שנת הלימודים הקרובה צפויה להיראות אחרת לגמרי מכל שנה אחרת שהכרנו בעבר. הנגיף הצריך היערכות מיוחדת של מערכת החינוך כולה, כדי שהילדים יוכלו להגיע למסגרות בכפוף להנחיות ולמגבלות. הדבר עשוי להיות מורכב ומבלבל – ולשם כך ד"ר קרני גיגי, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מביאה ל-N12 רשימה של עצות להורים. כיצד נכון להתמודד עם החזרה ללימודים בצל הקורונה?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

קחו נשימה עמוקה

לפני הכל, נסו לברר כיצד אתם מרגישים, ממה אתם מודאגים ומה מעורר בכם תקווה. זכרו שהעמדה שממנה אתם יוצאים אל המעבר הזה של ילדיכם תשפיע על האופן שבו הוא יצא לדרך, בין אם היא גלויה וגם אם היא סמויה. הילדים שלנו מרגישים אותנו תמיד - ואם אנחנו לא נצליח לווסת את הדאגה ולגייס את האופטימיות ואת ראיית הכוחות של ילדינו - גם הם יתקשו לעשות זאת. זכרו שאמנם הקורונה מהווה רעש רקע חזק, אבל מעברים תמיד מעוררים חששות והסתגלות, גם לא בימי קורונה, אורכת זמן.

מודל אא"א: שדרו ביטחון ויציבות

אינפורמציה: במצבי אי וודאות או לחץ - מידע מסודר ומהימן עשוי להרגיע. זאת מאחר שהוא מייצר תחושה של שליטה. הסבירו לילדיכם, בהתאם למידע שקיבלתם מבית הספר ובאופן מותאם לגיל, באיזה אופן יתקיימו הלימודים, איפה תיפרדו ובאיזה אופן, מתי ומאיפה תבואו לאסוף אותו, מי תהיה המחנכת שלו וכל מידע אחר שנראה לכם חשוב. אם יש משהו שאינכם יודעים, זה בסדר לומר זאת ולחשוב ביחד כיצד תוכלו להשיג את המידע החסר. חשוב לשדר לילד שאיננו נבהלים ממצב של חוסר ודאות, ושיש דרכים להתמודד גם כשאנחנו לא יודעים.

פתיחת שנת הלימודים תשפ"א (צילום: החדשות12)
אתגר להורים. פתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה | צילום: החדשות12

אוורור רגשות: שימו לב כי מנעד התגובות של ילדים עשוי להיות רחב: שמחה והתרגשות, דאגה או חרדה ואף אדישות. חשוב שתקשיבו לילדיכם, תנו לגיטימציה לכל רגש שיעלה, הימנעו משיפוטיות, שתפו גם אתם ברגשות שלכם סביב מעברים או מזיכרונות הילדות שלכם ובעיקר - נסו להרחיב את מנעד הרגשות ולהחזיק את המורכבות. אנחנו יכולים להיות גם מודאגים אבל גם נרגשים. זכרו שלכל אחד מאיתנו יש דרכים שונות על מנת להירגע: האזנה למוסיקה, פעילות גופנית, או תרגול נשימות. אתם מכירים את ילדכם: מצאו איתו את הפעולה שתסייע לו להירגע.

אקטיביות: אקטיביות תורמת לתחושת שליטה במציאות מורכבת ולא ברורה. מצאו את הדרך שמתאימה לילדיכם: לדוגמה, תוכלו לצייר מפה עם מסלולים שונים להגעה לבית ספר, לתכנן טקס פרידה יומי, להכין ערכת קורונה לתיק עם מסכה ואלכוג׳ל, הכינו תפריט של ארוחות העשר למהלך השבוע.

לא הכל משתנה

זכרו והזכירו לילדיכם שלא הכל משתנה, ושיש הרבה דברים שיישארו כשהיו: ארוחות שישי משפחתיות, סדר יום קבוע, החוג או החברים (כמובן בהתאם למציאות חייכם), סיפור לפני השינה (כן,כן המשיכו לעשות זאת גם אם הם התחילו לקרוא בעצמם) ובעיקר אתם - האהבה שלכם והנוכחות שלכם. זכרו שאתם העוגן המשמעותי ביותר בחיי הילדים ושלא משנה איזה יום עבר עליהם, מוצלח או מאתגר, אתם שם בשבילם.

תלמידים לובשים מסיכות מגן בבית הספר (צילום: חן לאופולד, פלאש/90 )
פתיחת שנת הלימודים תשפ"א במסגרות החינוך | צילום: חן לאופולד, פלאש/90

הסבירו על הנגיף

יש ילדים שטרם חזרו למסגרות מאז פרוץ משבר הקורונה ויתכן כי הם חוששים מן המחלה. הסבירו להם שהחשש מובן וטבעי אולם בתי הספר פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות ועל כן ילמדו בקפסולות, יחבשו מסכות, יקפידו על ריחוק חברתי וישמרו על היגיינה. הסבירו כי וירוס הקורונה לרוב אינו מסוכן לילדים.

הכירו בשינויים האפשריים

זכרו כי לכל ילד קצב משלו ומשכה של תקופת ההסתגלות שונה מילד לילד. בתקופה זו יתכן שיחולו שינויים התנהגותיים ואף רגרסיה התנהגותית: יתכן שילדיכם לא ישן טוב, יתכן שיחולו שינויים בהרגלי האכילה שלו, יתכן שהוא יפגין אי שקט או יראה לכם מודאג. רצוי שתעדכנו את הצוות החינוכי בשינויים התנהגותיים כל מנת שיוכלו להיות רגישים לילדכם. אם מופיעה התנהגות שמדאיגה אתכם מאד ו/או נמשכת מעבר למספר שבועות - מומלץ לפנות להתייעצות עם הפסיכולוג החינוכי בבית הספר.

תלמידים עם מסכות (צילום: חן לאופולד, פלאש/90 )
לימודים בשגרת קורונה | צילום: חן לאופולד, פלאש/90

גייסו את האמונה

זכרו שעבורנו ההורים הפרידה קשה, בין אם היא תתרחש בתוך הכיתה ובין אם בשער בית הספר - בסוף יגיע הרגע להיפרד לכמה שעות. גייסו את האמונה ביכולות ההסתגלות של ילדכם, בחוזקות שלו ובחוסן הנפשי שלו. גייסו את האמונה בארגז הכלים שבו ציידתם אותו במהלך השנים. נכון, אולי לא כך דמיינתם את הכניסה שלו לכיתה א׳, אבל יש במצב הזה גם הזדמנות חינוכית חשובה - להדגים לילדינו שאנחנו מסוגלים להתמודד עם מציאות משתנה, שאנחנו מסוגלים לגלות גמישות ולהתאים את עצמנו למציאות, וזו יכולת חשובה לחיים במאה ה-21.

לסיום, זכרו כי לעיתים (לא תמיד), הפרידה הזאת יותר דרמטית עבורנו מאשר עבורם.