"הנה הקיר שאריק עמד מאחוריו, זה מה שנשאר - היסטוריה": במה שייראה לעוברים והשבים כחניון תל אביבי טיפוסי, צבי שיסל - שחקן ותיק וחבר לשעבר בחבורת לול הידועה - מזהה נקודת ציון רבת חשיבות בתולדות התרבות הישראלית, המקום שבו צולם אחד הקליפים הראשונים בארץ. "פה, מאחורי הבלוקים האלו, היה ערסל גדול שהיינו מתנדנדים עליו, ובקליפ רואים אותי, את אריק ואת בועז מתכופפים תחתיו", הוא נזכר בהתרגשות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הקליפ צולם לפני 51 שנים, לאחר שאריק איינשטיין החליט "לתרגם" שיר של הביטלס, ולהחליף את גיבורי השיר המקוריים במעגל החברים שלו. זהו לא סתם קליפ גנוז של איינשטיין, אלא רגע היסטורי באחד ההרכבים המשמעותיים והמשפיעים של התרבות בארץ. כעת, אחרי יותר מ-40 שנה מאז שנעלמו עקבותיו, נמצא הסליל שעליו צולם הסרטון בפינה נידחת בשוק הפשפשים בחיפה, בתוך ארגז מבולגן ומלא בניירות מצהיבים - רגע לפני שהושלך לפח.
ב"אובלדי אובלדה" גרסת איינשטיין - וגם בקליפ - מופיעים שלום חנוך, הבמאי בועז דוידזון, אורי זוהר ("אורי היפה") וצבי שיסל ("שיסל האדום"), במקום הזוג דזמונד ומולי מהשיר של לנון ומקרטני. שיסל, ג'ינג'י עד היום, הגיב בפליאה כשצפה בקליפ: "מאיפה הבאת את זה? הנה אני צעיר, בן 22. תראה את אורי, תראה את אריק... מאיפה זה? איפה מצאתם את זה? אני לא מאמין. הנה הבית שלי".
"אולי נצלם משהו ביחד?"
ב-1969 צבי שיסל היה שחקן תיאטרון זוטר, כשהשחקן מרדכי ("פופיק") ארנון הכיר לו את אריק איינשטיין. האחרון הציע לשיסל לעבוד איתו והשניים הפכו לחברים טובים, וכך הכיר שיסל גם את אורי זוהר - חברו של איינשטיין עוד מימי להקת הנח"ל ו"בצל ירוק". בתקופה המדוברת זוהר כבר היה במאי סרטים מצליח, ואיינשטיין התחיל לשתף פעולה עם זמר צעיר בשם שלום חנוך, הוציא איתו כמה שירים, ונסע ללונדון להופעות והקלטות עם "החלונות הגבוהים".
"הוא הכיר בלונדון בחור בשם בועז דוידזון שלמד שם קולנוע", נזכר שיסל. "והוא אמר לי: אולי נעשה ביחד משהו? שאלתי אותו: 'מה אני אעשה?', והוא אמר 'אתה תהיה המפיק'. בועז בדיוק הגיע מאנגליה, אז הוא אמר: 'יש לנו במאי, יש לנו צלמת, בואו נצלם'". וכך, נפגשה החבורה - בדרך כלל בביתו של שיסל ליד החוף בתל אביב - והעלתה רעיונות.
המילה "קליפ" עוד לא הייתה קיימת אז. אף אחד לא צילם בארץ סרטונים שילוו שירים, אבל ברור לחלוטין מאיפה ההשראה - דוידזון ראה באנגליה את הסרטונים שיצרו "הביטלס", ובהם הקליפ לשיר "פני ליין", שבו חברי הלהקה מסתובבים ומשתעשעים ברחובות ליברפול.
איינשטיין תרגם שיר אחר של הביטלס, "אובלדי אובלדה", והחבורה רצתה לצלם אותו - אלא שלא היה להם כסף לפילם (סרט צילום), שהיה מאוד יקר אז. "השגתי שיירים של פילם", סיפר שיסל. "כאלו שלא משתמשים בהם. גמרו לצלם, השאירו חתיכה קטנה, אז אני לקחתי את זה בחינם".
ליד חניון עירוני סמוך לים, שיסל מצביע בהתרגשות: "פה, פה היה הבית שלי. זה מספר 12, אני גרתי ב-14, והצריף המפורסם של אביגדור היה ב-16, מהכול עשו מגרש חניה. פה צילמנו את הקליפ הזה ביום שבת אחד. הזמנו את אריק (איינשטיין), את אורי (זוהר), את שלום (חנוך) ואותי, ורק שלום לא הגיע ולא ענה לטלפונים. עד היום אנחנו לא יודעים למה הוא לא בא".
וכך, בכל פעם שבשיר מדברים על שלום חנוך מופיע במקומו בקליפ אביגדור צברי, בעל הצריף שבו בילתה החבורה. כפי שאפשר להבין מההתנהלות המתוארת, לא היה כאן תסריט, וגם לא ממש תכנון, אלא רק ניסוי ראשוני בקולנוע של חבורת צעירים, שפשוט צילמו את הבילויים שלהם ליד הים. בחלוף השנים, כל שנותר מאתר הצילומים הוא פיסת גדר קטנה וקיר הלבנים שמופיע בסרטון.
"אצבע חשיש בתוך חצי פיתה"
הקליפ של איינשטיין וחבריו הוא לא רק נוסטלגיה ליוצרים מבוגרים, זהו שיתוף הפעולה הראשון אי פעם של מי שהתגבשו אחר כך ל"חבורת לול" המיתולוגית: אורי זוהר, אריק איינשטיין, צבי שיסל ובועז דוידזון, לימים הבמאי של "אסקימו לימון", "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר". "הסרטון הזה בעצם הפך להיות הבסיס לסגנון שהתפתח אחר כך", הסביר דוידזון ממקום מושבו בלוס אנג'לס. "התחלנו לעבוד ביחד ומזה יצאו הרבה דברים".
ואכן, החבורה הגיעה תכופות לכותרות, אולם לא תמיד בזכות האומנות שיצרה. כך למשל בקיץ 1971 רעשו כלי התקשורת בישראל, ובעיתון "דבר" זעקה הכותרת: "זוהר, איינשטיין וחבריהם הורשעו בביקורים במקום לעישון חשיש". עוד כתבו בעיתון דבר: "בחיפוש בדירתו של זוהר נתגלתה מקטרת ששימשה לעישון חשיש, שתי מקטרות דומות נמצאו בביתו של איינשטיין".
ב"העולם הזה", עיתון נוסף מהתקופה, דווקא צודדו בחבורה וכתבו בכותרת: "המשטרה החליטה לחסל את אורי זוהר וחבריו". דוידזון נזכר ברוח התקופה בשיחת זום שקיים עם שיסל: "היצירה הייתה באוויר, וגם היה הרבה עשן, בסרט לא רואים בטח את העשן".
"עישנו סיגריה, אתה יודע, רגילה, גרם חשיש, והם שברו את הדלת ונכנסו פנימה", סיפר שיסל. "אז היו מוכרים אצבע בחמש לירות. מול קולנוע פאר היה אחד שמוכר פלאפל, הוא היה שם את אצבע החשיש בחצי פיתה, ונותן לך את זה. עם קצת כרוב חמוץ למעלה".
אחרי שעבר תאונה סבל שיסל מכאבים קשים, וכמעט התמכר למשככי כאבים. בעזרת חברת "עץ הדעת", מעין מקבילה ל"לבנת פורן", שמקצרת הליכים בירוקרטיים בנושאי קנאביס, הוא קיבל אישור לגראס רפואי. "זה הציל אותי", מעיד שיסל. "הקנאביס נתן לי להשתלט על הכאבים האיומים שהיו לי במשך כל יום. מי חשב אז, בשנות ה-70, כשרדפו אותנו על איזה בוף קטן, שנגיע למצב שאנחנו יכולים ללכת לבית מרקחת ולהגיד להם - תראו לי איזה זנים יש לכם?".
