, החברים במפלגת העבודה וכחול לבן: בדרך כלל באירועים כאלה נהוג לייצר איזושהיא הסכמה. למה במערכת הבחירות הזו זה לא קורה? זה לא אתם שטוענים שבצד השני מקדמים את השיסוע בחברה?
יש שופטים בירושלים, אבל איזה?
ואם נשים את הטילים בצד - יש עוד נושאים שמעסיקים אותנו, ולא רק היום. אחד מהם הוא ההשתלטות, הלכה למעשה, של מערכת המשפט על המדינה. אני מדבר רבות על הנושא הזה, ולוין, האורח שלי היום בתכנית, הוא אחד מהבולטים בהובלת המאבק ליישום רפורמה שתשנה את המציאות הזו. "בארצות הברית שופטים כאלה לא היו יושבים יום אחד על כיסאם, כאן הם שמים את עצמם מעל העם ומעל הכנסת - ואלה דברים שלא היו מעולם", אמר לי היום.
ניסיתי להבין - מה קורה עם ה'פקידוסטאן' הזו? עד מתי מערכת המשפט תנהל פה הכל במובן שהיא בעצם הריבון האמיתי? ראינו את זה כאשר בית המשפט פסל את מיכאל בן ארי מלהתמודד לכנסת (וזה בלי קשר לדעותיו שאני לא מסכים איתן) וגם במקרים של ייצוג שרים בבג"ץ. לוין הסכים איתי שהבעיה קיימת: "אתה צודק מאוד, לא פעם אני נתקל באנשים שמפחדים", אמר, והזכיר שדיבר על הנושא כבר מיומו הראשון בכנסת לפני עשור.
עם זאת, התחושה, ואמרתי לו את זה, היא שאפילו בליכוד מפחדים להציב על סדר יום הבחירות את התוכניות לביצוע שינויי עומק במערכת המשפט, אולי בגלל השימוע המתקרב לראש הממשלה. השר לוין הודה כי "היו לי בעבר לא מעט ויכוחים עם נתניהו בעניין הזה, אני חושב שהמרחק היום בינינו קטן מאוד". ננסה לזכור את המשפט הזה גם ביום שאחרי הבחירות.
הדברים נאמרו בתכנית הרדיו של אראל סג"ל ב־103fm