קצת פרופורציות, חברים! התגובות בארץ על חידוש הקשרים הדיפלומטיים בין שתי היריבות הגדולות במפרץ הפרסי היו עד כה מוגזמות ומבוהלות בלי סיבה. אין זו תחילתה של ידידות מופלאה ואף לא פתח לשיתופי פעולה. גם כשיוחלפו השגרירים בתוך חודשיים תימשך האיבה, תישאר החשדנות וניגודי האינטרסים העמוקים יוסיפו להדריך את ריאד וטהראן.
בכלל, כדאי לזכור שעד 2016 היו שגרירויות פעילות ורק התנפלות של המון איראני בעקבות הוצאה להורג של חכם דת שיעי בסעודיה הוליכה לסגירתן. השגרירויות, אגב, חשובות בעיקר לתיאומי העלייה לרגל למכה. כבר כשנתיים שמתנהל לסירוגין המשא-ומתן על פתיחת השגרירויות מחדש בתיווך עיראקי ועומאני, אבל לשתי המדינות נוח היה לסגור עניין בחסות סינית. סין מתבלטת כזו שיש לה עניין גדול לשמור על היציבות באזור לבל תיפגע, חלילה, זרימת הנפט. אומנם אוזכרה בהודעת הסיכום הכוונה להפעיל את ההסכם מ-2001 - שמעולם לא כובד - בדבר שיתוף פעולה ביטחוני, אבל רק פתי מדופלם יאמין לזה.
למה לצפות? ניתנה דחיפה נוספת לקידום הסכם בין סעודיה לחות'ים לסיום המלחמה בתימן. בטווח הקרוב, לפחות, תימנע איראן משלוחיה לתקוף מטרות בסעודיה ויירד מפלס הרטוריקה העוינת. אבל סעודיה, שלא כמו איחוד האמירויות - שיחסיה עימה מידרדרים עכשיו בקצב מהיר - לא תעשה עסקים גדולים עם האיראנים, לא תשמש מכבסת כספים ולא תסייע לעקוף את הסנקציות. המאבק יימשך במלוא עוזו בלי אש, בלי גידופים, יותר בנימוס ובלי חיבה.
על כן, גם ממשל ביידן הגיב בקורת רוח. היחסים של ארצות הברית וסעודיה התערערו מאוד באחרונה; וושינגטון ודאי לא מרוצה מהפנייה לבייג'ינג, אבל האמריקנים חושבים ממזמן שהמלחמה בתימן היא טעות מיותרת שרק חושפת את חולשותיו של חיל-האוויר הסעודי ומזמינה התקפות על מתקני נפט בסעודיה.
אין לכל זה קשר לשאלת היחסים עם ישראל. מדינות ערביות אחרות כבר הראו שאפשר לקיים שגרירויות של איראן וישראל באותה בירה. יש מי שטוען שדווקא הפוגה מסוימת של המתיחות מול איראן תקל על הסעודים בהמשך מולנו. רק להימנע, בבקשה, מהדלפות מזיקות נוספות מלשכתו של אלי כהן כמו אלה על מגעים עם אינדונזיה, סומליה או ניז'ר. בשלוש המדינות האלה התרעמו על הפטפוט.