בניסויים שערכה החברה Corsight AI, המערכת מצליחה לזהות פנים בתנאים מורכבים של חשכה כמעט מוחלטת ושלג. כמו כן, היא מסוגלת לזהות את האדם בתמונה גם אם 50% מפניו מכוסות וכן במקרה שבו הוא מכסה את עיניו. בהדגמה שביצעו, הם אף הצליחו לזהות את כתב חדשות 12 גלעד שלמור, במיגון רפואי מלא לקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מערכת זיהוי הפנים הישראלית מגנה על מלך באסיה
את הפריצה שלה עשתה החברה בשנה האחרונה, היא מעסיקה כ-25 עובדים ומרכז פעילותה בתל אביב. באפריל כבר היה לה מוצר מוכן לשוק והיא השלימה בהצלחה סבב גיוס הון של 5 מיליון דולרים. מאז, גייסה לקוחות אזרחיים וביטחוניים מעניינים למדי.
"הטכנולוגיה שלנו משמשת כדי להגן על מלך באחת ממדינות אסיה ואתה יכול לנחש איזו", חשף עופר רונן, סמנכ"ל פיתוח עסקי של החברה, בריאיון מיוחד ל-N12. "אנחנו מותקנים בשדות תעופה ובתי חולים באירופה, ובמעברי גבול בין מדינות וביניהן ברזיל. בין לקוחותינו גופי אכיפת חוק במקסיקו, בתאילנד, בפיליפינים. יש כמובן עוד רבים וחשובים שלא ניתן להזכיר".
מזהה את הפורעים בקפיטול
בשיחה שנערכה בזום חשף הסמנכ"ל הדגמה שהכינה החברה עבור אחד מלקוחותיה הפוטנציאליים. בהדגמה נראית המערכת מצליחה לזהות את אחד הפורעים בהסתערות על הקפיטול - כשפניו צבועים לגמרי. כמו כן, הדגים הסמנכ"ל כיצד המערכת מצליחה לזהות שחקני נבחרת ספורט אמריקנית וכן את מנהיגי העולם בכינוס ה-G20, גם לאחר שהם בתנועה ובמהירות.
אז איך זה עובד? "בטכנולוגיה של קבוצת קורטיקה אנחנו מלמדים את הבינה המלאכותית לזהות מאפיינים", הסביר רונן. "ניקח לדוגמה את מכונית האימון של טסלה שנכנסה במכונית אחרת. זה קרה כי היא הייתה הפוכה על הגג, במאגר שעליו התאמנה הבינה המלאכותית לא הייתה מכונית כזאת ולכן לא זיהתה אותה".
"אם הטכנולוגיה שלנו הייתה מזהה מספיק מאפיינים של מכונית", המשיך, "גם אם לא ראתה אותה בדיוק באופן הזה במאגר, היא הייתה מזהה אותה. זיהוי לפי קריטריונים ומאפיינים הוא ההבדל בין להצליח לזהות אדם שהולך בשדה ומסתכל לטלפון - ובין בכלל לא לזהות שיש שם פנים. זה גם מה שמאפשר למערכת לזהות פנים בזווית די משמעותית, כשהצילום למשל מהרצפה או מהתקרה".
כבר בתחילת משבר קורונה הייתה למערכת את היכולת לזהות אנשים כשהם עוטים מסכה, הסיבה היא שהיא למעשה הותאמה לרעולי פנים אחרים. "המערכת שלנו נבנתה מראש לצורך ביטחוני של זיהוי מחבל המסתובב בעיר או חוליגן באצטדיון", אמר רונן. "מראש יצאנו מנקודת הנחה שהאדם ינסה להסתיר ככל האפשר את פניו. כעת בקורונה כשלא מעט טכנולוגיות לא ערוכות לזה, זה משתלם לנו".
הפרויקט הסודי של Corsight בישראל - והקשר עם איחוד האמירויות
רונן מסרב להתייחס בהרחבה להתקנות המערכת בישראל, אבל מסכים לתאר פרויקט שהם מצויים בתחילתו. "פיתחנו אפליקציה עבור נהגי משאיות במתקן מאובטח", תיאר. "היא מאפשרת למשתמש לשלוט ביכולת של המערכת לזהות אותו. עד עכשיו נדרשו הנהגים לעצור ולהזדהות - כעת הם מזדהים באפליקציה, השער נפתח וברגע שהם יוצאים הם יכולים ללחוץ שוב וכל הנתונים שלהם נמחקים".
