המכון הישראלי לדמוקרטיה קיים ביום חמישי בתל אביב כנס לקראת הבחירות לכנסת ה-20 בנושא "ערכים דמוקרטיים". בכנס השתתפו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, סגן הנשיא פרופ' מרדכי קרמניצר, יו"ר "הרשימה המשותפת", איימן עודה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יריב לוין (ליכוד), ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), עו"ד גבי לסקי (מרצ), איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ויו"ר מועצת יש"ע לשעבר דני דיין.
"אני מגיע מהעימות של ערוץ 2 עכשיו", אמר עודה. "ליברמן תקף אותי כל הזמן. אבל אנחנו נייצג את הציבור הרוסי יותר טוב ממנו. רוב היהודים שהם עם בעיית מוגבלות לא יצביעו בשבילנו, אבל נהיה 15 מנדטים בשבילם. אני מבין שהרבה מזרחיים יצביעו בעד כחלון או דרעי, אבל נעבוד גם עבורם".
עודה דיבר על האפשרות שיהיה יו"ר אופוזיציה, "פעם ראשונה בהיסטוריה". לדבריו, גם אם נתניהו וגם אם הרצוג ירכיבו ממשלה, הם יקימו ממשלת אחדות, ולא שלל את האפשרות שנציג הרשימה המאוחדת יהיה חבר בוועדת חוץ וביטחון. "בוז'י לא מוכן לשותפות איתנו והוא יחתור לממשלת אחדות. עבורנו זה יהיה מכובד. תמיד נדבר במליאה אחרי ראש הממשלה. תהיה לנו הזדמנות לדבר על החור השחור בדמוקרטיה הישראלית."
לדבריו, "אנחנו רוצים להיות חלק מכל ועדה, חלק ממוסדות המדינה למעט שלושה משרדים: ביטחון, חוץ ועליה וקליטה. אנחנו רוצים שהכיבוש יסתיים ותקום מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל. כל הזמן שהכיבוש ימשיך, אנחנו לא יכולים להיות לא חלק ממשרד הביטחון ולא חלק ממשלה שתתמוך בהמשך הכיבוש, אבל נחפש דרכים להיות משפיעים. כל הזמן שהממשלה תלך בכיוונים נכונים – נתמוך".
ח"כ יריב לוין (ליכוד) אמר כי אם יהיה נציג של "הרשימה המאוחדת" בוועדת חוץ וביטחון – מליאת הוועדה תקיים רק דיונים שאינם מסווגים, ואילו המסווגים יתקיימו בוועדות המשנה בלבד. לדבריו, "אם יתעקשו למנות ח"כ מטעמם, ולא משנה אם יהודי או ערבי, הם יקבלו את זה, כפי שקובע תקנון הכנסת. אבל ברור לגמרי שאחריותו של יו"ר הוועדה תהיה להפוך את הוועדה למקום שמתקיימים רק דיונים לא מסווגים בלבד ולהעביר לוועדת המשנה דיונים מסווגים. עם כל הליברליות, אף אחד לא באמת חושב שאנחנו יכולים להפקיד את סודותינו לא בידי זועבי ולא בידי זחאלקה, כדי שלאחר מכן יעבירו את המידע לעזמי בשארה".
לוין הביע תקווה שיכהן כשר המשפטים, ואמר כי "בבוא היום נראה את כל השינויים הגדולים שמערכת המשפט צריכה לעבור. צריך לעשות שינוי יסודי בשיטת בחירת השופטים. בית המשפט מעוות את החקיקה ולוקח למקום שהמחוקק כלל לא התכוון עליו. זה נעשה לא רק בנושאים לאומיים, גם בדת ומדינה ואפילו בנושאים אזרחיים ומסחריים. שלטון השופט הוא הרבה דברים – דמוקרטיה הוא לא".
הוא ציין כי שיטת בחירת השופטים צריכה להיות כמו הדגם שיש בארה"ב: הנשיא ממנה, הסנאט מאשר אחרי הליך של שימוע פומבי כשאנשים יודעים מה הרקע. לדבריו, "בתהליך כזה שהשופטים אינם קובעים מי יבוא בשעריו של בית המשפט – אתה מגיע לתוצאה יותר נכונה שמייצגת יותר איזון ברשויות. מביא למצב שבו אין שיקוף אמיתי של השינויים שעוברת החברה כולה. ודי אם נראה את ההומוגניות בבית משפט מצד אחד אל מול השינויים הגדולים שהכנסת עוברת".
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אמר כי, "במדינה בלי חוקה אפשר לעשות כמעט מה שרוצים, אפשר להעביר הרבה מאוד חוקים וחשוב מאוד להתייחס למה היא המהות של הדמוקרטיה, מהם הערכים שאנחנו מתייחסים אליהם כקו מנחה. יכול להיות שהמפלגה הערבית המאוחדת תהיה השלישית בגודלה. זה יכול ליצור אתגר, קונפליקטים, אבל זה יכול ליצור גם הזדמנויות. אולי במקום פוליטיקה של הדרה תהיה פוליטיקה של חיבור, של פשרות, ולא רק פוליטיקה שכל אחד יגזור קופונים מול הקהל שלו".
ואילו סגן נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר ציין כי, "אנחנו מאמינים שדמוקרטיה היא לא רק צורת משטר שבה מקיימים את הכרעות הרוב, אלא דמוקרטיה מהותית".