תום אבני זכה לגלם את דמותו של ירח בסרט המצופה של אבי נשר "תמונת הניצחון". ירח הוא אחד מחברי קיבוץ ניצנים והאחראי על הרפת, שמפתח במהלך הסרט רגשות לאחת העולות החדשות - הדסה, בגילומה של משי קלינשטיין. סיפור אהבתם נרקם תחת האיום של מלחמת העצמאות המתקרבת.
"המשפחה שלי הקימה את קיבוץ בארי, כמה עשרות קילומטרים משם בנגב", מספר אבני על החיבור האישי שלו לסיפור. "כך שאת הסיפורים על ההתקפות, ההתמודדות עם האדמה באותן שנים, הקמת קיבוץ והאויבים מסביב, החלומות, האידיאלים, הכל אני מכיר מהסיפורים המשפחתיים שלי. מבחינתי זה הרגיש כמו עבודת שורשים, התמזגות מדהימה בין מה שאני גדלתי לבין סיפור חדש".
הסרט נע בין שני הצדדים של אותו סיפור - חברי קיבוץ ניצנים מול המצרים בקרב על השטח. "הדבר הראשון שניגשתי לקרוא אחרי התסריט היה הסיפור ההיסטורי הבאמת מדהים של קיבוץ ניצנים. אני חושב שכוונת המשורר, או התסריטאי במקרה הזה, הייתה להראות תמונה שווה משני הצדדים ולהראות שלשני הצדדים יש חלומות ותשוקות ואידיאלים ופנטזיות ובעיקר לכל צד יש סיפור".
ועוד איזה סיפור - אבני משחק למעשה אדם אמיתי לגמרי, שהיה חבר קיבוץ ניצנים, ירח בלייברג, אביו של אהוד בלייברג מפיק הסרט. "לשחק אדם אמיתי או אדם שעדיין יש לו משפחה ואנשים שקשורים אליו זה אתגר טיפה שונה כי יש לו אוהבים ומכרים שאתה יודע שיראו את הסרט ואתה רוצה שהם יהיו בצד שלך", מספר אבני, " על אחת כמה וכמה שהאדם הכי קרוב אליו נמצא על הסט כל הזמן".
והיה ניסיון לחקות את האדם שהיה במדויק?
"המשפחה ובעיקר אהוד ליוו את כל התהליך מההתחלה וראו את זה במוניטור תוך כדי שצילמנו וייאמר לזכותו של אהוד שהוא הבין ונתן לי את החופש לספר את מה שהתסריט דרש ולא חיפש את הדיוק בדמות החיצונית של אבא שלו. ובכל זאת, היה לי חשוב ללמוד עליו כמה שיותר, אז למדתי על המשפחה וההיסטוריה שלהם ולשמחתי היה לי כר בלתי נדלה של אינפורמציה".
הסרט הוא אחד המורכבים שנעשו בישראל, הן מבחינת סצנות המלחמה שלו והן בגלל ההתמודדות עם הקורונה. "אם הייתי יכול לסובב את המצלמה ולצלם את הצוות שעומד מאחורה עם מסכות ואלכוג'לים ובדיקות קורונה כל יום", צוחק תום על המצב, "צילמנו טרום החיסונים וההיסטריה הייתה בשיאה". לצאת למבצע כזה היה נראה כמו דבר בלתי אפשרי אז, אבל אבי נשר החליט שהולכים על זה בכל הכוח: "היה המון מתח באוויר. אף אחד לא רוצה להיות החוליה שתפיל הפקה כל כך גדולה אז השחקנים היינו לאורך תקופת הסרט בבידוד, חיינו ביחד, ישנו בנגב. הקמנו קיבוץ אמיתי, אלטרנטיבי, מה שתרם לסרט גם בעקיפין, תרם ל'ביחדנס' שנראה על המסך".
כל השחקנים נשארו לישון באזור הצילומים, התנהלו כקפסולה ותפקדו ממש כמו בקיבוץ. "מבחינתי עשיית הסרט הזה, מעבר לתוצאה, חווית הצילומים הייתה חוויה חד פעמית שאני לא בטוח שתחזור אי פעם ברמה הרגשית, החברתית והאישית. זה תוצאה של המון דברים - אבי שהוא גאון, קאסט של שחקנים מעולים ואנשים נהדרים וגם התקופה שהיינו תחת עננה של מלחמה אמיתית, אמנם בקורונה, אבל יצר אווירה".
הסרט מנסה לעשות חסד גם עם חברי הקיבוץ המקורי, מסביר תום, "בסיפור של ניצנים הייתה טרגדיה כפולה כי המלחמה עשתה שמות ביושבי הקיבוץ, אבל בניצנים הייתה טרגדיה נוספת כי גם מי שנשאר בחיים נחשבו בוגדים כי הם נפלו בשבי ולא הקריבו את נפשם על אדמת המולדת. יש שם סיפור גבורה לא רגיל".
מה המסר מהסרט מבחינתך?
"המסר האנטי-מלחמתי של הסרט הוא לא שמלחמות זה לא טוב, כי זה ברור לכולם, אין אדם בעולם שמעוניין במלחמה. אלא שלכל צד יש את הנרטיב שלו והמטר היא להכיר את הנרטיב של השני או בכלל בעובדה לצד השני יש נרטיב משלו. אני לא חושב שמי שישב בקולנוע ויראה את הסרט, מכל אחד מהצדדים - ימין שמאל בצד אחד או בצד השני, אף אחד מהצדדים של המצולע של המזרח התיכון, אי לא חושב שמישהו ירגיש שהסרט או הסיפור חוטא לצד שלו".
"הניצחון הנקודתי של המצרים זה הקורבנות שלנו, ולהיפך", מסביר אבני. "הכי עגום זה שעד היום אנחנו נלחמים באותה צורה בוטה ופומפוזית אחת לכמה שנים. וזה מה שעושה את הסרט רלוונטי וחשוב. וחוץ מהמסר הגדול שלו ומסצנות המלחמה שפעם ראשונה אנחנו רואים כאלה בקולנוע הישראלי, הסרט באמת מלא בהמון רגעים אנושיים קטנים ומקסימים ויפים ומצחיקים וזה הטבע האנושי".
הסרט "תמונת הניצחון" זמין לצפייה החל מהיו בכל בתי הקולנוע בארץ.