לא בכדי עלה לאחרונה הרעיון ל"מפץ חרדי" על שולחן הדיונים של ראשי המפלגות החרדיות. לצד הצורך להתעלות מעל המחלוקות הגדולות שפרצו שם בתקופת הבחירות המקומיות ולצד החשש כי בריצה נפרדת יהיו מי שלא יעברו את אחוז החסימה, נוצר בשנים האחרונות חשש גדול מפני זליגת קולות. בוחרים שהיו נחשבים עד לא מכבר לחלק בלתי נפרד ממאגר הקולות החרדי, כעת עלולים להצביע למפלגות חילוניות.

ובדיוק בגלל זה משקיעים בימים אלה בליכוד, בימין החדש, ואפילו במפלגת העבודה הרבה אנרגיות ומשאבים כדי לא לפספס את אותו המומנטום החרדי. 

פתוחים יותר לחברה. החרדים החדשים (צילום: פלאש 90, סרגה אטל)
החרדים החדשים. עושים צבא, משתמשים בפייסבוק וטוויטר ומאמינים לביבי | צילום: פלאש 90, סרגה אטל

בשביל להבין מי הם אותם קולות נודדים, צריך לצאת מנקודת ההנחה שהמונח "מגזר חרדי" הוא כבר לא כמו שאנחנו מכירים אותו. החרדים מונים כיום כמיליון נפש ומחולקים למגזרים, חצרות ותתי קהילות. גם השוליים גדלו והתרחבו וכיום ישנו קהל חרדי המוערך בכ-20 אלף עד 30 אלף איש המכונים חרדים חדשים או חרדים מודרנים. הם יעדיפו להגדיר את עצמם כחרדים -ישראלים, כאלו המבקשים להשתלב בשוק התעסוקה, באקדמיה ובצה״ל. חלקם מחשיבים עצמם עדיין כחלק מהמיינסטרים החרדי אך יש בהם לא מעט שרואים עצמם כישראלים לכל דבר.  

ביבי מינה דובר חרדי, בעבודה רצה חרדית בפריימריז

ילדיהם של החרדים החדשים לומדים בחינוך ממלכתי חרדי, לאחר מכן ממשיכים לישיבות תיכוניות עם לימודי ליבה ומשם למסלול שעושים החילונים: צבא, תואר ועבודה. הם מחזיקים חשבונות ברשתות החברתיות, צופים בתוכניות ריאליטי, מאזינים לשלמה ארצי ועומר אדם ואפילו יודעים מי זה דודו פארוק. לאלו בדיוק פונות המפלגות הכלליות המבקשות לזכות בנתח ניכר מאחוז המצביעים החרדי. 

סיעת יהדות התורה, ארכיון (צילום: החדשות)
יהדות התורה. הראשונים להתאחד | צילום: החדשות

רובם נכללים בימין, ויבחרו ככל הנראה בליכוד או במפלגת הימין החדש של בנט ושקד. החקירות של נתניהו שמלוות את הבחירות וקמפיין ה"אני מאשים" שלו נגד רשויות החוק, הממסד, התקשורת האליטות וכל מה שמכונה בשם הקוד "הסמול", ידבר אליהם. בליכוד אף הגדילו ומינו החודש את הדובר החרדי אבי יוספי לראש מטה החרדים במערך ההסברה של הליכוד, והוא יהיה אחראי על ראיונות של ביבי לתקשורת החרדית (אם יהיו).

בצלאל סמוטריץ' או אלי ישי?

השרים נפתלי בנט ואיילת שקד זוכים להערצה בזכות עמדותיהם השמרניות בנושא בטחון, חינוך וההשפעה על בית המשפט ולכן מסוגלים לקחת נתח מאותם מצביעים חרדים. מפלגת האיחוד הלאומי בראשותו של בצלאל סמוטריץ', שאולי אף יכבוש את ראשות הבית היהודי, קורצת לחרדים רבים הרואים במנהיג החדש דמות של יהודי אדוק שאינו נופל בהקפדתו בנושאים דתיים מהח"כים החרדים, למרות שהוא משתייך לציונות הדתית. במפלגת העבודה מתמודדת לפריימריז החרדית מיכל צ'רנוביצקי שפונה ישירות למצביעים החרדים הפוטנציאלים וקוראת תיגר על המפלגות החרדיות המסרבות לשלב נשים ברשימותיהן. 

"מה קרה למדינה יהודית ודמוקרטית?!" (צילום: פלאש 90, מרים אלסטר, חדשות)
בצלאל סמוטריץ'. ואולי הוא יהיה המרוויח הגדול מההתפצלות בפלג החרדי? | צילום: פלאש 90, מרים אלסטר, חדשות

איחוד חרדי בראשות כל גדולי הרבנים מסוגל למנוע זליגה משמעותית של קולות חרדים. אבל עד שלא נראה כזה, על הלב של החרדים החדשים, ואולי גם על קולם, יכולות לבנות המפלגות החילוניות. ולכן מערכת הבחירות הזאת סוערת גם עבור האגף החרדי, שנדרש עכשיו להיות יצירתי ולהציב אלטרנטיבה משמעותית כנגד החילונים.