פוטש? בגידות? מידע פנים? או סתם רכילות? כנראה שלעולם לא נדע, אבל בשבועות האחרונים גל מצטרפים בישראל הציף את אפליקציית המסרים המיידיים המוצפנת Signal (סיגנל). פוליטיקאי אחד שהצטרף באחרונה לפלטפורמה הוא הטוען לראשות הליכוד, גדעון סער, ויש עוד עוזרים ויועצים מהזירה הפוליטית ברשימה, משפטנים, אנשי השקעות ועוד.
עד לאחרונה סיגנל היתה מן סוד, והשתמשו בה רק עיתונאים, מומחי סייבר, פעילי זכויות אדם וזכויות דיגיטליות, אך נראה שבשבועות האחרונים מעגל המשתמשים מתרחב. סיגנל היא אפליקציה דומה מאוד לוואטסאפ במראה ובהתנהגות: היא מאפשרת הודעות טקסט, שיחות קוליות, קבוצות וכדומה. אך בניגוד למתחרה הירוקה, הדגש של סיגנל הוא על הצפנה מקצה מקצה של התקשורת ופרטיות המשתמשים. החברה אינה שומרת בשרתיה כמעט שום מידע לגבי המשתמשים, התעבורה, או כל מידע אחר.
סיגנל הגיעה לעולם בסוף 2015 כאיחוד של שתי אפליקציות קודמות (אחת לאייפון ואחת לאנדרואיד). מאחורי הפיתוח עומדת יישות בשם Open Whisper Systems של הקריפטוגרף מוקסי מרלינספייק.
סיגנל שונה ממרבית האפליקציות המתחרות בשוק. ראשית, כולה בקוד פתוח. כל אחד יכול לראות כיצד היא כתובה, לאתר באגים בקוד או לבחון את פרוטוקול ההצפנה שלה. שנית, סיגנל היא מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). האפליקציה חינמית ואינה משלבת פרסומות ולפי הצהרותיה גם לעולם לא תעשה זאת. ההכנסות היחידות שלה הן מתרומות.
ב-2017 העמותה קיבלה תרומה של 50 מיליון דולר מבריאן אקטון, אחד המייסדים של וואטסאפ (שעזב את החברה בדיוק בגלל סוגיות של פרטיות המידע). שלישית, בניגוד לוואטסאפ, החברה אינה שומרת גם Meta Data, זאת אומרת מידע לגבי מי כתב למי הודעה, מתי וכן הלאה.
אורך השנים קיבלה האפליקציה תמיכה ציבורית משמעותית מפעילים מוכרים. "אני משתמש בה ברמה יומיומית", כתב ב-2015 אדוארד סנודן, המדליף הגדול של מסמכי ה-NSA. אחר כך הוא חזר מספר פעמים על המלצתו להשתמש באפליקציה הזאת לתקשורת סודית. ב-2017, הסתבר שקצין האכיפה של הסנאט האמריקאי, רון ויידן, אישר במסמך רשמי לחברי סנאט להשתמש בסיגנל.
עוד ב-TheMarker
מיליון דולר בשנה: החברה המסתורית שמפתה יוצאי 8200 במשכורות עתק - ומדאיגה את ישראל
עדי טטרקו הפכה את כאב הראש של שיפוץ הבית לחברה ששווה 4 מיליארד דולר
האמינות של האפליקציה אף נבחנה בעולם האמיתי. ב-2016 פורסם כי אופן וויספר סיסטמס קיבלה צו מבית המשפט בווירג'יניה בו היא התבקשה לחשוף פרטים לגבי שני משתמשים בשירות. החברה השיבה שהמערכת בנויה כך שהיא יכולה למסור "רק מידע לגבי מתי החשבון הוקם ומתי באחרונה נעשה בו שימוש" - אין ברשותה מידע אחר. לקראת סוף השנה שעברה, אוסטרליה העבירה חוק אנטי-הצפנה וביקשה את מפתחות ההצפנה של יישומי רשת שונים, ביניהם סיגנל.
החברה השיבה בנונשלנטיות שגם כאן היא לא יכולה ממש לסייע: "ההצפנה של כל שיחה או הודעה באפליקציה מוגנת במפתחות הצפנה שאינם נגישים עבורנו", נמסר רשמית מהחברה.
במחקר מ-2018 של חברת Apptopia ניתן היה לראות כי הצמיחה הכי מהירה של סיגנל (וגם של המתחרה טלגרם) נרשמה במדינות שמוגדרות כמושחתות, כמו ונצואלה, אוקראינה ורוסיה. אזרחים במדינות כאלה מצאו באפליקציה כלי חשוב לתקשר הרחק מעינו הפקוחה של המשטר.
עדיין יש לציין כי סיגנל היא אפליקציה נישתית, שתתקשה להתגבר על אתגר "אפקט הרשת" - צבירת מספיק משתמשים כדי להפוך לסטנדרט. מספר המשתמשים בה בעולם ובישראל קטן משמעותית ממספר המשתמשים בטלגרם, קל וחומר בוואטסאפ. היא גם נופלת מטלגרם בפיצ'רים כמו ערוצים וקבוצות גדולות. מסיבה הזאת, בין היתר, מארגני המחאה בהונג קונג נוטים יותר להשתמש בטלגרם, על אף שההצפנה שלה מוטלת הרבה יותר בספק בקרב המומחים.
