מתווה החינוך לפתיחת שנת הלימודים מוצג היום (ראשון) לראש הממשלה נפתלי בנט בדיון שמוקדש לנושא פתיחת מערכת החינוך על רקע התחלואה הגוברת. בין היתר - מוצע כי יתקיימו בדיקות יומיות לתלמידים שנחשפו לחולה - במקום בידוד.
בדיון משתתפים שר הבריאות הורוביץ, שרת החינוך שאשא-ביטון ובכירים נוספים הנוגעים בדבר. בית החולים שיבא-תל השומר גם הוזמן להציע מתווה לשרים - וההצעה היא פתיחת בתי הספר לאחר סקר סרולוגי רחב ככל הניתן למיפוי מחלימים מקורונה כדי שהם יהיו פטורים מחובת בידוד, גם אם הם ייחשפו למאומתים.
עוד מציעים בית החולים שיבא להפעיל תוכנית דיגום רוחבים פעם-פעמיים בשבוע כדי לאתר התפרצות הדבקה מוקדם ככל האפשר. על פי ההצעה, האחריות לדיגום תועבר לרשויות המקמיות בהתאם לצרכים ורמת התחלואה באזורם.
במתווה של שיבא מוצע גם להעביר את ניהול הבידודים של התלמידים לבית הספר, שיהיה אחראי לעשות בדיקות מהירות לכל ילד שבא במגע עם מאומת. כמו כן, מוצע לבודד כיתות שלמות רק במקרה של שיעור מאומתים גבוה.
ומה התלמידים חושבים?
ברקע הוויכוח בין משרדי החינוך והבריאות על המתווה לחזרה ללימודים, נראה כי לא נשמעת מספיק דעתם של הסובלים העיקריים מההגבלות בבתי הספר בתקופת הקורונה - התלמידים עצמם. חודש לפתיחת השנה המתוכננת, ועל רקע העלייה בתחלואה - לא ברור האם היא תחל כסדרה, או שגם השנה הם ייאלצו ללמוד דרך הזום מהבית או בקפסולות בכיתות.
אחרי שנה וחצי לימודים משובשים, תלמידי התיכון מספרים ל-N12 על הקושי שחוו והצלקות שהתקופה הזו הותירה בהם – ברמה הלימודית, הנפשית והחברתית. בני הנוער מדגישים שהשלכות הקורונה עדיין כאן, ומבקשים להקדיש תשומת לב לשיקום שלהם, תוך מתן מקום לפן הרגשי והחברתי, במקום להתמקד בקצב לימודים אינטנסיבי. השולחן הבין-מגזרי שמנהלות מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, ועו"ד מיכל גולד ממשרד המשפטים גיבש המלצות למתווה שנת הלימודים הקרובה, שנסמכות על מפגשי היוועצות של 250 נשות ואנשי חינוך וטיפול, נציגות הורים ונוער – והיא הציגה אותן בשבוע שעבר לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון.
"התלמידים אבדו מהבחינה הנפשית"
שחר ברכה, עולה לכיתה י"ב בבאר שבע: "כשאתה לומד בזום או בכיתה המקוונת אתה לא באמת מצליח להיות בשיעור, כי יש סביבך כל כך הרבה גירויים והסחות דעת. גם אם אתה מרוכז, בגלל שתוכנית הלימודים המקוונת לא באמת מותאמת, אתה לא מצליח לקלוט את רוב החומר הנלמד. קשה לקבל עזרה, כי המורים רחוקים, וכך גם החברים שהיו מסייעים לך בימים שלפני הקורונה".
"אתה פשוט רואה איך אתה לאט-לאט לא מבין כלום בשיעורים והציונים יורדים דרמטית", מתאר שחר. "כל התלמידים מסכימים שכשחזרנו אל הלימודים בכיתה, אומנם לא היה קל לחזור לשגרה, אבל לפחות הצלחנו להבין את החומר הנלמד. עבדנו ואנחנו עובדים כל כך קשה כדי להשלים את כל הפערים הרבים שנוצרו, וכרגע כשאין עוד מתווה עובד ויעיל ללמידה מרחוק - חזרה ללמידה מקוונת היא צעד נוסף בכיוון שגוי כלפי הנוער, כתלמידים וכבני אדם".
שחר מספר גם על הקושי הרגשי שנוצר לרבים מהתלמידים בתקופה הזו. "הקורונה ניתקה את הקשר האנושי וזה פירק אותנו מבחינה חברתית. הלימודים הכבידו, בורות של פערי לימוד נחפרו ובתוך כל זה התלמידים אבדו מהבחינה הנפשית".
"השאירו את הזום פתוח והלכו לישון"
סוניה בולסונובסקי, עולה לכיתה י"א בבאר שבע: "כשהיינו בזום לא הבנו את החומר, כי היה קשה להקשיב בגלל רעשי רקע ובעיות באינטרנט. היו גם הרבה תלמידים שלא היו יכולים להרשות לעצמם אינטרנט או מחשב בבית, במיוחד אם זו משפחה מרובת ילדים, שהרבה יותר קשה לתת לכל אחד מכשיר שיש בו זום. יש לי חברים שפשוט לא היו יכולים להיכנס לזום, אז הם לא למדו, כי זו הדרך היחידה שנתנו להם".
