ביום חמישי הקרוב יסתיים ה"דו קרב" בין שני האנשים שרוצים להרכיב את הממשלה הבאה מטעם הליכוד. עד אז שניהם חורשים את הארץ ונפגשים עם כמה שיותר פעילי מפלגה. אחד מהם גם עובר מאולפן לאולפן ומקפיד להגיע לכל במה תקשורתית אפשרית. הם מדברים ונשאלים, בעיקר, על מי מתאים יותר להנהיג ומי יצליח לעשות את מה שהפך בישראל למשימה בלתי אפשרית – להרכיב ממשלה. אבל איך ייראו החיים עצמם בהנהגתם? על זה אנחנו כמעט לא שומעים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פנינו לשניים - גדעון סער ובנימין נתניהו - עם שאלות על הסוגיות המרכזיות שנוגעים לחיים ולביטחון של כולנו. הראשון התראיין בחלקים, בין אירוע לאירוע. דוברו של השני השיב בקצרה ובנימוס – "נוותר".
ח"כ גדעון סער – ביום חמישי האחרון שוב ירו הפלסטינים מעזה לעבר יישובי העוטף. כיצד צריך לפעול מול הטרור מעזה?
סער: "הבעיה בעזה גדולה יותר מאיום הטרור. החמאס והג'יהאד האסלאמי בונים תשתיות צבאיות ועוסקים בבניין כוח והתעצמות. אם אלה לא יטופלו באפקטיביות ובנחישות, יעצימו בסדרי הגודל את האיום הביטחוני לישראל ולאזרחיה מעזה.
"לכן צריך לגבש קונצנזוס חברתי ופוליטי רחב סביב החיוניות של בלימת ההתעצמות והחמאס בעזה ופירוק התשתיות הצבאיות שלהם. יעדי המדיניות הביטחונית כלפי עזה צריכים להיות שאפתניים בהרבה מאשר 'שקט זמני', משום שהיעדר טיפול יסודי בבעיות אלה יביא תוך שנים ספורות לבניין כוח הדומה לחיזבאללה גם מרצועת עזה. 'הסדרה' שאינה מונעת את המשך ההתעצמות הצבאית של החמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה היא שגיאה אסטרטגית חמורה".
אתה אומר לא להסדרה מול חמאס, כמו שאומר לפחות בקול רם ראש הממשלה. אז מה כן?
סער: "היעדים הם פירוק התשתיות הצבאיות של החמאס והג׳יהאד האיסלמי בעזה, פירוז רצועת עזה מטילים והחזרת אזרחינו וגופות חיילינו".
בוא ניקח רגע מבט כולל יותר על הסכסוך הזה. פתרון יש?
סער: "על ישראל להתחיל להתמודד באופן אפקטיבי עם ההשתלטות הפלסטינית החד צדדית על שטחי C. יש לגבש כיווני מדיניות חדשים המבוססים על פתרונות בהשתתפות שחקנים אזוריים נוספים כדוגמת ירדן ומצרים, ולזנוח את הכיוון המסוכן של הקמת מדינה ערבית נוספת בלב ארץ ישראל אשר לא יביא שלום ויפגע קשות בביטחון ישראל".
רוב ההצעות שעל השולחן כוללות פינוי כזה או אחר של יישובים ישראלים. תסכים לפינוי של יישוב כלשהו במסגרת הסדר?
סער: "אני מתנגד לפינוי יישובים".
ראש הממשלה מרבה להציג את הקו התקיף שהוא מוביל מול אירן. איזה קו אתה תוביל?
סער: "בשעה זו יש להתמקד בטיפול ב-3 מוקדים: תוכנית הגרעין של אירן, כאשר לאחרונה החלה אירן גם להפר את ההסכם הבינלאומי, נושא הטילים המדויקים, בדגש על ייצור טילים מדויקים עבור החיזבאללה על אדמת לבנון. נושא זה צריך להוות קו אדום מבחינת ישראל בשל העובדה שהוא עלול לשנות מהיסוד את תנאי המערכה הבאה, ומניעת ההתבססות האירנית בסוריה".
נניח לביטחון. בכירים במערכת הבריאות זועקים כי היא במשבר, ממשלת המעבר הארוכה פגעה עוד יותר בשל קשיי התקציב, העומסים בלתי אפשריים - מה אתה מתכוון לעשות על מנת לשפר את המצב?
סער: "בבריאות, כמו בחינוך, ישנם נושאים חשובים רבים הזקוקים לטיפול. עם זאת ישנו נושא מרכזי אחד אשר טיפול בו יביא לקפיצה בשירותי הבריאות לאזרחי ישראל והוא חיזוק ההון האנושי אשר יקבע את איכות השירות שהמטופלים מקבלים. צריך להגדיל משמעותית את התקנים לרופאים ואחיות. הגידול צריך להתחיל בתחומים שהופכים לדומיננטיים יותר בישראל כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה כגון גריאטריה, אונקולוגיה וכמובן חדר מיון.
"במקביל, יש להכין תכנית לצמצום הפערים בתחום הרפואה בין המרכז לפריפריה. התכנית שלי תכלול שני אלמנטים מרכזיים: הגדלת כמות מיטות האשפוז, כמות מכשירי ה-MRI וכמות מכשירי ה-CT בפריפריה, ומתן תמריצים כלכליים ואחרים כדי להביא את הרופאים הטובים בישראל דווקא לבתי החולים בצפון ובדרום".
תקנים זה טוב ויפה, וגם תמריצים כלכליים לעבר לפריפריה, אבל איך שומרים את המוחות בארץ?
סער: "בריחת מוחות היא סוגיה משמעותית בעיקר בעולם המחקר. הפתרון הוא הקמה וטיפוח של מרכזי מצוינות באוניברסיטאות - מהלך אותו קידמתי כשר חינוך".
ועדיין ספק גדול אם יהיו לנו רופאים טובים כל עוד מערכת החינוך תמשיך לדשדש במבחני פיזה ואחרים. כבר היית שר החינוך והמצב היום עדיין לא מזהיר. אתה תוכל לשנות אותו?
סער: "החינוך כולל סוגיות רבות אשר דורשות התייחסות וטיפול ממוקד. עם זאת, ישנו נושא אחד מרכזי אשר ישנה את פני החינוך בישראל והוא איכות המורים ומעמדם בחברה הישראלית".
בשלב זה מציג לנו סער מסמך בן 4 עמודים המפרט את תוכניתו לשיפור מעמד המורים וכולל צעדים כמו: חקיקת חוק "מעמד המורה", העלאת תנאי הסף לתואר שני לכל מורה, העלאת שכר המורים המתחילים ל-8,000 שקלים ותגמול דיפרנציאלי של מורים לא רק על פי ותק ושעות אלא גם על פי הערכות של ההנהלה. מאיפה הכסף? על זה לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה.
נושא שעמד על סדר היום ביתר שאת בבחירות האחרונות הוא דת ומדינה וסוגיות של תחבורה ציבורית ועבודה בשבת. איפה אתה עומד ביחס לאלו?
סער: "אני מאמין בחתירה לאמנה חברתית עם הסכמה ציבורית רחבה – 'ישראל 2050', אשר תפעל לגבש קונצנזוס רחב בין חילונים, דתיים ומסורתיים ואשר תתבסס על שני עקרונות: שמירת אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, חירות הפרט והיעדר כפיה כלשהיא". סער בחר שלא להשיב בנוגע לעמדתו על תחבורה ציבורית ולפתיחת עסקים בשבת.
ולסיום, בוא נדבר על התחבורה. כולם עומדים יום יום בפקקים או סובלים מהצפיפות הרבה והשירות הלקוי בתחבורה הציבורית. מה עושים?
סער: "ענף התשתיות נמצא במשבר חמור הגורם לפגיעה קשה בפריון במשק ובזבוז שעות פנאי רבות של עשרות אלפי אנשים העומדים מדי יום בפקקים. הפתרון למשבר זה מתחלק לשני שלבים: טווח ארוך וטווח קצר.
"בטווח הארוך צריך לבנות רשת רכבות תחתית אשר תרשת את כל מטרופולין גוש דן. צריך גם להקים רשויות מטרופוליניות המורכבות מנציגי הרשויות המקומיות אשר מכירות את הצרכים בצורה טובה יותר ויידעו לתכנן את קווי הרכבת ושאר התחבורה הציבורית בצורה הטובה והיעילה ביותר.
"בטווח הקצר עלינו לשפר את שירות ההסעות לתחנות הרכבת ומהן אשר יאפשר לנוסעים לוותר על הגעה לתחנה ברכב הפרטי, להוסיף נתיבי תחבורה ציבוריים ייעודיים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים, לתמרץ נסיעה בקארפול, לתת עדיפות תכנונית לשבילי אופניים ולהטמיע טכנולוגיות למתן העדפה להולכי רגל ותחבורה ציבורית כגון רמזורים חכמים הנותנים עדיפות להולכי הרגל והתחבורה הציבורית". גם את מקורות התקציב לתוכניות הגדולות הללו סער לא רצה, בשלב זה, לפרט.
בעוד 5 ימים יקבעו עשרות אלפי החברים בליכוד – נתניהו או סער. לא בטוח שהמצע, או האין-מצע, הוא מה שינחה אותם בהצבעה. מי שייבחר יתמודד בגמר הגדול של הפוליטיקה (השלישי השנה) ב-2 במרץ. גם אז, אם לשפוט מניסיון העבר הממש לא רחוק, המצעים, אם יהיו, לא יעמדו למרבה הצער בראש סדר העדיפויות של הנבחרים והבוחרים.