לאחר שנתיים של קורונה, משרד החינוך פרסם היום (שלישי) את תוצאות ההערכה שקיימה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ״ה) בקרב תלמידי כיתות ד׳ בשפת אם - עברית וערבית - בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ב). במסגרת המבחן נבחנה שליטתם של התלמידים במיומנויות הבנת הנקרא, הכוללות בין היתר איתור מידע, מיון של פרטי מידע, הכללות והשוואות, זיהוי והערכת אמצעים ספרותיים, וכן נבחן הידע שלהם בלשון.
התלמידים שנבחנו היו בכתה ב׳ כשפרצה הקורונה ותוצאות ההערכה מאפשרות ללמוד על פערים בקרב קבוצות תלמידים. עם זאת, המבחנים בשפת אם עברית ובשפת אם ערבית הם מבחנים שונים המתבססים על תוכניות לימודים שונות - ולכן לא ניתן לערוך השוואה בין ההישגים בשני המבחנים.
הממצאים המרכזיים – שפת אם עברית
- 43% מהתלמידים דוברי העברית הם ברמה ה"גבוהה" בהבנת הנקרא. הדבר מעיד על שליטתם בכל הפעולות והמיומנויות שתוכנית הלימודים בעברית מצפה מתלמידי כיתה ד'. מנגד, כרבע מהתלמידים (26%) הם ברמה ה"נמוכה", וגילו שליטה בפעולות פשוטות בלבד במיומנויות הבנת הנקרא
- במחצית מבתי הספר יותר מרבע מהתלמידים סווגו לרמת הביצוע ה"נמוכה".
- נרשמו פערים ניכרים על רקע חברתי-כלכלי, ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים גבוה יותר, כך הישגיהם גבוהים יותר: 50% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הם ברמה ה"גבוהה" בהבנת הנקרא, לעומת רק 27% מהתלמידים מרקע נמוך. כמו כן, רק 19% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הם ברמה ה"נמוכה", לעומת 43% מהתלמידים מרקע נמוך.
הממצאים המרכזיים – שפת אם ערבית
- רק 3% מהתלמידים דוברי הערבית הם ברמה ה"גבוהה" בהבנת הנקרא. רמה זו מעידה על שליטה בכל הפעולות והמיומנויות שתוכנית הלימודים בערבית מצפה מתלמידי כיתה ד'. לעומת זאת, 48% מהתלמידים הם ברמה ה"נמוכה מאוד" - אשר מצביעה על קושי רב בהבנת הנקרא, ובכלל זה קושי בקריאה.
- בחמישה מכל שישה מבתי הספר (83%) - יותר מרבע מהתלמידים סווגו לרמת הביצוע ה"נמוכה מאוד".
- נרשמו פערים ניכרים בין תלמידים ממגזרים שונים כך שהישגי תלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים יותר מהישגי תלמידם במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי: 61% מהתלמידים במגזר הבדואי בדרום הם ברמה ה׳נמוכה מאוד׳ - לעומת 48% מהתלמידים במגזר הדרוזי ו- 42% מהתלמידים במגזר הערבי.
שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: "מבחן השפה רחב ההיקף נועד לבדוק את רמת התלמידים במקצוע היסוד המהווה בסיס לכל הלמידה, לאחר שנתיים מורכבות של למידה לא סדירה בשל הקורונה. הנתונים יאפשרו מתן מענים מדויקים במקומות בהם ישנם פערים, בהתאם למצב הקריאה והכתיבה הייחודי במוסדות החינוך השונים. כבר השנה התחלנו לפעול לצמצום הפערים ואנו נמשיך ונמקד את המענים במקומות שידרשו לכך שכן מדובר בתהליך שימשך יותר משנה אחת".
מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר: ״מבחן הערכה בשפה מהווה בעבורנו כלי חשוב ומשמעותי בהמשך ניתוח תמונת המצב הנוכחית. הוא יסייע לנו להמשיך ולמקד את המענים במקומות ובתחומים בהם מצויים הפערים העמוקים. נמשיך ונפעל ללא לאות ונמצא כל כלי שעומד לרשותנו כדי להבטיח לכל תלמידה ותלמיד שיוויון הזדמנויות אמיתי".