נכון להיום אין לחברה עדיין לקוחות במדינות ערב. "יש התעניינות סביב שיתוף פעולה עם האמירויות", חשף רונן בשיחה, "יש לנו הדגמות של המערכת מול גורמי הממשל שם. אנחנו מאמינים שניקח חלק בשדות התעופה החדשים שנבנים בדובאי".
ללא תורים: חזון שדה התעופה של העתיד
אחד מהאתרים המרכזיים שבהם מתבצע זיהוי פנים כיום בנסיבות אזרחיות הוא שדות תעופה. הישראלים מכירים את זה מאותם קיוסקים בנתב"ג שנעמדים מולם, סורקים את הדרכון הביומטרי ומביטים למצלמה שמזהה אתכם. הטכנולוגיה של Corsight לא זקוקה לקיוסק, מצלמה שתותקן על תקרת אולם הנוסעים, למשל, תוכל לזהות אתכם באמצעותה. בהתאם, החזון של החברה הוא שדה תעופה עתידני ואוטומטי לגמרי.
"במקום להגיע שלוש שעות לפני, אנשים יגיעו חצי שעה לפני לנתב"ג", אמר רונן. "הטכנולוגיה תהיה שקופה לנוסע, הוא יזדהה באפליקציה ומשם כל מערכות שדה התעופה יזהו אותו. בכניסה תזהה אותו מצלמה והוא יקבל לנייד באופן אוטומטי את כרטיס העלייה למטוס. בעמדת מסירת המזוודות יתבצע זיהוי אוטומטי שלו ויידעו לשייך אליו את המזוודה. גם במסדרון של ביקורת הגבולות הזיהוי יהיה אוטומטי, וה'גייט' פשוט ייפתח כשהנוסע יגיע. הוא גם יידע לזהות שהוא אכן במקום הנכון ולפתוח לו את השער רק לטיסה שלו".
"הפרטיות בעולם כבר די נעלמה"
למקרא החזון הזה אי אפשר שלא להעלות חששות לפרטיותם של המשתמשים. "לאחר השימוש המידע נמחק", הדגיש רונן. "זה חשוב כי באירופה יש מצד אחד צרכים ביטחוניים משמעותיים ומצד שני הקפדה על הפרטיות. אנחנו גם מנסים כמה שאנחנו יכולים להבטיח שמירה על זכויות אדם, ויתרנו על לא מעט עסקאות כדי לא למכור לגורמים שהיה לנו חשש שיעשו שימוש לא ראוי, והדירקטוריון שלנו קשוח מאוד בעניין. כמו כן, אנחנו מגבילים את הרישיונות, למשל את מספר התמונות שניתן להזין, בהתאם לצורך המוצהר של הלקוח".
כדי לתחזק תדמית אתית, גייסו בחברה בין היתר את מי שהיה מפקד אגף מבצעים, אגף התכנון וראש המל"ל, גיורא איילנד, וכן את טוני פורטר הבריטי, לשעבר הרגולטור בתחום הזה בבריטניה. בכל זאת, רונן מודה: "הפרטיות בעולם כבר די נעלמה, הרבה פעמים הפרנואידים הכי גדולים לגבי ענייני הפרטיות שופכים את כל ענייניהם בפייסבוק".
לחברת Corsight יש אומץ, היא נכנסת לתחום שענקיות כמו אמזון ומיקרוסופט משכו ידם ממנו, בין היתר לאחר אפלייה ביכולת הזיהוי מסיבות מגדריות או אתניות. ומצד שני ענקיות NEC היפנית, שגם כן פיתחה טכנולוגיה לזיהוי עוטי מסכות, פעילות בו. בחברה מתעקשים שהמאגר שלהם מגוון ורונן צופה עתיד מזהיר: "היעד הוא שתוך 3 שנים ב-90% משדות התעופה יתבצע זיהוי פנים וב-20% מתוכם תהיה הטכנולוגיה השקופה שלנו".