חודש לפני פתיחת שנת הלימודים – מנהלי בתי הספר יוצאים למרדף נגד השעון בניסיון לגייס מורים. המחסור החמור ביותר הוא במחנכים, במורים לאנגלית, במתמטיקה ובמדעים. בשיחה עם N12 מנהלי בתי הספר מתארים את עומק המשבר וגם את הפתרונות הבלתי-נמנעים: מורים שחוזרים מהפנסיה והתפשרות על מועמדים לא מתאימים.
"אנחנו חווים קושי לגייס מורים חדשים", סיפרה אורית רוזן, מנהלת תיכון שש-שנתי 'הנדסאים' הרצליה. "אנחנו כמעט ולא רואים מורים צעירים, אבל יש מורים שעושים הסבה מכל מיני תחומים. מה אנחנו עושים? מתפשרים על הרבה דברים. עדיין חסר לי מורה לרובוטיקה שלא איתרתי ואני בספק אם אצליח. אני נאלצת להתפשר על דברים כמו מספר שעות הוראה או יכולת של מורה להחזיק כיתה ולשמור על משמעת. זה מצב לא סביר ואני מקווה מאוד שהממשלה, משרד החינוך ומשרד האוצר יירתמו ויעשו חושבים לגבי שילוב צעירים במערכת החינוך".
מחזירים מורים מהפנסיה
עד שיוצעו פתרונות מערכתיים, בעיריית הרצליה החליטו לרתום את המורים הפנסיונרים – ולבקש מהם לחזור למערכת החינוך. "כרגע הצעירים מצביעים ברגליים ולא מגיעים לצערנו", תיארה אורית. "אצלנו בהרצליה הוחלט להיעזר במורים שכבר יצאו לפנסיה ולהחזיר אותם למערכת – זה פתרון זמני אבל זו לא תכנית עבודה. צריך תכנית לאומית שתפתור את הסוגיה הזו".
לפי הערכה של משרד החינוך, המחסור בצוותי הוראה עומד על קרוב ל-6,000 מורים. אבל להערכת איגוד המנהלים, המספר האמתי של מורים שחסרים במצבת כוח האדם מתקרב ל-10,000. מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, הסביר את ההשלכות: "שנים שאנחנו זועקים שיש מחסור במורים שהולך ומתעצם. אנחנו זעקנו והזהרנו, אבל המחסור רק הלך והתגבר. משרד החינוך סירב להכיר בתופעה שהלכה והתגברה ואנחנו כמנהלי בתי ספר חשים זאת על בשרנו. התלמידים בסוף משלמים את המחיר – מגמות פיזיקה וכימיה שלא נפתחות בבתי ספר כי אין מורים".
"תשפ"ג אבודה - לוקחים כל מי שאומר 'רוצה אני"'
לדבריו של לוי, ההתמודדות של המנהלים עם המחסור היא בהתפשרות על גיוס המורים החדשים: "כרגע אנחנו לוקחים כל מי שזז ונושם בכוחות עצמו. עם תואר או בלי תואר, עם תעודת הוראה או בלי תעודת הוראה. רק על דבר אחד המנהלים לא מוכנים להתפשר – שהמורים נושמים בכוחות עצמם. מנהלים מקבלים כל מי שרק אומר 'רוצה אני'. הרמה ירודה מאוד ואנחנו מראיינים מורים שבעבר בכלל לא הזמנו אותם לראיון. שנת תשפ"ג אבודה – יהיו מקצועות שלא יילמדו ומגמות שלא תיפתחנה. הראשונים לשלם את המחיר אלה תושבי הפריפריה, והמצב לא טוב. גם להכשיר מורים לוקח זמן, כך שנרגיש את החיסרון הזה בשנתיים הקרובות לפחות".
מחיר נוסף של המחסור במורים הוא מקצועות שנעלמים ממערכת הלימודים של התלמידים. "אופציה אחת היא להתפשר על מורים", תיאר רם כהן, מנהל בית הספר 'תיכונט' בתל-אביב. "עצוב לשמוע, אבל זה מה שכולם עושים. מורים שפחות מתאימים מתקבלים לעבודה. אפשרות נוספת היא למתוח עד הקצה את המשרות של המורים הקיימים. מורים היום עובדים עד 127 אחוזי משרה. כשמותחים את המשרות זה קשה, מסובך ותובעני. יש לחץ מאוד גדול על המורים לבדיקת מבחנים רבים, מפגש עם הורים וילדים. יש פה פוטנציאל גדול לשחיקה".
"אפשרות אחרת היא ללמד מקצועות אחרים במקום מה שיש", המשיך כהן. "מקצועות כמו מדעי המחשב, פיזיקה וכימיה הם בסכנת הכחדה ממערכת החינוך. אצלי בבית הספר למשל אנחנו לא מלמדים תנ"ך בחטיבה עליונה אלא רק בכיתה י"ב. במקום שילד ילמד במשך שלוש שנים את המקצוע, יפנים וייהנה ממנו – בסוף מכיוון שאין מורים, השעות מצטמצמות רק לשנה אחת".