נזקי הפקקים למשק מוערכים בכ–40 מיליארד שקל בשנה, לפי משרד האוצר. זאת בנוסף לפגיעה באורח החיים, הפנאי ואיכות הסביבה. לפני כשבוע פירסם בנק ישראל דו"ח מיוחד שהגדיר את מצב התחבורה בישראל כ"מצוקה של ממש", שנבעה מצעדי הממשלה וחוסר ההשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית, שלה השפעה ישירה על המשק והמגזר העסקי.

טכנולוגיית הרמזורים החכמים שפיתח הסטארט־אפ אקסיליון, מנתחת באמצעות בינה מלאכותית את מצב התנועה ומתאימה את הרמזורים. הטכנולוגיה סייעה בקיצור כחצי מזמן הנסיעה ברכבת הקלה בירושלים, כרבע מזמן נסיעת המטרונית בחיפה ואף סייעה בקיצור זמני הנסיעה בצירים מרכזיים בניו יורק ובערים נוספות בעולם הסובלות ממצוקת פקקים.

החברה משתמשת במצלמות וידאו שמותקנות על כלי רכב שמשתפים פעולה עם החברה כדי לאסוף פרטים ומידע מהשטח, ממנו מופקות תובנות תחבורתיות — כך, בשיטת בינה מלאכותית, יוצרים גלים מסונכרנים של רמזורים ירוקים.

על אף שמדובר בפתרון פשוט וזול יחסית ליישום, כזה שיכול להגדיל משמעותית את אטרקטיביות התחבורה הציבורית בארץ ולצמצם את הפקקים, הוא עדיין לא מיושם במוקד הפקקים בישראל — מטרופולין גוש דן.

תל אביב בלילה, פקקים, רעש, עיר (צילום: Fotokon, Shutterstock)
תל אביב בלילה, פקקים | צילום: Fotokon, Shutterstock

"אין תכנון של גלים ירוקים בצמתים"

"המתנה בצומת היא מהגורמים העיקריים לעיכוב הנסיעה. הבעיה היא שכל צומת מתוכנן בנפרד ואין תכנון של גלים ירוקים", אומר דרור, בעודו משקיף מחלון משרדו על שורות המכוניות העומדות בפקק בצומת השלום, "והתוצאה היא שמדינת ישראל עומדת בפקקים".

צומת השלום, בו עוברים כעשירית מחצי מיליון המכוניות הנכנסות לתל אביב מדי יום, ממחיש את בעיית התכנון הקשה בתחבורה בישראל. הצומת מהווה מפגע הן להולכי הרגל, העומדים זמן ממושך בחום וחשופים לפיח המכוניות, הן לנהגים המשתרכים בפקק מול הרמזור האדום והן לרוכבי האופניים והקורקינטים, שעדיין לא הוסדרו עבורם תשתיות נתיבים.

התכנון הלקוי שניכר בצומת, הנותן עדיפות ברורה לרכב פרטי על פני תחבורה ציבורית וזעירה או הולכי הרגל, מתקיים במקביל לתשתיות כביש שאינן עומדות בביקוש המכוניות ההולך וגובר. התוצאה היא החמרת הגודש ופגיעה בכלל המתניידים, כולל כלי הרכב הפרטיים.

מוקד הבעיה, לדבריו, הוא בראשי הערים ובהיעדר הסתכלות כוללת על המטרופולין בתכנון התחבורתי: "הרמזור זה הדבר הכי פוליטי בעיר", טוען דרור. ההסבר לדבריו הוא שראש העיר, שמעוניין להיבחר, מופעל משיקולי ריצוי תושבי השכונות המתלוננים על בעיות היציאה והכניסה לשכונות, ונעדר הסתכלות כוללת על הצורך בגלים ירוקים. "אלו המגיעים מעיר אחרת, ונוסעים לאורך הכביש אליו משתלבים מהשכונות, אינם בוחרים באותו ראש עיר ואינם שיקול מבחינתו". לכן לדבריו, "רק כשיש לך הסתכלות כוללת על המטרופולין אתה יכול ליצור גל ירוק".

"ברוב הערים בישראל עושים תכנון צמתים פעם ב–10 שנים באמצעות תוכנה חינמית ומיושנת שמתבססת על ספירות תנועה לא רלוונטיות, ואינה מצליחה ליצור גל ירוק", אומר דרור, "זו סיבה מרכזית לפקקים בערים. אנשים לא מבינים מדוע הם עומדים ברמזור אדום, בעוד בנתיב המקביל אליהם ללא מכוניות יש רמזור ירוק", הוא אומר ומוסיף: "הבעיה אינה רק במרכזי הערים, אלא גם בממשקים עם ערים אחרות. העובדה היא כי חלק מהרמזורים מנוהלים על ידי הערים וחלק על ידי נתיבי ישראל — ללא סנכרון ביניהן".

חברים ממיקרוסופט

דרור, שחברת אקסיליון שהקים עם שכנו מחיפה ומימיו במיקרוסופט, אילן ויצמן, פיתחה טכנולוגיה להעדפה מותאמת אישית ברמזורים לטובת תחבורה ציבורית, טוען כי ניתן לצמצם באופן ניכר את המשבר התחבורתי שנוצר באמצעות הטכנולוגיה. לביסוס אמירתו, מציג דרור נתונים מערים בישראל שבהן פועלת הטכנולוגיה. זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית בהן קוצרו משמעותית, עד לחצי מזמן הנסיעה.