סוניה מתארת את שגרת הלימודים בזום: "אין אינטראקציה בין המורה לתלמיד, ואז הוא יכול לעשות מה שבא לו. התלמידים לא הרגישו את המורה בכלל וככה הם נטו יותר ויותר להבריז משיעורים ולא להכין שיעורי בית ועבודות. אני מכירה הרבה בני נוער שפשוט השאירו את הזום פתוח והלכו לישון או לראות איזה סרט או סדרה. כשחזרנו התחילה תקופת מבחנים ולא ידענו מה לעשות. אפשר לראות היום הרבה תלמידים שנמצאים בפיגור עצום יחסית לגיל ולכיתה שלהם. אני בעצמי לא יודעת מה אני אעשה בבגרויות".
"עוד אפשר ללמוד מטעויות העבר"
דורון ניצן, עולה לכיתה י"ב ברחובות: "לא רק הלימודים בזום פגעו בנו, אלא גם החלוקה לקפסולות, שלא מתאימה למערכת החינוך של היום. נפתחו פערים בין הקפסולות השונות, מה שהקשה על הלמידה במבנה הכיתתי ופגע במרקם החברתי של כולנו. הייתי רוצה ששנת הלימודים הקרובה תתחיל ביישור קו וצמצום פערים בין התלמידים בכלל המקצועות. צריך לנצל את תקופת החגים כדי להגיע למצב שבהמשך השנה כל התלמידים יהיו בקו אחיד ולא ייווצרו חורים בחומר עבור חלק מהם".
"חוץ מזה, חשוב לבצע גם בדיקה רוחבית ברמה הנפשית", מבקש דורון. "לא מעט מהתלמידים נפגעו מחוסר השגרה והמערכת צריכה לבצע הליך של איתור הצרכים והקשיים וטיפול בהם. המסר שהייתי רוצה להעביר למקבלי ההחלטות הוא שהמצב הקשה שלנו יכול להשתפר משמעותית בעזרתם. הם עוד יכולים ללמוד מטעויות העבר וכך להשפיע ולהקל עלינו".
"יש תלמידים שעולמם חרב עליהם"
אליה אפוטה אסייג, עולה לכיתה י"ב במגדל העמק: "כל האינטראקציות והקשרים החברתיים שהם צורך נורא בסיסי והכרחי של בני אדם נעלמו בתקופת הקורונה. לא היו מפגשים פיזיים וכל התקשורת עברה למסכים. יש תלמידים שעבורם בית הספר היווה איזשהו עוגן והם נשענו על הקשרים שיש להם בו. ברגע שזה נלקח מהם עולמם חרב עליהם והם חוו בדידות ודיכאון עמוק".
אליה ממליצה להתמקד כעת בשיקום הנפשי של התלמידים שנפגעו. "צריך לתת כלים לצוותי החינוך להתמודד עם המצב ולעודד אותנו לדבר על מה שאנחנו מרגישים בתקופה הזו, כי אנחנו לא תמיד באים בעצמנו. לתת הרבה יותר יחס אישי לכל תלמיד ולהשתמש באנשי צוות מוסמכים כמו יועצים ופסיכולוגים שיתנו לתלמידים כלים לביטוי עצמי והתמודדות עם מצבים קשים ומצוקה".
"חובה לפעול עוד לפני פתיחת השנה"
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן: "השלכות הקורונה על ילדים ונוער הן לא נחלת העבר, אלא שרירות וקיימות. הילדים והנוער אומרים בקול צלול וברור עד כמה הם זקוקים לשגרה, למפגש פיזי, לפעילות חברתית ולהתייחסות לצרכים הרגשיים שלהם. גם הנתונים שהצגנו השנה מדברים בפני עצמם ומצביעים לא רק על פערים חברתיים אלא גם על בדידות וחרדות, אתגרים רגשיים ונפשיים ותת-איתור של ילדים נפגעי התעללות".
וינדמן וגולד, שהובילו את השולחן הבין מגזרי במשרד ראש הממשלה, נפגשו בשבוע שעבר עם שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון. "הצגנו בפניה את ההמלצות שגובשו בשנה האחרונה, שכוללות בין היתר שימת דגש על חיזוק חוסן נפשי בקרב תלמידים, האטת קצב הלימודים תוך מתן דגש על מצב רגשי וכלים להשלמת פערים לימודיים שנוצרו בשנת הלימודים האחרונה, תמיכה בצוותי חינוך ותגבור צוותי הטיפול במערכת החינוך", מספרת וינדמן. "הצגנו בפני השרה גם את דבריהם של בני הנוער בנוגע להשלכות הקורונה עליהם גם בימים אלה והמלצותיהם לשינוי".
"הדברים מצאו אוזן קשבת אצל השרה וניכרה מחויבות לזכויות ילדים לבריאותם הפיזית אבל גם לבריאותם הנפשית, להגנה, לשוויון ולהשתתפות והשמעת הקול שלהם", מספרת וינדמן. "כעת, חובתם של מקבלי ההחלטות היא לפעול ליישום ממשלתי של ההמלצות הללו תוך דאגה לתקצוב הולם, וזאת עוד לפני שמתחילה שנת הלימודים - כדי לא להשאיר את הילדים לבד במערכה".