טוויטר הגישה תביעה נגד אילון מאסק בבית המשפט של דלאוור לאחר שהמיליארדר אמר שהוא מבטל את רכישת המדיה החברתית בתמורה ל-44 מיליארד דולר. החברה תבקש מביהמ"ש לחייב את מאסק להמשיך בעסקה על פי התנאים שהוסכמו.
טוויטר אמרה כי מאסק, לאחר שנכנס להסכם מיזוג מחייב, כעת "מסרב לכבד את התחייבויותיו כלפי טוויטר ובעלי המניות שלה מכיוון שהעסקה לא משרתת עוד את האינטרסים האישיים שלו". עוד נטען בתביעה שהטענות של מאסק לגבי הסיבה שהוא רוצה לסיים את העסקה, בהן כמובן כמות הבוטים והמשתמשים המזויפים בפלטופורמה, הן "תירוצים".
טוויטר מכנה את אסטרטגיית היציאה של מאסק מהעסקה כ"מודל של צביעות", כי בתחילה רצה להפוך את החברה לפרטית כדי לנקות את הפלטפורמה מחשבונות ספאם, ואז החליט שהוא לא יקנה אותה בגלל החשבונות המזויפים הללו. ההסברים של מאסק לביטול הרכישה, בהם גם הרעה במצב החברה, בעייתיים מבחינה משפטית ונראים כמו נסיונות להורדת המחיר ולהתפשר.
"לאחר שהעלה מחזה ציבורי כדי להכניס את טוויטר למשחק, ולאחר שהציע ואחר כך חתם על הסכם מיזוג נדיב וידידותי כלפי המוכרים, מאסק מאמין כנראה שהוא - בניגוד לכל צד אחר הכפוף לדיני החוזים בדלאוור - חופשי לשנות את דעתו, לזרוק את החברה, לשבש את פעילותה, להרוס את הערך של בעלי המניות ולהסתלק", כתבה טוויטר בתלונה. "זאת לאחר רשימה ארוכה של הפרות חוזיות מהותיות של מאסק שהעיבו על טוויטר ועסקיה".
טוויטר מסרה כי היא מבקשת למנוע ממאסק הפרות נוספות של ההסכם ולחייב אותו לממש את המיזוג "לאחר עמידה בתנאים הבודדים".
לפני הגשת התביעה, שהיה צפוי שתגיע, מאסק התייחס לאיומי טוויטר באמצעות מם של עצמו שהעלה כציוץ, ובו התבדח על כך שהחברה סירבה לחשוף את כמות המשתמשים הפייק ולכן הוא ביטל את הרכישה, אך כעת היא תאלץ לחשוף את הנתונים בביהמ"ש אם תתבע אותו.
ביום שישי האחרון, מיד לאחר הודעת מאסק כי הגיש בקשה לביטול העסקה, העלו עובדים בחברה תהיות על עתידה. ה"וול סטריט ג’ורנל" דיווח על ביקורת מצד עובדים ומנהלים על אודות התועלת שהביא מאסק לחברה. ההחלטה שלו לסגת מהעסקה הביאה עובדים לחשוש מתקופה סוערת שתיפגע בתגמולים ותסיח את דעתם מתוכניות ארוכות טווח.
משקיעי טוויטר לא מתרשמים במיוחד מהגשת התביעה, והמניה מגיבה בעלייה של פחות מ-1% במסגרת המסחר המאוחר. יחד עם זאת, החברה בלטה במסגרת המסחר הרגיל וטיפסה ביותר מ-4%, בעוד שכמעט כל ענקיות הטכנולוגיה איבדו גובה הערב.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס