על הפריימריסטים של העבודה נפתח מבול. את השבוע האחרון של ההתרוצצויות בין בתי מתפקדים, לחוגי בית, למפגשים במתנ״סים שכונתיים הם עושים בכבישים רטובים, עמוסים, בקור גדול. בשבת האחרונה של מה שהיה אמור להיות שיא הפעילות הפוליטית חלקם נתקעו בבית, אחרי שחלק מן הכבישים (ירושלים, צפון) נסגרו לתנועה. מה נשאר לעשות? לשגע אלה את אלה בקבוצות ווטסאפים סגורות.
באחד מן הרגעים הרטובים במיוחד, נתקעה ח״כ סתיו שפיר בכביש מהיר באזור חיפה, עם פנצ׳ר בגלגל ושטפון מן השמים. היא ומי שהיו איתה ברכב יצאו להחליף גלגל. אל חוג הבית הבא היא הגיעה כבר רטובה לגמרי. חווית פריימריז לחה עד העצם.
בחמישי בערב, גם כן בשיאה של עוד מערכה גשומה כמאה מתפקדים בבית דניאל בתל-אביב באירוע הפריימדייטינג שארגן החוג לדמוקרטיה של מפלגת העבודה (איילת אייזן, חיים רוזנברג ועוד). אני אמנם לא הגעתי, אך באותו היום הדבר שהסעיר במיוחד את אנשי העבודה היו הדיבורים על הדילים. החיסולים, השטח, המזימות. אח, הדילים.
ח״כ איתן כבל, שאמור היה להשתתף באירוע, בו עוברים המתמודדים ממעגל למעגל בשיטת הספיד-דייטינג ומשוחחים ישירות עם מתפקדים - ביקש רשות לדבר בפני כולם, ולא בתוך אחד מן המעגלים. מי שישב בקהל סיפר שהוא נראה נסער, אבל לא בגלל הדילים נגד שלי יחימוביץ׳ כפי שהסתבר. כבל עלה לפודיום המרכזי, אמר שהגיע לזמן קצר מבית החולים בו מאושפזת בתו. את המאמץ הזה הוא עשה כיוון שנאמר לו שמפיצים עליו שמועות כי הוא מנסה לחסל את יחימוביץ׳ הוא הוסיף שאין שום אמת בדברים, ושהוא מוותר על המקום הראשון וקורא לכל המתפקדים להצביע ליחימוביץ'. אמר, הסתובב מעט בין האנשים, והלך לדרכו.
בינתיים במהלך סוף השבוע פרסם הרצוג ברכת איחולים חמה לשירה כבל וגם הצוות של כבל הודיע שהילדה עדיין בבית חולים. במהלך השבת, התרוצצו חברי הכנסת של העבודה במגזר הדרוזי בצפון ובמקומות נוספים. כבל לא היה בין המתרוצצים, אך אל דאגה, לפי המסתמן אין לו מה להיות מוטרד מיום שלישי הקרוב.
חיסולים או לא, במפלגת העבודה מקווים שלפחות בשיעורי ההצבעה הם יוכלו לגבור על הליכוד. בשבוע שעבר השתתפו כ-55 אחוז ממתפקדי הליכוד בהצבעה. בעבודה יש כמחצית בעלי זכות בחירה, 49 אלף איש (לֹעומת 96 אלף בליכוד) ומזג האוויר, נכון לעכשיו, משחק לרעתם. אירוע הסיום והכרזה על התוצאות של העבודה כבר יתרחש עמוק לתוך יום ההצבעה בפריימריז של הבית היהודי, מה שכמובן עשוי לגזול מהם את כל תשומת הלב.
ועוד לקראת יום ג׳: במפלגת העבודה מתאמצים לייצר רשימה שהיא הרבה יותר מאוזנת מגדרית, מן הרשימה של שתי נשים בלבד ב 20 המקומות הראשונים של הליכוד. מבחינתם, אם אפשר היה לראות בעשיריה הראשונה את לבני (מקום שני), ובהמשך העשיריה את יחימוביץ, מיכאלי ושפיר (בסדר זה או אחר) ולאחר מכן בעשיריה השנייה לפחות עוד שלוש-ארבע נשים (גם באמצעות השריון למקום ה 16 שבו שולטת לבני) – הם ירגישו טוב עם עצמם.
אחת הסיבות לשאיפה הזו נעוצה בעובדה שבשתי מערכות הבחירות האחרונות - 2009 ו-2013, נערכו מספר מחקרים שהראו כי נשים מתלבטות יותר מגברים עד לשבוע האחרון באשר לשאלה למי להצביע. אם כך הדבר, הרי שמשימת השכנוע של השבועות האחרונים של הקמפיין צריכה להיות מופנית בעיקר לנשים. זאת ועוד, בעולם כולו, כמו גם בישראל, נשים מצביעות יותר למרכז שמאל מאשר גברים. גם הנושא הזה נבדק מחקרית (סקרי יציאה) ועל כן, אין מה להתפלא על המסרים המאוד בוטים שפרסמו בעבודה, יום אחרי רשימת הכמעט-רק-גברים של הליכוד.