תוכנת ההעדפה ברמזורים של אקסיליון פועלת היום ביותר מעשר ערים בישראל, בארה"ב ובאירופה. בישראל היא פועלת בירושלים מאז 2014, והצליחה לקצר בחצי כמעט את זמני הנסיעה בקו האדום ברכבת הקלה. באשדוד נחתם הסכם ב–2016, והוא ייושם בהמשך ב-22 רמזורים בצירי נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית.

בחיפה התוכנה צימצמה את זמני נסיעת המטרונית ברמזורים בכ–25% והמהירות הממוצעת בכביש עלתה מ–20.8 ל–26.2 קמ"ש. לפני כחודש חתמו באקסיליון על חוזה לעוד כ–70 רמזורים בחיפה, אלו מתווספים ל–130 הרמזורים בהם כבר מיושמת הטכנולוגיה בעיר מאז 2014.

פורסם ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker

תקלה ב-Note 9 של סמסונג: משתמשים מתלוננים על רעידות במצלמה

הסיבה שהורגת סטארט-אפים אך אף אחד לא מדבר עליה

לדבריו, עיר שפועלת היום כ"עיר חכמה" ומתכננת צמתים ביחד היא ירושלים, שמפרסמת מכרז בין חברות הנדסת תנועה על הרמזורים בעיר בהסתמך על התוכנה של אקסיליון. כלומר, התוכנה שלהם אינה תלויה בסוג הרמזור או מפעילו. אקסיליון פועלת היום ב–273 רמזורים בעיר, שנותנים העדפה לרכבות הקלות, לאוטובוסים בדרך חברון ואופטימיזציה לרמזורים לרכבים פרטיים בצמתים — גם כשאין תחבורה ציבורית בצומת כלל. ההתקשרות עם העיר מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, וכוללת חוזה תחזוקה ל–10 שנים, כשהכוונה היא להתרחב לכלל הרמזורים.

"יש תוצאות בשטח. רכבות קלות אינן עוצרות ברמזורים מאז התחלנו לפעול ב–2014, והצלחנו להוריד את הפקקים ב–40%". החישוב שמציג דרור מתבסס על מודל סימולציית תנועה שפיתחו במימון רשות החדשנות ובשיתוף הטכניון, שמאפשר תכנון גלים ירוקים בצמתים וצירים בעיר. בבסיס המודל, ישנה הנחה כי עיקר עומסי התנועה במרכזי הערים נובעים מחוסר בסנכרון הגלים הירוקים ברמזורים.

המציאות בירושלים אותה מתאר דרור היתה רחוקה מיישום כשהחלה לפעול הרכבת הקלה, ללא העדפה ברמזורים, ב–2011. רק ב–2014, לאחר הוראת בית משפט בעקבות עתירת סיטיפס, מפעילת הקו האדום, התחילו בעיר להפעיל את הטכנולוגיה. סיטיפס דרשה שליטה ברמזורים ברחבי העיר, בטענה שאינה יכולה לעמוד ביעד התדירות וזמן הנסיעה אליו התחייבה.

התוצאות של הכנסת התוכנה היו משמעותיות: זמן הנסיעה בקו מפסגת זאב להר הרצל קוצר מ–80 דקות ל–42 דקות, תדירות הרכבות גדלה פי 3 וכמות הנוסעים בקו עלתה ליותר מ–150 אלף, לעומת כ–40 אלף לפני כן.

איילון דרום (עיצוב: עודד קרני)
עיצוב: עודד קרני

ללמוד מניו יורק איך מתכננים מטרופולין

עכשיו מפתחים בחברה את הדור הבא — יכולות זיהוי וידאו של התנועה, שתבנה לכל עיר תוכניות רימזור שונות לכל תרחיש אפשרי — לשעת עומס, לסיום משחק כדורגל, לסגירת ציר: "למה שלא נתאים את התחבורה להתנהגות של האנשים במקום שאנשים יתאימו את ההתנהגות שלהם לרמזור?".

דוגמה לעיר שסובלת היום ממצוקת פקקים ומיישמת תוכנית תחבורתית כוללת, בה שותפה אקסיליון, היא ניו יורק: "היעד של ראש עיריית ניו יורק, ואנחנו חלק מהיישום שלו, הוא שאוטובוסים ייסעו ב–25% מהר יותר עד לכניסת אגרות הגודש ב–2021". זאת בעיקר באמצעות נת"צים והעדפה ברמזורים. "בניו יורק מחפשים פתרונות ואלטרנטיבות לאזרחים לפני שעושים צעדים כגביית אגרות גודש — גלים ירוקים, תוספת שירות ורמזורים דינמיים שיודעים להתאים את עצמם לעומסי התנועה", אומר דרור.

ממשרד התחבורה נמסר כי המשרד "פועל רבות לקידום נושא התחבורה הציבורית ובכלל זה גם באמצעות העדפתה ברמזורים. המשרד רואה חשיבות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות יותר שיאפשרו ביצוע העדפה במספר כיוונים בצמתים באמצעות פיילוטים בחברות נתיבי ישראל ונתיבי איילון עם 'סטארט־אפים' שונים".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר כי "תל אביב־יפו היא אחת הערים המתקדמות במדינה מבחינת שימוש בטכנולוגיות ובדיקת פיילוטים בניהול תנועה מתקדם, והיתה מהראשונות שיצרה קשר לגבי פיילוט בנושא עם חברת אקסיליון לפני כשנתיים. עם זאת נמצא כי כרגע התשתית העירונית לתחבורה ציבורה אינה זקוקה עדיין למוצר זה, מכיוון שבתל אביב־יפו אין עדיין צירים ייעודיים רק לתחבורה ציבורית".