"הנורמות אז היו אחרות"
התוצר הכי מזוהה של חבורת לול הוא הסרט "מציצים", שסיפר על חייהם בחוף שנקרא אז חוף שרתון הישן. במקור, הסרט היה סוג של חשבון נפש על העליבות של הצבר הישראלי, אבל עם השנים, כששודר בימי העצמאות והפך לסרט פולחן, נראה היה כאילו הוא מאדיר את התנהגותו הוולגרית והפוגענית של "גוטה" (אורי זוהר) וחבורתו.
הסרט אף נתפס כשיקוף של התנהגות החבורה עצמה דאז, ובחלוף השנים החלו לעלות האשמות על התנהלותה בימי הזוהר. בין הדוגמאות הבולטות לתוכן הפוגעני ישנה אחת הסצנות הידועות בסרט, שבה כופה עצמו "גוטה" על ידידתו של הדמות שגילם איינשטיין. התנהגות זו נחשבה בעבר להתנהגות בהמית, אולם היום ברור כי מדובר בתקיפה מינית.
- לא, לא, תן לי לקום
- שנייה אחת, דינה, מה יש לך? בואי הנה...
- לא בא לי
- יבוא לך, אל תדאגי, יבוא לך
מתוך "מציצים"
בקיץ האחרון החליטה עיריית תל אביב למחוק את ציור הקיר שהיה מחווה לסרט, במסגרת המאבק באלימות נגד נשים. המהלך לא התקבל פה אחד בקרב תושבי העיר, והיו קולות שמחו על מחיקת אחד מסמלי התרבות הישראלית. עם זאת, שיסל מצידו מבין היטב את הצורך במחיקת הציור. "אם זה עוזר במשהו, אפילו במשהו קטן, אז אני בעד זה שמחקו אותו", הבהיר.
לצד זאת, שיסל מסביר כי אינו חש בצורך להתנצל על התנהגות החבורה ועל יחסה לנשים. "אני לא מרגיש שעשיתי משהו פסול, ולא מרגיש שום אשמה", הבהיר. "הסרט הזה צולם לפני 51 שנים. הנורמות אז היו אחרות. היום הכול השתנה, וטוב שכך".
חבורת לול אחראית לאין-ספור שירים, שלושה סרטי קולנוע וארבע תוכניות טלוויזיה, כולם מיתולוגיים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. אבל הכול החל בקליפ הזה לפני 51 שנה, של חבורת צעירים בים, שלא ממש ידעו מה הם עושים.
ואלו מילות השיר, בגרסתו העברית:
שיסל האדום יושב על מדרכה
שלום ממולו נשען על קיר
אורי היפה מדליק לו מדורה
ובועז בלי לחשוב פתאום מתחיל לשיר
אובלדי אובלדה מי שבא בא
לה לה לה ברוך הבא
שיסל האדום מוקף בילדים
שלום ממולו בילדות
אורי היפה אלוף הריקודים
ובועז מחלק פרחים במתנות
אובלדי אובלדה מי שבא בא
לה לה לה ברוך הבא
כשתראו אותם שם
אז תוכלו לשיר איתם
כשתראו אותם שם
אז תדעו שגם
אני שם שר איתם
שיסל האדום רואה אישה יפה
שלום ממולו תופס אוויר
אורי היפה יוצא להתקפה
לבועז לא איכפת והוא ממשיך לשיר
אובלדי אובלדה מי שבא בא
לה לה לה ברוך הבא
כשתראו אותם שם
אז תוכלו לשיר איתם
כשתראו אותם שם
אז תדעו שגם
אני שם שר איתם
לילה בא ושוב דולקים הכוכבים
הצללים נהיו כבר ארוכים
אם תציץ קרוב מבעד לתריסים
תראה שהם עוד שם שרים ומנגנים
אובלדי אובלדה מי שבא בא
לה לה לה ברוך הבא