פסטיבל סרטים בין-לאומי שמתקיים בקייב זו השנה ה-5, הזמין אליו השנה שלושה במאים ישראלים להתארח יחד עם הסרטים שיצרו. בעקבות התחלואה בקורונה, אוקראינה נמצאת ברשימת המדינות אליהן לישראלים אסור לטוס מבלי לקבל על כך אישור מיוחד מוועדת החריגים. שניים מהם, שסרטיהם עוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני לא קיבלו את האישור תחילה, בעוד שהבמאית שסרטה עוסק ביחסי אהבה בין נשים דווקא כן. בעקבות הפרסום אמש (רביעי) בחדשות 12, האישור המיוחל התקבל.

שלושת הבמאים – רוי קריספל, ערן פז ואסתר אלקיים - עשו את המוטל עליהם ושלחו בקשה לוועדה. קרייספל שביים את "אבו עומאר" וערן פז שביים את הסרט התיעודי "ואני הייתי שם", שעוסקים כאמור בסכסוך, לא קיבלו אישור, ואילו הבמאית אלקיים שביימה את הסרט "שתיים" – כן קיבלה.

מתוך הסרט "אבו עומאר", באדיבות לילה סרטים - איתי תמיר
מתוך הסרט "אבו עומאר", באדיבות לילה סרטים - איתי תמיר

בוועדת החריגים הסבירו לשני הבמאים, שבבקשה שלהם "אין צורך הומינטרי, או צורך חיוני". מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר אתמול בתגובה כי "סיבות הדחייה אינן קשורות כלל לתוכן הסרטים וסוגייה זו אינה נבחנת בשום שלב" וכי הסיבה היא אי הגשת המסמכים הרלוונטיים. הבוקר, כאמור, אחרי הפרסום, הוזמנו שני הבמאים להגיש את הבקשה מחדש והפעם היא אושרה. אחד מהם, שלח את אותם המסמכים ששלח בפעם הקודמת. 

הסרט "ואני הייתי שם" עוסק בקלטות וידאו שמוצא הבמאי 18 שנה אחרי שירותו הצבאי, ובהן תיעוד שלו ושל חבריו למחלקה, חודרים לבתים פלסטינים בשטחים. הבמאי יוצא למסע בעקבות האנשים, הזיכרונות, והמקומות שמציפים אותו. "אבו עומאר" מגולל את סיפורו של סלאח, שמנסה תחת עוצר הדוק, להביא את גופת בנו עומאר מבית חולים ישראלי לקבורה בכפרו, כשהוא נושא את הבן בתיק שמעוטר בסמל בית"ר ירושלים. 

"שתיים" עוסק בשתי נשים נשואות שמחליטות להקים משפחה ולעשות יחד ילד. הסרט מלווה את המסע של השתיים, בשנות ה-30 לחייהן, שבטוחות שהאהבה שלהן תנצח כל מכשול בדרך.