ענקית התקשורת בזק מפרסמת היום (רביעי) את הדוח השביעי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2020. שנה אשר האיצה בצורה משמעותית את תהליכי הדיגיטציה בעקבות משבר הקורונה, הנחיות הסגר והשהות הממושכת בבתים. הדוח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על פי נתוני בזק, בישראל יש 6.7 מיליון גולשים באינטרנט, המהווים כ-76.9% מכלל משקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-12 ג'יגה ליום, עלייה של 30% בתקופת הקורונה, לעומת נתוני השנה שעברה. כמו כן, הזמן שבו אנו מבלים מול המסכים עלה בצורה משמעותית בעקבות מעבר העבודה והלימודים כמעט באופן בלעדי לתצורה מרוחקת – עם ממוצע צריכה יומי אסטרונומי של 12 שעות מסך.

המעבר לעבודה מהבית בשנה האחרונה נתפס כחיובי עבור רוב ציבור הגולשים: 62% העידו כי ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה, ו-63% העידו כי העבודה מהבית נוחה להם יותר. עם זאת, העבודה מהבית טומנת בחובה גם מאפיינים שליליים בעיני הציבור. 69% מהנשאלים שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית, דיווחו כי האיזון בין בית ועבודה נפגע, ו-57% מהם טענו שהם עובדים שעות רבות יותר בשל העזרה לילדים, וכי יעילותם כעובדים נפגעת. מבין האימהות העובדות המשיבות, שיתפו 43% כי הן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית.

עבודה עם ילדים (צילום: By Sura Nualpradid, shutterstock)
עבודה מהבית - אידיליה משפחתית? | צילום: By Sura Nualpradid, shutterstock

לא רק להורים קשה – גם התלמידים מעידים על קשיים מול ה-ZOOM: כ-83% מהתלמידים דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו כי חוו דיכאון וחרדה, ו-60% מהתלמידים הנשאלים אמרו שלא ירצו להמשיך ללמוד ב-ZOOM. הנתונים הללו משתלבים עם דיווחיהם של הורים על כך שהקפידו השנה פחות על הגבלות זמן המסך של ילדיהם. 69% מההורים אפשרו לילדיהם יותר זמן מסך, זאת כדי להתפנות למשימות שלהם. לראייה – כ-70% מבני הנוער בגילי 18-13 משחקים במשחקי מחשב בממוצע מעל 20 שעות בשבוע.

גם הגבלת זמן המסך לתינוקות שהתרופפה בשנים האחרונות נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים. אם כבר ילדים, מעניין לראות שהטלפון החכם הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים, לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכדומה.

בדיגיטל: כושר, רפואה, בירוקרטיה - ודייטינג

גם עולם הפנאי, הכושר והבידור עבר דיגיטציה משמעותית בשנה החולפת: 67% מהנשאלים העידו כי הם צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט. 93% מהמשיבים העידו כי הם צופים בסטרימינג, מהם 51% דרך הטלוויזיה – עלייה של 26% מהשנה שעברה. גם צריכת האודיו עלתה – עם 90% מהנשאלים שהשיבו כי הם צורכים מוסיקה און-ליין, ו-40% שמאזינים לפודקאסטים.

57% שיתפו כי הם עושים כושר בבית. מבין הנשאלים שדיווחו כי הם עושים ספורט, 71% מעדיפים להתאמן מול סרטונים שמצאו ברשת. כ-30% מהמתאמנים בבית עושים זאת במסגרת שיעורי ZOOM, כ-24% דיווחו כי הם מתעמלים באמצעות אפליקציית כושר – 46% מתוכם הם בני נוער.

אימון כושר משותף ב- Vonage Meetings (צילום: באדיבות Vonage)
57% מהמשיבים העידו כי מבצעים כושר בבית, 30% מהם באימוני ZOOM | צילום: באדיבות Vonage

תחום נוסף שצבר תאוצה בשנה האחרונה וגם הוא "הודות" לקורונה הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת 70% מהנשאלים סבורים שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.

הבירוקרטיה הצליחה סוף-סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהנשאלים דיווחו כי החלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה.

גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות עם בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל.

מי נשא בעלויות הדיגיטציה?

ההשקעה באותם הליכי הדיגיטציה נפלה רובה ככולה על משקי הבית הפרטיים: 70% מהנשאלים ציינו ששדרגו את תשתיות האינטרנט וציוד המחשוב בבית – אך רק 30% מהציבור שעבר לעבוד מהבית נהנה מסיוע במימון השדרוג ממקום העבודה. למידה מרחוק? רק 11% קיבלו מימון או ציוד מהרשויות המקומיות או ממשרד החינוך.

בעל עסק קטן באינטרנט (אילוסטרציה: iJeab, shutterstock)
רק 30% מהציבור קיבל סיוע ממקום העבודה בשדרוג הציוד, רק 11% מהתלמידים קיבלו ציוד מבתי הספר | אילוסטרציה: iJeab, shutterstock

לצורך הדוח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר בוצע בקרב מדגם של 2,300 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילי 18+), מדגם בני נוער (גילי 18-13) ומדגם של המגזר הערבי. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצירוף אנליזה של נתוני השוק, כוללים קטגוריות שונות המשקפות את תמונת המצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי לשנת 2020.

"השנה האחרונה התאפיינה בהאצת תהליכים דיגיטליים בכל המגזרים", אמרה קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. "הקורונה השאירה את כולנו בבתים ושינתה את האופן בו אנחנו עובדים, קונים ולומדים, ובעיקר הדגישה את הנחיצות של אינטרנט יציב שהפך למוצר צריכה בסיסי בכל בית. המסך, שעד היום נתפס כחוצץ בין אנשים, הפך לגורם מחבר ונראה שאנחנו לא יכולים בלעדיו. גם בעידן פוסט קורונה תהליכי הדיגיטציה ימשיכו להתקדם במהירות, ואם עד כה היו כאלה שחששו מביצוע פעולות ברשת, כמו קניות, העברת כספים או הורדת תוכנות, הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל. אנו נמשיך לצרוך יותר ויותר תכני וידאו ומספר המכשירים המחוברים בכל בית יגדל, דבר שיוביל לצורך בתשתיות מתקדמות ואספקת קצבי גלישה של מאות מגה לכל בית".